הממשלה תקים ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה
בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד רה"מ וישתתפו בה בין היתר אגף התקציבים באוצר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. בהצעת המחליטים שהופצה למשרדי הממשלה נכתב: "קיים צורך לגבש תוכנית אסטרטגית כלל ממשלתית שתבחן פיתוח מפרץ חיפה בראיה רוחבית"
ממשלת ישראל צפויה להכריז בשבוע הבא על הקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה. עיון בנוסח הצעת המחליטים שהופץ למשרדי הממשלה מעלה שבראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שם יהיו חברים גם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ומנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה. מי שיגיש את ההצעה הם משרדי רה"מ והגנת הסביבה.
- המשרד להגנת הסביבה: "אם יתרחש חלילה אסון במפרץ חיפה האוכלוסייה מוגנת"
- צפו בסרטון: אחד ממגדלי בתי הזיקוק קרס, אין נפגעים
- בזן תשלם קנס של 1.2 מיליון שקל על זיהום בעקבות שריפה במפרץ חיפה ב-2016
מטרת הוועדה תהיה לגבש "אסטרטגיה ממשלתית ועקרונות לתכנית פעולה לפיתוח וקידום מפרץ חיפה", כאשר המסקנות יוגשו לממשלה לקראת סוף השנה. באופן מפתיע, צוות המנכ"לים לא כולל את משרד התחבורה, למרות שמשרדי הממשלה יודעים להצביע שהשימוש בתחבורה ציבורית הוא אחד ממחוללי זיהום האוויר במטרופולינים.
עוד טוענים שם שה"הוועדה תדון, בין היתר, בעתיד התעשייה הכבדה, בדגש על התעשייה הפטרו-כימית במפרץ חיפה; תשתיות האנרגיה הקיימות במפרץ חיפה והבטחת רציפות התפקוד של משק האנרגיה הלאומי בטווח הקצר הבינוני והארוך; צרכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה; פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות; צרכי תעסוקה קיימים ועתידיים במטרופולין חיפה; סיכונים מחומרים מסוכנים, זיהום אוויר, שיקום קרקע והיבטים סביבתיים נוספים במפרץ חיפה". עוד מבטיחים בהצעה שימוע ציבורי מלא, בטרם תתקבל כל החלטה אופרטיבית מחייבת.
הצעד של הממשלה מגיע יממה בלבד לאחר שבכירי משרד הגנת הסביבה טענו שבתי הזיקוק בחיפה אינם "מככבים" בראש טבלת המתקנים המסוכנים מה גם שכרגע, כך לפחות על פי ההצהרות, לא קיימת סכנה לתושבים.
כך או כך, בדברי ההסבר להצעה נטען ש"מפרץ חיפה מהווה את אחד המוקדים התעשייתיים המרכזיים והוותיקים בישראל. המפרץ מאופיין בפעילות תעשייתית ענפה הכוללת למעלה מ-200 מפעלי תעשייה מגוונים, וכן בריכוז של תשתיות ארציות לייבוא, יצוא ואחסון של נפט גולמי, תזקיקי דלק וחומרים מסוכנים. פעילויות אלו משפיעות על כלל מטרופולין חיפה, בין היתר, בהיבטי כלכלה, תעסוקה, סביבה, דיור ותכנון עירוני".
זאת למרות, לפי הדברים, שהממשלה מודה שבין 2009 ל-2018 "נעשו מאמצים רבים להפחתת המזהמים באיזור וכתוצאה מכך חל שיפור משמעותי באיכות האוויר באזור". נכתב כי מיקום התעשיה והיקפה עדיין תורם ל"חלק משמעותי מסך הפלטות במפרץ חיפה, גם בהינתן התקנים והסטנדרטים המתקדמים החלים עליה. מקורות פליטה משמעותיים נוספים באיזור מטרופולין חיפה, הם תחבורה, תחנות כוח, תחנות דלק ושימושים ביתיים. נוסף על כך האזור כולל למעלה מ-1,500 מקורות סיכון של חומרים מסוכנים, שבהם נעשה שימוש בלמעלה מ-800 סוגים שונים של חומרים מסוכנים".
במשרדי הממשלה מודים שכיום מקודמות במקביל מספר תכניות שונות הנוגעות לעתידו של מפרץ חיפה, כולל צוות בינמשרדי ש"בחן את עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ, בדגש על פעילות בתי הזיקוק שבאזור. שסיים את עבודתו ללא המלצות מוסכמות".
"קיים צורך לגבש אסטרטגיה כלל ממשלתית"
ולכן השורה התחתונה במסמך היא ש"קיים צורך לגבש תוכנית אסטרטגית כלל ממשלתית אשר תבחן את פיתוח וקידום מפרץ חיפה בראיה רוחבית. לסיכום טוענים שם שבשלב זה "אין להחלטה השפעה כלכלית על משק המדינה", אולם ייתכן שבעתיד יהיו משמעויות כלכליות נרחבות שעוד מוקדם לכמת או להצהיר עליהן.
שרת הגנת הסביבה גילה גמליאל מסבירה ש"תעשיית הדלקים הפוסיליים שייכת לאתמול, האנרגיות המתחדשות שייכות למחר. החזון הוא שהתעשיות המזהמות יפנו את מקומן ומפרץ חיפה יהפוך להיות מוקד לפיתוח תעשיות ירוקות וחדשניות לטובת תושבי האזור".
בזן מסרה כי: "סוגיית עתיד התעשייה הפטרוכימית בישראל, כפי שקבע דו״ח מקינזי שהוזמן על ידי משרד ראש הממשלה, היא לא עניין פרטי של בזן. מדובר בנושא בעל השלכות לאומיות - עם משמעויות בטחוניות, תעסוקתיות, משפטיות וכלכליות כבדות - הנוגעות לכל אזרח ואזרחית בישראל. אנו מקווים שהדיונים בצוות יתבססו על עובדות ועל נתונים מקצועיים, ולא על סיסמאות ופופוליזם"