למרצ יש טיעון משפטי לתפארת, אבל ספק אם בג"ץ ייעתר

יו"ר הכנסת יריב לוין. שוב אנחנו נופלים במדרון החלקלק צילום: דוברות הכנסת - יניב נדב

בג"ץ, בניגוד למקובל לחשוב עליו, מכבד את עקרון הפרדת הרשויות הרבה יותר מיריב לוין שמכפיף את הכנסת לממשלה ולראש הממשלה. ללוין אין בעייה לקפוץ ברגע מחליפתו הממלכתית כיו"ר הכנסת לנער שליחויות של נתניהו, ממלא מקום נשיא המדינה לנושא כליו של ראש הממשלה. לעומתו, בג"ץ מאופק וזהיר בכבודה של הכנסת, ולכן יתערב בעבודתה הפנימית (להבדיל מהתערבות נפוצה יותר בהחלטות מעין שיפוטיות כשלילת חסינות) רק כשהוא משתכנע שהתבצעה פגיעה מהותית ואנושה בדמוקרטיה הישראלית. במקרה הנוכחי, הרוב האמיתי בכנסת הוא נגד ועדת החקירה ולכן בביטול ההצבעה להקמתה אין פגיעה מהותית. ניתן לראות בה אפילו ניצול של תרדמת שאחזה בקואליציה וביו"ר מיקי זוהר, שחזק יותר באיומים ובמופעי תקשורת, מאשר בארגון חברי הכנסת של הקואליציה בהצבעות מהסוג הזה.

בג"ץ לא יתערב גם מהטעם שלאחרונה ניכר בפסיקותיו – הפער בין הנורמה לסעד. גם אם הופרה כאן נורמה, במקרה זה תקינות עבודת הכנסת והממשלה, הפער אל הסעד גדול, ותקצר ידו מלבטל את מעשה הכנסת, במיוחד כשהתוצאה היא לכפות עליה הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בניגוד לדעת הרוב האמיתי. זאת להבדיל מפסק הדין שחייב את קודמו של לוין, יולי אדלשטיין, לכנס את המליאה לבחירת מחליפו, כפי שהרוב ביקש.

ויש גם את חוות הדעת של מ"מ היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד חגית אפק, שהכשירה את המהלך של לוין. חוות דעתה מחוררת בפגמים שנמנים היטב בעתירה, וחשודה גם במשוא פנים כלפי היו"ר בגלל שהיא עצמה זמנית בתפקיד ומייחלת למינוי של קבע.

לכן, גם אם נניח להכשר המשפטי שנתנה, כדאי לשים לב להשתלשלות האירועים בחוות דעתה שנועדה לסייע לקואליציה לדרוס את ההצבעה. כותבת אפק: "העובדה ששלושה חברי כנסת נצפים בבירור כשהם טוענים שהצבעתם לא נקלטה ומבקשים להוסיף אותם להצבעה, ולנוכח דבריו של ח"כ מנסור עבאס כיו"ר הישיבה הוא יכול מכוח שיקול הדעת המוקנה לו...להודיע על שינוי תוצאות ההצבעה ולהוסיפם והדבר היה הופך את תוצאת ההצבעה".

חברי הכנסת כלל לא הצביעו(!), ולא כפי שטענו – וטוענת חוות הדעת - "הצבעתם לא נקלטה". ולכן, כיוון שלא הצביעו כלל אין בכוחו של יו"ר הישיבה להוסיף את הצבעותיהם בדיעבד. וזו דוגמא לפרשנות הגמישה של ממלאת המקום בשירות לוין והקואליציה כדי לתקן את מחדל הרשלנות ולהנציח פעם נוספת את העובדה שהכנסת בישראל היא סמרטוט הרצפה של הממשלה.