משרד האוצר: היעדר הגמישות בחל"ת דווקא מטיב עם שוק התעסוקה
לפי אגף התקציבים, שיעור האבטלה בין ינואר ליוני השנה עלה בישראל ב-0.9% לעומת ממוצע של 1.8% ב-OECD; מכאן מסיקים שם שמדיניות התמיכה הממשלתית בישראל, בה מוענק סבסוד מלא ליוצאים לחל"ת, לא דחפה יותר עובדים לאבטלה בהשוואה לעולם, ומאפשרת יותר גמישות בחיפוש עבודה; עם זאת, הניתוח של האוצר לא מתייחס צורך העתידי ליצור מודלים גמישים יותר של חל"ת
- על רקע דיווחי המעסיקים - שירות התעסוקה הוריד את מספר המובטלים ב-65 אלף
- השיבה לעבודה מתרחקת: המובטלים עוברים מחל"ת לפיטורים
- הלמ"ס מפרסמת חישוב חדש - שמגדיל את שיעור האבטלה במשק
בעוד ששיעור האבטלה (אנשים שמחפשים עבודה ולא נמצאים בתוכנית סבסוד שכר כלשהי) עלה בין ינואר 2020 ליוני השנה בישראל ב-0.9%, הממוצע במדינות ה-OECD עמד על עלייה של 1.8%. כלומר לפי מסמך זה מדיניות התמיכה הממשלתית לא דחפה יותר עובדים לאבטלה בהשוואה למודלים האחרים הנהוגים בעולם.
ברוב מדינות ה-OECD הסבסוד ניתן דרך המעסיק ותלוי בהיקף המשרה. לשימור יחסי עובד-מעסיק יש יתרונות רבים בכל הנוגע לסיכויי החזרה לעבודה בהמשך, אולם עד כה לא אומץ המודל בישראל, בין היתר לאור קשיים טכניים במערכות הציבוריות. הדרישה החוזרת מצד גורמים שונים להחיל מודל זה מאלצת את אגף התקציבים לבחון האם בכך שבישראל מוחל רק חל"ת מלא פוגעת בעובדים.
במקביל לעלייה המתונה בשיעור האבטלה עיבוד הנתונים ההשוואתיים מעלה כי הירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ברבעון האחרון ב-2019 מול הרבעון השני ב-2020 בישראל עמדה על 1.4%בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD עמד על 1.9%. מדובר בנתון המשלים לנתוני האבטלה, שכן הוא מבטא את הגידול באוכלוסיה שיצאה ממעגל העבודה. עוד עולה מהשוואה כי בעוד שבישראל רק כ-11% מההעובדים משתתפים בתוכניות סבסוד שכר (חל"ת או מענקים לעידוד תעסוקה) הממוצע ב-OECD עומד על 25.4% מהעובדים, כאשר כמובן בחלק גדול מהמקרים מדובר כאמור בסבסוד חלקי בלבד - מה שלא ניתן בארץ.
באגף התקציבים מתייחסים לחסרונות העולים מהדו"ח של ה-OECD המתחדדים לאור התמשכות המשבר. החיסרון העיקרי לדבריהם בתוכניות הנהוגות בחו"ל הינו חוסר המוביליות של העובדים, ש"כבולים" למעסיק גם אם הם לא עובדים בפועל. סבסוד שכר מעודד עובדים להישאר במקום עבודתם, גם אם בסופו של דבר ייתכן כי המשרות שלהם ייעלמו לבסוף, והעובדים לא יחזרו לעבודתם. ככל שהמשבר מתמשך והשינויים בכלכלה ובשוק העבודה צפויים להפוך לקבועים, הסבירות כי משרות מסוימות ייעלמו הולכת וגוברת, ויכולת התאוששות המשק תלויה דווקא בהתאמות של שוק העבודה. לכן, שימור המשרות הקיימות על ידי המדינה עלול דווקא להאריך את זמן התאוששות המשק מהמשבר.
עוד מציינים כי החיסרון מתחזק כאשר במרבית המדינות הסבסוד הניתן ביחס לשכר המקורי גבוה יותר מאשר דמי האבטלה, גם אם העובד מושבת לחלוטין (כלומר חל"ת מלא בדומה לישראל). באגף התקציבים מציינים כי מצב זה מייצר תמריץ ברור לעובדים להישאר במקום עבודתם גם אם הם לא עובדים כלל, ולקבל את הסבסוד המקסימלי במקום לקבל דמי האבטלה אם יהיו מובטלים ויחפשו עבודה חדשה. הדבר מביא בפועל לכך ששיעורי האבטלה גבוהים יותר מהנתונים הרשמיים. לכן, סביר מאוד כי חלק מהאנשים הרשומים כעובדים המקבלים סבסוד שכר בפועל הם מובטלים לכל דבר ועניין, ושיעור האבטלה במדינות אלו גבוה ממה שעולה מהנתונים הרשמיים.
בכל מקרה אי אפשר לראות בניתוח שנעשה באוצר כגושפנקה לכך שמודל של חל"ת גמיש פחות עדיף על פני המודל שנכפה על המשק הישראלי. לאור מגבלות השירות הציבורי, ייתכן שלכל היותר ניתן לראות בכך את האישור שמבקשים באוצר להשיג לכך שאין צורך בשינוי מיידי. אולם אין ספק שיש צורך לכל הפחות ליצור את היכולת בישראל לאפשר גם תוכניות סיוע גמישות יותר.
יש לציין כי לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול ביחס למחצית הראשונה של אוגוסט, שיעור הבלתי מועסקים, שאינו כולל עובדים בחל"ת, עלה ב-0.2% מ-5.7% ל-5.9%. לעומת זאת, שיעור המובטלים בחישובים הכוללים גם עובדים בחל"ת ירד ב-0.3%-0.5%. המשמעות היא שיש ירידה קלה בהיקף האבטלה אבל במקביל מעבר מדאיג של עובדים מחל"ת לפיטורים.