ועדת הכספים תתכנס הערב ב-21:00 להצבעה על החוק לדחיית פיזור הכנסת

ועדת הכספים תתכנס הערב בשעה 21:00 כדי לקיים הצבעות על החוק לדחיית לפיזור הכנסת. ח"כ יצחק פינדרוס שניהל את ישיבת ועדת הכספים הכריז על הפסקה בישיבת הוועדה ואמר כי אם יהיו הסכמות בין הליכוד לכחול לבן אזי החוק לא יועלה להצבעה, ואם לא, הוא יועלה להצבעה גם בלי הסכמה. ח"כ ‏פינדרוס. "יש לכם שש שעות להגיע להסכמה, אם לא יהיו הסכמות נודיע לעם ישראל שהולכים לבחירות".

אם הוועדה לא תאשר את דחיית פיזור הכנסת עקב אי אישור התקציב, אזי הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות ב-17 בנובמבר.

ועדת הכספים דנה בוקר בהצעת החוק לדחיית פיזור הכנסת עד ל-3 בדצמבר, לנוכח אי אישורו של תקציב המדינה לשנת 2020. כמו כן, מוצע להגדיל את היקף ההוצאה בתקציב המדינה ב-8 מיליארד שקל עד לסוף השנה.

הכנסת נדרשת לחוקק את הצעת החוק בהצבעה בקריאה השנייה והשלישית עד מחר (ב') בחצות, אחרת תתפזר והבחירות יערכו ב-17 בנובמבר.

יו"ר סיעת דרך ארץ ח"כ צבי האוזר שהגיש את הצעת החוק, הציע פשרה בין הליכוד לכחול לבן לפיה: מסגרת התקציב של 2019 תוגדל על מנת לאפשר לממשלה לפעול בטרם יאושר התקציב, הקפאת המינויים הממשלתיים הבכירים הטעונים את אישור הממשלה כמו פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה, והקמת ועדה לבחינת המינויים. בכחול לבן הסכימו לפשרה. רה"מ בנימין נתניהו צריך לתת את תשובתו.

עו"ד אסי מסינג" היועץ המשפטי של משרד האוצר צילום: דוברות משרד האוצר

בקואליצה מבקשים לאשר היום את הצעת החוק לקראת הצבעה בקריאה השנייה והשלישית. כך יוכל נתניהו להחליט עד מחר אם להעלות את החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

קודם לפתיחת הדיון בוועדה, נועד יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. ש"ס ויהדות התורה מתנגדות לעריכת הבחירות. הן הודיעו שיתמכו בהצעת החוק של האוזר. אישור הצעת החוק יגדיל כאמור את מסגרת ההוצאה בתקציב המדינה ויאפשר הזרמת 400 מיליון שקל לישיבות עד סוף השנה. בליכוד ביקשו הבוקר מיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לדחות את הדיון למחר, אבל הוא סירב.

"בניגוד לניהול תקציב המשכי"

היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, מתח ביקורת על הכוונה להגדיל את תקציב ההוצאה של הממשלה בשנת 2020 בלא שהדבר מתקבל בממשלה ובחקיקה ראשית בכנסת.

ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה צילום: דוברות הכנסת

מסינג אמר כי "העניין שונה מההצעה המקורית על הארכת המועד להגשת התקציב. ההצעה במתכונת לעשות תקציב בלי לאשר תקציב. קובעת עד 3 בדצמבר 2020 הממשלה יכולה לפעול לפי תקציב חודשי. הדרך היחידה להגדיל את התקציב ההמשכי הקיים, שהממשלה תגיש הצעת תקציב לממשלה ותתחיל לפעול על פיה. הגדלת התקציב ודחיית המועד לסוף השנה המשמעות היא שכרגע קובעים את מסגרת התקציב ואת אופן ההוצאה שלו. הוא בגדול מנוגד לעיקרון לחוק יסוד משק המדינה שקובע שתקציב יקבע בחוק תקציב שמאושר על ידי כנסת. כאן עוקפים את זה ויוצרים מנגנון חדש שמדבר על תוכנית מפורטת שיביאו לאישור ועדת הכספים ולא לאישור המליאה. מייצרים מתכונת של אישור תקציב".

מסינג הוסיף כי "ההצעה שהועלתה בוועדה לאשר את הוצאת תקציב 2019 עד ל-3 בדצמבר 2020, כפי שהוא, מנוגדת לניהול תקציב המשכי". לגבי סיכומים קואליציוניים ותקציביים עם הסיעות (כמו למשל הגדלת התקציב למוסדות החרדים והציוניים דתיים - צ"ז) נידרש לפעול לפי הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה".

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) המנהל את ישיבת הוועדה בעקבות העדרות היו"ר הקבוע ח"כ משה גפני, השיב כי לפי הצעת החוק אין מדובר בכספים קואליציוניים אלא שכל מה שחולק בשנת 2019 ימשך עד ל-3 לדצמבר 2020.

עו"ד שגית אפיק היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, אמרה כי הצעת החוק מבחינה בין 2 מצבים: עד לאישורה של הצעת תקציב של הממשלה על ידי הממשלה תוגדל המסגרת שלפיה תחושב החלוקה של התקציב החודשי של משרדי הממשלה ב-2.5%. לדבריה, אין פה שינוי בסדרי החלוקה והעדיפויות.

עוד אמרה כי לאחר שהמליאה תאשר את הצעת תקציב 2020 אזי מסגרת התקציב החודשית תגדל, לפי תקציב חודשי המבוסס על 2020. עוד הציעה שהממשלה תאשר חלוקה של התקציב שתוגש לאישור ועדת הכספים עד לאישורו של תקציב 2020 על ידי הכנסת, כך שלוועדה תהיה שליטה על העברת הכספים, ופיקוח פרלמנטרי מאשר שרק החשב הכללי יוכל לקבוע כיצד יחולק הכסף למשרדים.

רוני חזקיהו: "לא נותר כסף בקופת המדינה" 

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו אמר כי התקציב לשנת 2019, שעל פיו מועברים כעת הכספים למשרדי הממשלה הוא קטן ב-10 מיליארד שקל מהצרכים בפועל. "לא נותר כסף בקופת המדינה ולא ניתן לחלק כסף שלא נותר לחלוטין". עוד אמר כי משרד האוצר חסך העברת 5 מיליארד שקלים למשרדים בעקבות העברת מקדמות חודשיות אבל בחודש דצמבר 2020 היא תתקשה להוציא את כל הכספים שאמורה להוציא באותו החודש.

ח"כ פינדרוס, ביקש מחזקיהו שיתן לו נוסח שיאפשר הגדלת תקציב התמיכות (למשל בישיבות) מ-70% כיום ל-100%.

בדיון התברר כי שר האוצר יכול להורות על הגדלת תשלום המקדמות מ-70% ל-100% ובכך ניתן היה לסייע לתנועות הנוער, לחינוך הממלכתי דתי, לישיבות ועוד.

היועצת המשפטית של הועדה עו"ד שגית אפיק שאלה מדוע עד היום לא הגדיל האוצר את התמיכות מ-70% ל-100%?

--