לציבור יש מספיק אשראי, בינתיים

משבר הקורונה הביא עימו דברים רבים כמו אבטלה גבוהה, ירידה בצריכה ועלייה בגירעון, אבל בינתיים הוא לא הביא מחנק אשראי. יש אמנם ירידה בהיקפי ההלוואות הניתנים בחלק מהפעילויות כמו אשראי צרכני, אבל במערכת הבנקאית מציינים כי הדבר נובע בעיקר מירידה בביקוש: עסקים חוששים להתרחב ולקחת הלוואות, וכן הירידה בצריכה והזינוק באבטלה מקטינים את צורכי האשראי של משקי הבית.

נכון, יש לא מעט לווים שלפני שנה היו מקבלים הלוואות בקלות אבל היום כבר יתקשו בכך, אבל עדיין אי אפשר לומר שהמשק נמצא במחנק אשראי. חברות רבות מצליחות לגייס חוב בשוק ההון, הקרן להלוואות בערבות מדינה חילקה מעל 18 מיליארד שקל לעסקים תוך כמה חודשים והיום קיבלה אישור ל־18 מיליארד שקל נוספים, ושוק המשכנתאות ממשיך לשבור שיאים כאילו אין משבר.

אולם לא לעולם חוסן. משבר הקורונה הולך ומתברר כמשבר כלכלי עמוק, שאת ממדיו איננו יודעים עדיין מפני שהמשק נמצא תחת הנשמה מלאכותית – מענקים מהמדינה מצד אחד, והקפאת הלוואות של הבנקים מצד שני. בשנה הבאה נצטרך להיגמל מההחייאה הזו, ולא כולם ישרדו. 

בנק ישראל צילום: בלומברג

הבנקים כבר החלו להיערך ולבצע הפרשות להפסדי אשראי. במחצית הראשונה של השנה הם הפרישו כמעט 6 מיליארד שקל, פי חמישה לעומת המחצית המקבילה, כהכנה לגל פשיטות הרגל. השאלה היא מה יקרה בדוחות הרבעון השלישי שיפורסמו בחודש הבא. הסגר השני טרף את הקלפים, ועשוי להביא להפרשות גבוהות נוספות גם ברבעון הקרוב.

אחרי ההפרשות הגבוהות, שכמובן יפגעו ברווחי הבנקים, ואחרי שיסתיימו הסיוע של המדינה והקפאת ההלוואות, יגיע רגע האמת: האם המשק יצליח להתאושש במהירות או שרק אז הבעיות יתחילו. אם יחל גל פשיטות רגל, והבנקים ייאלצו להמשיך ולבצע עוד הפרשות להפסדי אשראי, רווחיהם ייפגעו והם יתחילו להדק את החגורה ולברור היטב את ההלוואות שהם מעניקים. מצב כזה עלול להחריף למחנק אשראי.

בבנק ישראל רוצים לעשות כל שביכולתם כדי להימנע ממצב כזה, שכן מחנק אשראי יחריף את המיתון ויאט את ההתאוששות. לכן בנק ישראל משתמש בכלים שיש לו ומבצע את ההקלות, כך שלבנקים יהיה עוד מרווח נשימה לפני שייאלצו להתחיל לבלום את האשראי.