הממשלה תאשר לרשות שדות התעופה לבקש מסגרות אשראי של עד 2 מיליארד שקל
משרד התחבורה יבקש לאשר בישיבת הממשלה ביום ראשון פתיחת קווי אשראי חדשים לרשות, מאחר שבעקבות היא המשבר היא "צפויה להגיע לגירעון תזרימי מצטבר של כ-2.5 מיליארד שקל בין 2020 ל-2022". במקביל, משרד התחבורה יבקש לאשר תוכנית לאומית להורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-50% עד לשנת 2030
משבר הקורונה והפסקת הטיסות המסתמנת גם ליעדים קרובים מגיעים לקופה של רשות שדות התעופה: משרד התחבורה יבקש לאשר בישיבת הממשלה בראשון הקרוב אפשרות לפתוח קווי אשראי חדשים לרשות שדות התעופה בהיקף מצטבר של עד 2 מיליארד שקל. לטענת משרד התחבורה הכסף נדרש למימון פעילות החברה עד לסוף 2021.
- אל על ביקשה סיוע נוסף מהאוצר - שסירב: "לחברה יש בעלים חדשים שאמורים לסייע לה"
- מנכ"ל UK איירליינס: "פשיטת רגל היא רק שאלה של זמן"
- האוצר אישר לישראייר הגדלת ההלוואה בערבות מדינה ל-165 מיליון שקל
מטוסים מושבתים. המשבר היכה ברשות שדות התעופה צילום: רויטרס ואולם מצב התעופה לא רק שלא השתפר אלא עומד בפני גל שני של נגיף הקורונה במדינות רבות באירופה, מה שמוביל למסקנה ש"עדיין לא ידוע מתי המועד בו ישראלים רבים יוכלו לטוס לחו"ל בלא חובת בידוד", מציאות שדורשת צעדים מיידים ביחס לגיוס חוב באמצעות הנפקת אג"ח שתחייב הכנת תשקיף ותמשך חודשים ארוכים.
רשות שדות התעופה הוקמה לקראת סוף שנות ה-70. מדובר בתאגיד סטטוטורי שמתפעל את שדות התעופה בישראל. על פי נתוני משרד התחבורה רש"ת מעסיקה כ־2,000 עובדים קבועים ו־1,300 ארעיים.
2019 הייתה שנת שיא עם מעבר של כ־24 מיליון נוסעים, כאשר מקור ההכנסות העיקרי שלה הוא מהפעילות הבינלאומית בנתב"ג, והוא מגיע מתשלומי אגרות (נוסעים, מטוסים, מטען, חניה), ומפעילויות מסחריות.
לפי נתוני הרשות, שנת 2018 (האחרונה שפורסמה פומבית) הסתכמה בהכנסות של כמעט 4 מיליארד שקל. במקביל, רש"ת משלמת למדינה תמלוגים ששיעורם נקבע על ידי שרי התחבורה והאוצר באישור ועדת הכספים. בשנת 2018 שילמה הרשות למדינה תמלוגים בסך 1.62 מיליארד שקל, וכ־4 מיליארד שקל ב־4 השנים קודם לכן.
תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים
במקביל, משרד התחבורה יבקש לאשר תוכנית לאומית רב שנתית להורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-50% עד לשנת 2030. התוכנית מקורה בוועידת שטוקהולם מתחילת 2020 שם התחייבו מדינות שונות להוריד את מספר ההרוגים באמצעות תוכניות ארוכות טווח שמאמצות טכנולוגיות מתקדמות הן עבור כלי הרכב והן עבור האדם שמפעיל אותם, לרבות מערכות תחבורה צופות פני עתיד או כלי רכב וכבישים שיסייעו למשתמשים ברכב.
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתחילת השנה ועד תחילת נובמבר נרשמו 258 הרוגים, ירידה של כ-9% לעומת התקופה שבין ינואר עד אוקטובר 2019. אמנם מדובר בירידה אבל היא כוללת את תקופות הסגר המלא והחלקי שהוטלו על הציבור השנה, מה שמעלה חשש שאלמלא משבר הקורונה מספר ההרוגים יכל להשתוות ואף לעלות על זה שנרשם בכל 2019, כלומר 355 הרוגים.
שנת 2018 הסתיימה עם 316 הרוגים, ואילו שנת 2017 הסתיימה עם 364 הרוגים. פילוח נתוני הרשות לשנה הנוכחית מעלה עלייה של 14% בהיקף ההורים בתחום העירוני, לעומת ירידה של 26% הרוגים בתחום הבין עירוני. עוד נרשמה השנה עלייה 9% במספר ההרוגים בקבוצת הגיל הצעירה (עד 14) ועלייה של כ-32% במספר ההרוגים בגילאי 65 ומעלה. מנגד נרשמה ירידה של בין 16-30% בשתי קבוצות גיל אחרות (15-24 ו-25 עד 64).
הטיפול של מדינת ישראל כולל בשלב הזה ועדת היגוי של מספר משרדי ממשלה (רה"מ, תחוברה, בריאות, משפטים, אוצר, חינוך ובטחון פנים) במטרה לגבש תוכנית רב שנתית ולאשרה.
הצעת המחליטים האמורה תפתח את אירועי שבוע הבטיחות בדרכים של הרלב"ד. על פי ההערכות התוכניות המסתמנות עבור הדרכים וכלי הרכב יכללו קידום נהיגה אוטונומית ומעבר לפיקוח הדוק על יכולות הנהיגה, כמו גם חובת התקנות אמצעי בטיחות מתקדמים ואקטיביים בכלי הרכב מבר לאלו שיבואני הרכב מחוייבים בהם כיום.
