$
בארץ

לקראת הדיון בבג"ץ: גנץ וכץ ינסו להגיע להסכמות בנוגע להגדלת הפנסיה לאנשי הקבע

ביום ראשון אמורה המדינה להשיב לעתירה שהוגשה נגדה לבג"ץ, בטענה כי הגדלות הרמטכ"ל שניתנות לאנשי הקבע ומגדילות את קצבאות הפנסיה התקציבית באחוזים רבים, ניתנות בניגוד לחוק

עמרי מילמן 16:5503.09.20
רגע לפני שהמדינה נדרשת להשיב לבג"ץ נדרשים שרי האוצר והביטחון ישראל כץ ובני גנץ לדון במחלוקת הארוכה בין צה"ל לאוצר על אחת הסוגיות הטעונות ביותר עבור הצבא - הגדלות הרמטכ"ל. ביום ראשון אמורה המדינה להשיב את תשובתה לעתירה שהוגשה נגדה לבג"ץ על ידי עמותת צדק פיננסי בטענה כי הגדלות הרמטכ"ל שניתנות לאנשי הקבע ומגדילות את קצבאות הפנסיה התקציבית באחוזים רבים ניתנות בניגוד להחלטת הממשלה שהתקבלה בשנות ה-60 ובניגוד לחוק. לטענתם, החלטת הממשלה משנות ה-60 התייחסה למתן חריגה במקרים פרטניים בלבד בעוד שבפועל הרמטכ"ל מעניק את אותה הטבה ל-98% מגמלאי צה"ל וכן בכך שהרמטכ"ל מעניק את אותה הטבה עבור שירות חובה (כלומר הגדלה של קצבת הפנסיה ב-6% עבור שנות הסדיר) זאת בניגוד לחוק הגמלאות.

 

 

 

בעוד שבמשרד האוצר סבורים כי מדובר בהתנהלות לא חוקית של צה"ל, בצה"ל סבורים כי מדובר במהלך תקין ולכל היותר ניתן להסדירו בעזרת החלטת ממשלה עדכנית.

 

בעתירה שהוגשה בסוף נובמבר 2019 נכתב, "משמעות הענקת ההגדלות במתכונתן הנוכחית היא, הלכה למעשה, הגדלת בסיס הפנסיה של גמלאי צה"ל. לו ביקש המחוקק להגדיל את בסיס הפנסיה לכלל גמלאי צה"ל היה עושה, ומחוייב היה לעשות, זאת בחקיקה ראשית מפורשת. בפועל, הדבר לא נעשה בחקיקה ראשית, אלא מבוצע, הלכה למעשה, באמצעות נוהל הרמטכ"ל, בניגוד להוראות החוק והחלטות הממשלה". לטענתם, "ההגדלה יוצרת שני עיוותים מהותיים - מי שיוצאים נשכרים ממנו הם מי שדחו את גיוסם, אם מחמת לימודים או מסיבה אחרת וכן מי שעזבו את שורות הצבא ושבו אליו בגיל מאוחר. דווקא לוחמים, אשר על פי רוב נשארים בשירות רציף אינם יוצאים נשכרים".

 

גנץ וכץ גנץ וכץ צילום: דנה קופל, אבי מועלם

 

שופטי בג"ץ נעתרו במאי לבקשת צה"ל ודחו ב 3 חודשים נוספים את התאריך בו נדרשים להגיב משרד האוצר צה"ל והיועץ המשפטי לממשלה. אותם שלושה חודשים יסתיימו ביום ראשון, לאחר שהעמותה סירבה להסכים לדחייה נוספת מצד המדינה. למרות מספר דיונים בין נציגי צה"ל לנציגי האוצר עם הפרקליטות לא הצליחו להגיע הצדדים להבנות. החשש שעולה כעת הוא כי אם הפרקליטות שמייצגת את המדינה תקבל אפילו באופן חלקי את עמדת הדרגים המקצועיים באוצר, יוכל בג"ץ להוציא צו ביניים שיביא לכך שהגדלות הרמטכ"ל יעצרו לאלתר.

 

זמן הפציעות מול בג"ץ הביא לכך ששר הביטחון גנץ שוחח אמש עם שר האוצר בנושא זה. מטעמו של כץ נמסר כי "לבקשתו של שר האוצר, נטלו חלק בשיחה היועץ המשפטי של משרד האוצר וסגן הממונה על התקציבים בנושא בטחון. בשיחה סוכם כי שר האוצר יענה לבקשתו של שר הבטחון להפגש עימו בהקדם, כדי לשמוע את עמדתו בנושא חשוב ומורכב זה והיום כבר תואמה הפגישה". הפגישה צפויה להתקיים מחר בשלב זה.

 

בחודש מאי פרסם מבקר המדינה פרק שעסק בהגדלות הרמטכ"ל ממנו עלה כי יותר ממיליארד שקל בשנה (מתוך תקציב של כ-8 מיליארד שקל) משולמים לגמלאי הצבא בעקבות ההגדלת השנויות במחלוקת. בדו"ח התחדדה המחלוקת בין משרד האוצר שסבור כי מדובר בחלוקת הגדלות בניגוד לחוק לבין צה"ל שמתעקש כי מדובר במהלך חוקי ומוכן לשקול לצמצם אותם רק במסגרת הדיונים התקציביים. לפי הדו"חות הכספיים של הממשלה הקצבה הממוצעת של הפורשים ב-2018 עמדה על 17.2 אלף שקל וגיל הפרישה הממוצע עמד על 46. מהדו"ח עולה כי למרות שהרמטכ"ל לשעבר איינזקוט הודיע כי יגביל את תקרת ההגדלות מ-19% ל-10% בפועל גובה הגדלת הרמטכ"ל הממוצעת רק עלתה בשנים האחרוות מ- 8.8% ב-2015 ל-8.89% ב-2017 ו-9.53% ב-2018.

x