צוות מומחים של האונ' העברית: ירידה בתחלואה לא תורגש בקרוב, יש להקל בתנאי הסגר

למרות הירידה המתונה הן במספר הנדבקים והן במספר החולים הקשים שנרשמה מאז תחילת חודש אוקטובר – המספרים רחוקים עדיין מהיעד שנקבע על ידי הממשלה, ויידרש זמן רב מאוד על מנת לרשום ירידה משמעותית בתחלואה עצמה; לכן, רצוי להגדיר כבר עתה 'מדרגת פעילות' שתאפשר המתנה ארוכה - ומומלץ לחזור לזו עליה סוכם בתחילת חודש מאי (מבחינת המשק והחינוך), לאחר היציאה מסגר פסח; אלו הן המסקנות העיקריות של צוות המומחים של האוניברסיטה העברית - פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, פרופ' נדב כץ, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז - כפי שעולה מנייר עמדה שהכינו לקראת דיון קבינט הקורונה הצפוי היום (ב').

פרופ' ינון אשכנזי צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

הרציונל שעומד מאחורי המלצות הצוות, אחד החזקים והמשפיעים בקבינט, הוא שירידה של התחלואה לרמות הרצויות (שיעור הדבקה יומי של 0.9) תיקח זמן רב, והאזרחים לא מסוגלים 'לעצור את נשימתם' - קרי, להקפיד על תקנות הסגר כפי שהן כעת - לאורך זמן, ולכן עדיף לקבוע רמת פעילות משקית וחינוכית או "מדרגה" בה אפשר להמתין, לרבות פתיחת בתי ספר עבור הכיתות הנמוכות וגני ילדים, תוך למידה בקפסולות כפי שנעשה ב-3.5 וב-10.5 – באיזורים שאינם אדומים, עם הפרדת סגל. "עשינו כבר ניסוי וראינו שזה עובד", מסר גורם בצוות

מנגד, הצוות מתנגד מפורשות לפתוח את הישיבות במגזר החרדי, שכן ב-א' באלול החל השינוי במגמה והתפרץ הגל השני, יחד עם פתיחת התיכונים שגם הביאה לגידול בתחלואה. עוד ממליצים בצוות להימנע מכל פעילות במסגרות של ילדים בני 10 ומעלה. הצוות תומך באיסור על התקהלויות, וממליץ שלא לפתוח בשום פני באופן את ענף האירועים.

כמו כן, הצוות ממליץ לפתוח את המשק הישראלי לכל הפעילויות שאינן כוללות התקהלויות (כגון אירוח, אירועים, מלונאות, הסעדה, בילוי), ושאין כוללות קבלת קהל (למעט החריגים הקיימים, לרבות רשתות שיווק ופארמה) וללא החרגות. גם במקרה הזה הפתיחה הזו תיעשה אך ורק באיזורים שאינם אדומים.

ככלל מנחה, הצוות מתעקש לשמר "גמישות",קרי, את האפשרות "לחזור אחורה אם נראית עלייה בתחלואה בעקבות אחד ממהלכי הפתיחה".

למרות ה"עצירה" בעקומות החולים הקשים והנדבקים, הצוות ממליץ להמתין ולוודא ששני המדדים יורדים יחדיו - שכן מספר המאומתים 'רגיש' למספר הבדיקות (בניגוד לחולים קשים שמגיעים לבתי החולים). התייצבות נרשמה גם במספר ימי האשפוז של חולים קשים, אחרי שבתקופה האחרונה חלה ירידה דרמטית בימי האשפוז מ-15 ל-11; לפי המומחים, ירידה זו עלולה היתה לשקף "ירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות".