הממשלה שוב יוצאת לסגר בלי מודל תעסוקה

הסגר שאישרה אמש הממשלה יזניק את האבטלה ויתפוס את המשק הישראלי בלי תוכנית תעסוקה מוסכמת בין כל השחקנים הכלכליים שנמצאים על המגרש.

מאז שהחל לפני כמה ימים השיח על סגר משמעותי, כלל השותפים הכלכליים החלו בכוחות משותפים לנסות לצמצם אותו ולקצץ אותו עד כמה שיותר. אלא שבתוך אותם מאמצים משותפים, מסתתרים חילוקי דעות עקרוניים על האופן בו צריכים לטפל באבטלה. הסגר טרף את הקלפים והפך את קערת התעסוקה על פיה. אחרי שהמשק הספיק להתאושש - מספר המובטלים צנח מהסגר הראשון ועד היום מכ־1.2 מיליון ישראלים לחצי מיליון תוך פחות 5 חודשים - הצפי לזינוק חד ומחודש הוא של 1 מיליון בלתי מועסקים.

הסגר גם חושף עתה את הבדלי הגישות בין משרד אוצר ובנק ישראל. אפילו על היקף התופעה אין הסכמה בין שני השחקנים המרכזיים האלה. בבנק ישראל מאמצים את הנתונים של הלמ"ס כמו שהם. לפיהם שיעור האבטלה האפקטיבית עומד על 12% או על כחצי מיליון איש. איך מגיעים למספר הזה? סופרים את המובטלים (241.8 אלף), מוסיפים את המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה – כך מבודדת הלמ"ס את העובדים שהוצאו לחל"ת (183.8 אלף). ולכל אלו מוסיפים גם את הישראלים שיצאו משוק עבודה - פוטרו ולא עובדים ו/או לא מחפשים עבודה החל ממרץ 2020 - עוד כ־78 אלף איש.

מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון והממונה על התקציבים יוגב גרדוס צילום: דוברות משרד האוצר, אלכס קולומויסקי

באוצר מסתכלים על התופעה עם משקפיים אחרים לגמרי: מדובר על 426 אלף ישראלים מובטלים, אך מתוכם כ־140 אלף לא עבדו קודם ולכן הם מהווים חלק מהאבטלה חיכוכית או מבנית או טבעית; ישנם עוד כמה עשרות אלפי מובטלים בני 15 עד 24 שמופרדים מכל השאר וזקוקים לפתרונות ספציפיים. לכל אלה מוספים עוד כ־180 אלף איש אשר סובלים מ"אבטלה מינהלית": עובדי תיירות, אולמות, מסעדות, פאבים, פארקים, שבגלל האיסורים המינהלים של ממשלת ישראל הם לא יכולים לחזור לשוק בלי קשר לכל תוכנית תעסוקה שתגובש. בסך הכול סבורים באוצר כי הבעיה מצטמצמת ל־100 אלף ישראלים שחייבים פתרון, ומבחינתם זו בעיה פשוטה הרבה יותר. כאמור, הסגר טרף את הקלפים ומחזיר את האוצר לנקודת ההתחלה. "היינו עד אתמול במקום טוב יחסית", מסביר בכיר באוצר. "הדבר הכי מרכזי לפני כל תוכנית תעסוקה הוא שהמדינה תתחיל להתנהל כמו שצריך כי זה שהגענו לסגר זה פשוט מטורף. זו ענישה קולקטיבית יקרה מאוד, וגם מאוד לא יעילה. וזה משפיע הכי הרבה על הוודאות העסקית - משתנה קריטי כאשר אתה מסתכל על אבטלה. פתיחת עסק מחדש הוא דבר שלוקח המון אנרגיות ועסקים לא יחזירו עובדים אחרי הסגר אם אין להם ודאות שבדצמבר או ינואר אין עוד סגר", מסכם אותו בכיר באוצר.

תוכנית התעסוקה עדיין לא אושרה

ב־18 ביולי הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת צוות תעוסקה, המורכב מכל הגופים הנוגעים בדבר כדי לגבש מדיניות סדורה בנושא. כבר אז החלו להבין כי המודל המאוד ייחודי שאומץ בשראל - חל"ת קבוע ומובטח עד ליוני 2021 - הוא כישלון קולוסאלי. שכן למרות שהוא מעניק ודאות למובטל, הוא מהווה עבורו תמריץ שלילי חזק מאוד לא לשוב לעבודה עד אותו מועד, ובכך להותיר אותו שנה שלמה ואף יותר באבטלה.

הבעיה הזו קיבלה משנה תוקף ועדויות רבות בשטח בקרב בעלי שכר נמוך, שלפי מחקרים רבים היו הנפגעים העיקריים מהקורונה, ומהווים חלק משמעותי מהמובטלים. בעלי שכר גבוה הצליחו לעבוד מהבית ולרוב לא פוטרו. הסיבה לכך היא הפער בין דמי אבטלה לבין השכר המשולם בפועל הוא הרבה יותר נמוך בקרב בעלי שכר נמוך לעומת בעלי שכר גבוה.

ההפגנה במוצ"ש האחרון בבלפור צילום: Satview

הצוות עבד עד שב־11 באוגוסט חשף כלכליסט את פרטי התוכנית שחולקה לשלושה רבדים. הראשון, התניית החל"ת: תוחזר חובת ההתייצבות בלשכת האבטלה שבוטלה עם פרוץ משבר הקורונה ומובטלים בחל"ת יחויבו לנצל ימי חופשה שברשותם כתנאי לקבלת דמי אבטלה. בנוסף, יתבצע חיזוק משמעותי בהכשרות המקצועיות וייבנה מסד נתונים, רחב, אינטגרטיבי של כל שוק העבודה הישראלי שמאפשר גם לאתר מובטלים אך גם משרות פנויות, הכשרות מתאימות ועוד.

