פקחי ת"א חילקו מאות "קנסות קורונה", פקחי ירושלים ריחמו על בעלי העסקים

בין החודשים אפריל-יוני חילקה המשטרה לבדה 40,692 דו"חות לאנשים שהפרו את ההנחיה לעטות מסיכה על פניהם. מספר זה אינו כולל את הטלת הקנסות על ידי פקחי הרשויות המקומיות והוא נחשף במסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת שהוצג היום בדיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת.

מהמסמך עולה כי יותר מ-99% מהקנסות ניתנו לאנשים פרטיים על אי עטיית מסיכה במרחב הציבורי בניגוד להנחיות בעוד היתרה – 161 קנסות בסך הכל – ניתנו לעסקים אשר הכניסו אדם ללא מסכה לבית העסק או שנתנו שירות ללא מסיכה או התעלמו מההנחייה לתלות שלט בנוגע לכך בכניסה לבית העסק. מרבית הקנסות ניתנו בחודש יוני – 34,726, לעומת 5,341 בחודש מאי ו-625 קנסות על אי עטיית מסכה באפריל.

המסמך, העוסק בעיקר בקנסות שהוטלו על בתי עסק בחודשים אפריל עד יוני, נכתב לבקשת ח"כ יפעת שאשא ביטון והוא מרכז נתונים על הקנסות שנאספו מהמשטרה ומרשות האכיפה והגבייה. בנוסף הוא מרכז נתונים מעניינים על שמונה ערים, אשר בלטו בשיעור החולים בהן או במספר החולים הכולל בתחומן. רשויות מקומיות אלה סיפקו מידע על הטלת קנסות בשל אי עטיית מסיכה על ידי הפקחים העירוניים.

יצויין כי האכיפה כלפי אזרחים שלא עוטים מסכות במרחב הציבורי נעשתה בתקופת הדו"ח על ידי המשטרה בלבד (בהמשך גם הפקחים וסמכו לכך) ואילו האכיפה הקשורה לבעלים ומפעילים של בתי עסק על הכנסת אדם ללא מסיכה, מתן שירות ללא מסיכה או אי תליית שלט בדבר החובה לעטות מסיכה נעשית הן על יד שוטרים והן על ידי פקחים. גובה קנס זה עומד על 1,000 שקל.

פקחים בתל אביב

בירושלים ניתנו אזהרות בלבד

כך למשל, עיריית ירושלים מסרה שלא הוטלו כלל קנסות בשל אי עטיית מסיכה על ידי 311 פקחיה העירוניים שהוסמכו לאכוף את הגבלות הקורונה, אלא ניתנו אזהרות בלבד. עיריית תל אביב מסרה ש-200 פקחיה לא הטילו באפריל-יוני קנסות על לקוחות של בתי עסק, אולם העירייה הטילה 750 קנסות על מפעילי בתי עסק שהכניסו לשטחם או שירתו אדם ללא מסכה. מגמת האכיפה הלכה וגברה: מאפס קנסות בחודש אפריל, ל-72 בחודש מאי (רק 3 מהם שולמו עד תחילת יולי) ול-678 בחודש יוני (רק 29 מהם שולמו עד תחילת יולי).

מנגד, עיריית מודיעין עלית, שבלטה בתחלואת הקורונה, שלחה הסבר של התובע העירוני לעובדה כי עד תחילת יולי לא נאכפו הנחיות התו הסגול בעיר כלל, לטענתה בין השאר בשל בעיה בהוראות השונות שניתנו על יד הפרקליטות ביחס לאכיפת הפקחים והעבודה מול משטרת ישראל וסיבות נוספות הקשורות בחקיקה והסדרה.

מהנתונים שנאספו מהרשויות המקומיות ניתן ללמוד כי ברובן האכיפה גדלה עם הזמן, כאשר בחלק מהערים נראית נטייה לנקוט אמצעי הסברה והתראה לפני הטלת קנס.

חייבים מתקשים לשלם

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה), כי כידוע המדינה מצויה כיום במצב לא שגרתי בעקבות משבר הקורונה, ולפיכך הוועדה מבקשת לברר האם יש מדיניות מקלה ברשות האכיפה והגבייה ביחס לאזרחים.

פקח בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

בין השאר התברר במהלך הדיון כי קיים פער בין מספר הקנסות שהוטלו על ידי המשטרה למספר הקנסות שהועברו לטיפול המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה. פער זה מוסבר בכך שנכון לאמצע חודש יולי לגבי 7,700 דוחות אושר ביטול ולגבי 1,700 דוחות אושרה בקשה להישפט. בנוסף, חלק מהקנסות שהוטלו על בעלי עסקים הוטלו על ידי הרשויות המקומיות והרשויות הן אלה המוסמכות לגבות אותם, וברשות האכיפה והגבייה טענו כי הגיעה העת להעברת חובת הגבייה למרכז לגביית קנסות, הפועל בצורה ממלכתית ויעילה.

מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, הבהיר כי ברשות מודעים היטב למצב המיוחד בעקבות משבר הקורונה ולכך שחייבים מתקשים לשלם. לדבריו, אמנם טרם ניכר גידול במספר התיקים שנפתחים בהוצאה לפועל והבנקים קיבלו הנחיה מבנק ישראל למצות כל אפשרות להגיע להסדרים, אך "סביר שאנו נראה עלייה בהמשך".

ברשות הסבירו כי הם מתמודדים עם המצב בשתי דרכים: פניות הציבור אליהם גדלו ב 40% - 337 פניות ציבור לחודש בשנת 2020 לעומת 160 אשתקד. הדרך השנייה ניסיון לקדם תיקון מקיף ונרחב לחוק ההוצאה לפועל שיקל על חייבים.