פרשנות
אנחנו בסגר פוליטי שילדינו עוד ישלמו עליו מחיר כבד
המניע האמיתי להחלטה ההזויה שהתקבלה כבר ברור: שיקולים פוליטיים צרים בלבד. הן נתניהו והן גנץ הבינו כי זו הדרך היחידה להשיג פשרה בדיון על ההפגנות – הסוגיה הכי עקרונית עבור נתניהו. ההשלכות הכלכליות והחברתיות הן קשות ביותר
- מחאה בירושלים: דו"חות למפגינים על אי-שמירת מרחק
- מיואשים בסגר המהודק: "למה הנגיף מנהל אותנו ולא אנחנו אותו?"
- שלטים כן, משאית לא: העליון עושה סדר בהפגנה מול בית הנשיא
המניע האמיתי להחלטה ההזויה שהתקבלה כבר ברור: שיקולים פוליטיים צרים בלבד. הן נתניהו והן גנץ הבינו כי זו הדרך היחידה להשיג פשרה בדיון על ההפגנות – הסוגיה הכי עקרונית עבור נתניהו. ראש הממשלה מנסה למנוע מספר גבוה בשני תחומים: מפגינים וארונות מתים.
המשמעות של ההחלטה היא כי במישור הכלכלי, עשרות אלפי ישראלים יפסידו הכנסה או שכר בתרחיש האופטימי; בתרחיש הסביר ביותר עשרות אלפים יאבדו את פרנסתם או את מקום עבודתם; ובתרחיש הפסימי הנזקים הצבורים בשלב הזה יתורגמו גם לגירושים והתאבדויות. אף שקשה לכמתן, להחלטות הימים האחרונים השלכות מרחיקות לכת וארוכות טווח לרבות על כמות ואיכות החינוך, הביטחון והבריאות שלנו ושל ילדינו בשנים הבאות, ועל גובה ההכנסה הפנויה – לא פחות ולא יותר.
במישור הבריאותי־תברואתי, לא צפוי שום שינו מהותי, לרבות לא הפחתה במקדם ההדבקה, שכן אין מידע על כך שמקומות עבודה היו מוקד הדבקה. משרד הבריאת מסרב לשחרר את הנתונים אך ההערכה הרווחת היא כי מקומות עבודה אינם מהווים מוקד קורונה. המגזר הפרטי ייסגר. "התרומה להידבקות היא שולית לעומת הצורך החברתי־כלכלי־בריאותי האדיר לשמר פעילות", סיכם זאת בפשטות פרופ' חגי לוין, יו''ר איגוד רופאי בריאות הציבור. כן, זו לא טעות, גם הבריאות נפגעת בסגר.
מישהו כאן איבד את העשתונות באופן מוחלט. הרי התוצאה של אותה החלטה אומללה עלולה להיות הרס הכלכלה וגם עלייה במספר הנדבקים שכן הזיגזג, אופן ומהות קבלת ההחלטות פוגעים פגיעה אנושה עוד יותר באמון הציבור כלפי ההנהגה. ייתכן כי בשלב הזה, אין מדובר בפגיעה, אלא בחיסול.
כדאי יהיה לעקוב אחרי שתי דמויות מפתח. הראשון, פרופ' גמזו. הוא התנגד מפורשות להידוק הסגר. הוא אבי "תורת האיזונים": מצד אחד לא לפגוע בבריאות ולהפחית תחלואה אך מצד שני לא להרוס את הכלכלה. בשבוע שעבר הוא שמע מפיו של נתניהו – "אתה הממליץ ואני המחליט". זה תסכל אותו מאוד, אבל הוא לא שבר את הכלים. כעת הוא עסוק באסטרטגיית היציאה מהסגר. הפוקוס שלו הוא על מוכנות של מערך קטיעת שרשראות הדבקה – כלומר תפקודה התקין של מיפקדת אלון בראשות תא"ל ניסן דוידי והפעלה מיידית של תוכנית הרמזור המקורית.
השני הוא שר האוצר. הוא בנה חזית אחידה עם נגיד בנק ישראל ויצא לקרב חייו, תוך שהוא מעז להתעמת עם נתניהו. מה קרה? כץ הבין משהו פשוט: יום אחד נתניהו ייצא מהזירה ואם הוא חפץ חיים פוליטיים, הוא לא יכול לקחת על עצמו את הרס המשק, זה יהיה סוף הקריירה הפוליטית שלו. כבר ביום חמישי הוא יצא לקרב מאסף בניסוח התקנות וההנחיות, לנסות ולהשאיר כמה שיותר סקטורים וענפים פתוחים. הלוואי שיצליח.