לא נשאר מי שינהל את המערכה

האירועים האחרונים במשרד הבריאות חייבים להטריד את כולם. ניתן לכנות את הפרישה ההמונית של בכירים כ"נשירה מוגברת", אף שיהיו מי שיגידו כי בסך הכול מדובר בצירוף מקרים. אבל אין ספק שהתפרצות מגיפת הקורונה ומאמצי הניהול האינטנסיביים שהיא מצריכה, מזרזים את התהליך.  

הביקורות על המשרד החבול, כולל זו של פרויקטור הקורונה פרופ’ רוני גמזו, לא ממש סייעה לשמר את אותם בכירים. מה שמטריד זו התוצאה: אובדן השדירה הניהולית של משרד שכבר לפני הקורונה סבל מתדמית ירודה וכעת מראה סימנים של התפרקות.  

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב. ראשון הפורשים צילום: צילום מסך

זה מצב מסוכן, שכן בסביבה הפוליטית שנוצרה ובאווירת "אנטי פקידות מקצועית" שראש הממשלה מטפח, להיות פקיד שמקבל החלטות הרות גורל ועוסק בדיני נפשות כשאתה בתחושה שהדרג הנבחר אינו עומד מאחוריך, זו משימה בלתי אפשרית כמעט.

זה לא החלק היחיד שבאחריות ראש הממשלה. נתניהו בחר בשר בריאות שעד כה התאפיין כפוליטי "ייצוגי" ולא "יישומי". נראה שיולי אדלשטיין לא הצליח לצאת קוגניטיבית מהר הרצל והוא לכוד בטקס המשואות. מינויו תמוה אך לא מפתיע. נתניהו רצה איש שניתן לנהלו בקלות. זו בדיוק אותו היגיון שהוביל את אדלשטיין למנות את פרופ’ חזי לוי כמנכ"ל המשרד, אף שאינו האיש שהמערכת היתה זקוקה ברגע כה דרמטי.

מישהו שם למעלה – בין אם זה נתניהו או אדלשטיין – חייב להתעשת ולנסות לבנות מחדש שדירה ניהולית במשרד הבריאות, שכן גם גמזו צפוי לעזוב בעוד פחות מחודש וחצי ואז המצב ייראה עוד יותר רע: רגולטור ללא אנשי מקצוע שינהלו את המערכה. חייבים שדרה מקצועית, איתנה ומגובשת שתנהל את האירוע הזה שנהיה מורכב יותר ויותר. לטמון את הראש בחול זו לא אסטרטגיה. גם לא הפעם.