פלוג: "העברת תקציב ל-2021 תעביר מסר של יציבות לסקטור העסקי"

"אנו מתנהלים במסגרת של 1/12, שמשיתה קיצוץ עמוק על החלקים הגמישים של התקציב, רווחה, חינוך ובריאות. לגבי התקציבים הייעודיים לטיפול במשבר, נדרשת תקרה שמגדירה את המקסימום, אנחנו כרגע מתנהלים כאילו אין מחר.

"עד היום, שיעורי הריביות מאוד נמוכים, אך אם יהיה ערעור באמון במדיניות, פרמיית הסיכון יכולה לעלות מאוד מהר ועלויות מימון החוב יגדלו לממדים בהם לא נצליח לנקוט במדיניות המרחיבה הנדרשת". כך אמרה היום פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, במושב מיוחד במכון בסימן הצעדים הכלכליים ליציאה מהמשבר.

עוד הוסיפה לגבי המצב הנוכחי בו נתניהו מתעקש שלא לאשר את תקציב 2021 כי "אבסורד שבמצב הנוכחי אנחנו עדיין ללא תקציב. העברת התקציב ל-2021 תשקף סדרי עדיפויות לשנים הקרובות, תעביר מסר של יציבות לסקטור העסקי, שוקי ההון וחברות האשראי, ותגביר את הוודאות בה נתקיים. חשוב שהקופסאות (החוץ תקציביות העוקפות את מגבלות התקציב-ע"מ) יוקצו רק לנושאים חד פעמיים הקשורים בקורונה. כבר עכשיו אנחנו שומעים על הכוונה להעביר תקציב ביטחון במסגרת קופסת הקורונה. התנהלות כזו תשדר מסר נורא לשווקים לגבי התנהלות הממשלה".

פרופ' קרנית פלוג צילום: עמית שעל

פרופ' מנואל טרכטנברג, מאוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן בטכניון אמר בדיון כי "הרבה מהטרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה חותרת לחזרה לנקודת ההתחלה, אבל אנחנו לא נחזור לעולם שהיינו בו ערב הקורונה. נדרשת הורדת שכר רוחבית בסקטור הציבורי בצורה פרוגרסיבית - הן כדי לממן את הצעדים הכלכליים, והן בשם ההוגנות. לא יכול להיות שבסקטור הציבורי רמת השכר וזכויות העובדים יישמרו, בזמן שרוב המשק סופג את המכות האלה בצורה קשה".

טרכטנברג התייחס בדיון לאוכלוסיה שנראה כי נפגעה באופן המשמעותי ביותר ואמר "הפגיעה הקשה ביותר הייתה בעצמאים, זו תופעה חדשה, אך אנחנו עדיין במנטאליות מפ"איניקית התופסת את העצמאים כבורגנים ותל אביבים. נדרשת התייחסות אחרת בעולם הפרילנסרים הנוכחי".

"הממשלה מתנהלת בפן הפיסקאלי בלי חשבון"

על חוסר האחריות של הממשלה בנוגע להחלטות הפיסקליות אמר "המדינה מתנהגת כיום בפן הפיסקאלי בלי חשבון, הכול בשם המרצת הכלכלה. זה מזכיר לי את התקופה בין שתי מלחמות העולם מבחינת חוסר האחריות.

מנואל טרכטנברג צילום: תומי הרפז

דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בנק לאומי אמר בדיון כי "התנהלות הממשלה מחודש מאי ועד לאחרונה, היא פאסיבית ולא פרו-אקטיבית. אם מרץ ואפריל הייתה תקופת גישושים, במאי ויוני השינויים כבר היו צריכים להיעשות. בנוסף, אנחנו נשענים היום על תקציב שאושר לפני שנתיים וחצי, במרץ 2018. הוא לא נותן מענה לשגרת העבודה של צרכי הממשלה והמשק, משום שהוא נשען על ההנחות של אותה השנה. לא מובן איך אין לנו תקציב אחרי שלושה חודשים עם ממשלה".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "בימים הקרובים נדע אם אנחנו בדרך למערכת בחירות נוספת, כשמה שמכריע זה לא שיקולים ענייניים, אלא נאשם בפלילים שרוצה שהוא או מקורביו יוכלו למנות את פרקליט המדינה הבא. אבסורד שזה מה שיקבע אם תהיינה בחירות או אם יעבור תקציב מדינה לשנה הבאה".