התוכנית עדיין לא אושרה. מדוע? גם כאן הדעות חלוקות: באוצר מסבירים כי טיוטת התוכנית ממתינה בעיקר להערות ממשרד ראש הממשלה אבל המשרד כבר החל להיערך אליו כאילו התוכנית אושרה. בבנק ישראל סבורים כי התוכנית נשארת בתחום הדיבורים. לפי נתוני החשכ"ל הועברו עד כה 0 שקלים להכשרות מקצועיות והכל תקוע. "לא יצא מזה כלום", מסר בכיר בבנק ישראל. "הם יודעים לדבר אבל זה גם צריך להתבצע. אם זה היה קורה לפני חודש או חודשיים כבר היינו רואים אבטלה של 8% ולא של 12%". אותו בכיר סיפר ל"כלכליסט" כי ערב ההכרזה על הסגר הדבר שהכי מטריד את הנגיד זו סוגייה האבטלה.

גורם המשתתף בדיונים ולא שייך לא לבנק ישראל ולא לאוצר מסביר את התופעה מזווית אחרת: "ישנם הרבה שיקולים של פוליטיקה ארגונית. בשורה התחתונה כל אחד יעשה מה שנוח לו. איך מדינה יכולה לעבוד שכל אחד מקבל החלטה נפרדת? צריך לנהל את העסק במשותף".

המחלוקת על כל המודלים

בשבועות האחרונים הציעו אנשי בנק ישראל להרחיב את ההמלצות סביב המדיניות בנושא עידוד התעסוקה ולשלב שני מהלכים: "שימור עובדים" ו"חל"ת גמיש".

חלופת החל"ת הגמיש המוכר גם כ"מודל הגרמני" או "מודל של סבסוד שכר" הוא זה שקיבל את רוב תשומת הלב הציבורית. לפי המודל הזה, יהיה ניתן להחזיר עובד שיצא לחל"ת כאשר המעסיק יממן חלק מהשכר והמדינה תשלם – או תסבסד - חלק מהשכר בצורה של דמי אבטלה.

זה מצב של WIN־WIN־WIN לכאורה: העובד מקבל יותר כסף במקום דמי אבטלה בלבד, חצי שכר וחצי דמי אבטלה, המעסיק משלם רק חלק מהשכר (במקום שכר מלא) והמדינה משלמת רק חלק מדמי אבטלה (במקום דמי אבטלה מלאים). בבנק ישראל מתלהבים מהמודל, אך במשרד האוצר מאוד לא אוהבים אותו. באוצר טוענים כי ניתן לאמץ מודל זה אך ורק אם מדובר על עובדים שכבר נמצאים בחל"ת לפחות 3 או 4 חודשים, אחרת, המודל מעניק תמריץ להוציא עובד מחל"ת כדי לזכות בסבסוד.

בבנק ישראל מסכימים לתנאי הזה. אלא שבאוצר דורשים עוד מגבלה: הסבסוד יינתן אך ורק כאשר מדובר בעובד חל"ת ששב לחלקיות משרה ולא למשרה מלאה. "גם במודל הזה וגם בשימור עובדים חלק מהפיצוי הולך לפח כי את חלק מהעובדים היו מחזירים בכל מקרה וחלק לא היו מפטרים גם ככה", אומר בכיר באוצר. "תמיד התנגדנו למודלים האלו כי הם מייצרים מנגנוני סבסוד שהם גם יקרים וגם מעכבים את המשק. הם מורכבים, הם מסבוכים לתפעול, יש בהם הרבה בזבוז כספי ציבור. ראינו שהמשק התאושש יחסית מהר ולא בטוח שצריכים לעשות את כל הדברים האלו שאין לגביהם הוכחה שהם אפקטיביים. אבל יש הרבה לחצים לעשות משהו ומניחים שבסוף יש לצעדים האלו השפעה חיובית כלשהי", מסביר אותו בכיר באוצר שניכרת אצלו חוסר ההתלהבות לגבי אותם צעדים.

כעת, נשאלת השאלה עד כמה צעד כזה יכול להיות רלבנטי ערב הטלת סגר של חודש ואף חודשיים. בבנק ישראל משיבים: המנגנונים האלו מצריכים זמן ומשאבים להקמה ולכן כדאי להתחיל להחליט עליהם כעת ובעיקר להכריז עליהם. הם לוקחים זמן עד שהם אופרטיביים. "שלא יגידו אחרי הסגר שזה יקח עוד חודשים לגבש את הצעד", מסביר בכיר בבנק ישראל.

מודל שימור עובדים הוא יותר מורכב הן ליישום והן לתכנון. המודל מיועד לתמרץ מעסיקים שמתלבטים אם לפטר עובדים או להשאירם בחלקם תוך סבסוד חלק משכרם.

כדי לקבל את אותו סבסוד, נדרש מהעסק להוכיח "פגיעה", כאשר כגודל הפגיעה, גודל הסבסוד. לא מדובר על סבסוד מלא של כל העובדים אלא על חלק ממנו, וגם לא מדובר על פיצוי ארוך טווח אלא לכמה חודשים בלבד. באוצר מאוד לא מתלהבים ממנו ובכיר במשרד מסר ל"כלכליסט" כי בכל מקרה או תרחיש, האוצר לא מסכים לאמץ גם חל"ת גמיש וגם שימור יחד. זה או זה או זה. צריך איזון בין רשת ביטחון, חיזוק ההון האנושי ועידוד לתעסוקה".