ל-2.6 מיליון אזרחים אין מיגון מפני טילים ורקטות

לכ-2.6 מיליון בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם מפני איום טילים ורקטות. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח שפרסם היום (ב') בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה).

על פי הדו"ח, למרות שכבר ביולי 2018 קבע הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב-שנתית לשנים 2019 - 2030 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה בפועל התוכנית זו טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי - כך ש"מימושה מוטל בספק". עוד עולה, כי מזה כשש שנים הממשלה טרם החליטה על חלוקת הסמכויות בתחום המיגון בין משרד הביטחון למשרד הפנים; מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול אינם כוללים תנאים פיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת; התוכנית לפינוי אוכלוסייה מקווי עימות מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה ותוכניות הפינוי של הערים קריית שמונה ושדרות טרם הושלמו.

כוחות צה"ל בגבול הצפון השבוע צילום: AFP

עיריית קריית שמונה ציינה למשל כי הציבור אינו עומד בהוצאות התחזוקה של המקלטים המשותפים ובשגרה אין לרשות יכולות תקציביות וכח אדם לתחזוקת אותם מקלטים. החלטת הממשלה שהתקבלה בתקופתו של שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן תכננה להקצות 5 מיליארד שקל למיגון הצפון. אלא שמאז בפועל לא אושר אף תקציב על ידי הממשלה, וגם באלו שתוכננו לא נמצא לכך כל מקור תקציבי.

המבקר קובע ש"על צה"ל להיערך לתרחיש הכולל שיגורים של עשרות אלפי טילים ורקטות לעבר ישראל במהלך תקופת הלחימה. ההגנה על העורף האזרחי מפני ירי טילים ורקטות כוללת שימוש במגוון אמצעים בתחום ההגנה האזרחית שבהם עוסק דוח זה, כדוגמת מיגון פיזי, גילוי והתרעה ופינוי אוכלוסייה. והתרעה ופינוי אוכלוסייה".

לפי אנגלמן, הביקורת נערכה בחודשים פברואר עד יוני 2019, כאשר בין הגופים המבוקרים ניתן לציין את צה“ל, משרד הביטחון, המטה לביטחון לאומי משרדי ממשלה שערוכים לטיפול באוכלוסיה ורשויות מקומיות.

מקלט ציבורי צילום: אביהו שפירא

עוד מציין המבקר כי "ביישובים הנמצאים קרוב מאוד לגבול עם סוריה ולבנון - במרחק של עד 9 ק"מ - קיימים פערי מיגון. מנתונים שקיבל משרד מבקר המדינה עולה כי לכ-50 אלף תושבים באותם יישובים אין מיגון תקני", מה שמעמיד את אזהרות החיזבאללה מהימים האחרונים על פעולת תגמול אפשרית מלבנון באור אחר לגמרי.

טילים מעזה צילום: איי פי אי

עוד נמצא שבמקרה קיצון כ-300 אלף תושבים יצטרכו לפנות את בתיהם, מהם כ-50 אלף בשדרות ובקריית שמונה, אולם למדינה אין את היכולת או התשתיות לקלוט אותם. גם ברצועת עזה המצב לא מזהיר ולפי מבקר המדינה "כ-230 אלף תושבים בישראל המתגוררים עד 40 ק“מ מגבול רצועת עזה ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם", כאשר ברמה הארצית 20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים.

התוכנית אמורה לתת מענה לכ-60 אלף מפונים שישוכנו במתקנים כמו אכסניות נוער, בתי ספר שדרה ומתקנים של האגודה למען החיל. אולם לטענת רח"ל מתקני האירוח לא יהיו פנויים לקליטת מפונים ולא יוכלו להחיל את מספר המפונים המתוכנן.

מבקר המדינה התריע כי הצפיפות הצפויה במקלטים הפרטיים המשותפים עלולה לא לאפשר שהייה ממושכת בהם. העובדה שחלק מאמצעי המיגון לא מאפשר למתמגנים שהייה ממושכת לא באה לידי ביטוי בסקירת מצאי המיגון הכשיר שמציג פיקוד העורף.

בצד היותר חיובי נמצא ש"מאז הביקורת הקודמת שופר המענה במיגון העורף על ידי הוספת ממ“דים לכמיליון תושבים", מה גם ש"בשנים 2019-2015 השקיעה מערכת הביטחון כ-400 מיליון שקל בשיפור מערך ההתרעה. כתוצאה מפעולות שונות של פיקוד העורף וחיל האוויר והחלל גדל זמן ההתרעה ביישובי עוטף עזה מאז הביקורת הקודמת במספר שניות, וחלה התקדמות ביכולות הגילוי ביישובי הצפון".

תגובת משרד הביטחון: "מדינת ישראל, בתיאום ובהובלה של משרד הביטחון ורח"ל, ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור להיערכות להגנה על מתקנים חיוניים. בין השאר, גובשה רשימה אחת של מתקנים חיוניים מתועדפים, המשותפת לכלל הגורמים במדינה. במקביל בוצע מיגון בפועל של מתקני תשתית אסטרטגיים, שהוגדרו כחיוניים ביותר לרציפות התפקודית של המשק בחירום. בימים אלה החל יישומה של תוכנית מיגון נוספת של תשתיות חיוניות.

"תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק ('חוק העורף') הופץ ע"י שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם תהליכי חקיקה. עם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה".

מדובר צה"ל נמסר כי "הפער המשמעותי העולה בדו"ח, נוגע להחלטות ממשלה שטרם מומשו (התוכנית למיגון הצפון, ב/302 - התוכנית הרב-שנתית לטיפול במוכנות העורף למצבי חירום והקצאת התקציב לשנים 2018-2019), נובע מפער באיתור המקורות התקציביים לנושא. פער זה אינו נתון להחלטת הצבא. פיקוד העורף ממשיך לקדם את המשימות שהוטלו עליו, וכאלה שהשית על עצמו ואושרו, בכפוף להחלטות התקציביות ולאישור התוכניות בקבינט המדיני-בטחוני ועל ידי משרד האוצר".