"אני עובדת 12 שעות ביום מפינת האוכל. זה שיתק את כל הבית"

כשהתחיל משבר הקורונה, אי שם בחודש מרץ השנה, יפעת רייטר, מנכ"לית AIG ישראל הייתה רק חצי שנה בתפקיד. ואז, ב-23 במרץ התקבלה החלטה של AIG העולמית להעביר את כל העובדים לעבודה מהבית. כל 750 העובדים בישראל כולל ההנהלה ומוקדי השירות הפסיקו להגיע למשרדים ולא חזרו מאז. "ברגע הראשון זה היה נראה כמו אתגר מאוד גדול, בעיקר כי יש תחושה של ניתוק מהארגון ומהר מאוד הבנתי שאני צריכה לשמור על הדופק הארגוני", היא מספרת.

ועם זאת, בזכות האתגרים שמזמן המשבר, היא מאמינה שבשנה הראשונה שלה בתפקיד היא למדה יותר ממה שיכולה הייתה ללמוד בשבע שנים כמנכ"לית. "למדתי המון גם ברמה האישית וגם על הארגון והחוסן והאנשים. הקשר הפך להיות הרבה יותר חזק והחברה היום יותר מחוברת כי אמנם אנחנו רחוקים פיסית אבל מרגישים הרבה יותר קרובים אחד לשני במובן שהתקופה מאוד העצימה את הקשר עם העובדים. אני מקפידה לעשות רוטציה של טלפונים ושיחות אישיות, להתעניין באנשים, לנהל שיחות שכנראה לא היו קורות במשרד. השיחות האלה עוסקות באדם, לא בעבודה. אנשים צריכים את המילה הטובה, את הקשר האנושי", היא אומרת.

יפעת רייטר, מנכ"לית AIG ישראל

גיל: 48

מצב משפחתי: נשואה + 2

מקום מגורים: תל אביב

השכלה: בעלת תואר ראשון בכלכלה ומימון מאוניברסיטת סנט ג'ונס בניו יורק ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בוסטון

תפקידים קודמים: סמנכ"לית ביטוח תאונות אישיות, חיים ובריאות ב-AIG, סמנכ"לית ביטוחי פרט ב-AIG

תחביבים: אפייה ויוגה

הימים שלה מתחילים ב-8 בבוקר אז היא מתחברת לאוזניות ומתחילה רצף של שיחות שנמשך עד הערב. "אני יושבת פה באותה עמדה בפינת האוכל וזה שיתק את כל הבית. לאור כך שאני כל היום בשיחות יש פה הדממה מוחלטת כי כשמתחילים לדבר סביבי זה קוטע את חוט המחשבה. אז הם מתכתבים הרבה בתוך הבית, כותבים פתקים אחד לשני. שהילדות שלי בנות 15.5 ו-18 אז כולם מאוד מבינים את המצב. לא פשוט להם, אני בטוחה שזה מאתגר, אבל הם מחייכים ואומרים שהכל בסדר. מנכ"לים אחרים שאלו אותי אם אני לא יכולה לשכור לעצמי משרד, אז ברור שאני יכולה, זה הדבר הכי קל לעשות, אבל אני חושבת שבסוף המחוייבות שלי היא גם לתת דוגמא אישית. אני לא יכולה להגיד לארגון שלם שאנחנו עובדים מהבית מתוך דאגה לבריאות שלכם ולשבת במשרד שיהיה לי בו נוח וכיף".

מה למדת על עצמך כמנהלת בעבודה מהבית?

"למדתי לגלות יותר רגישות, סבלנות ויכולת איפוק. לפעמים כשמשהו מעצבן אותך את ישר מגיבה ועכשיו אני מחכה רגע כי אי אפשר לדעת עם מה הצד השני מתמודד. נכון שבתור מנכ"לית מה שאמור לעניין אותי זה העסקי אבל בסוף כשאת יודעת להיות יותר רגישה במקומות האלה, המחוייבות של העובדים וההערכה שלהם היא הרבה יותר גדולה והם נותנים את הנשמה. היכולת להכיל את הסיטואציה ולגלות יותר רגישות ואמפתיה מובילה לכך שהעובדים נותנים מעצמם 200% בתוך כל האירוע הזה".

מה את אוהבת בעבודה מהבית?

"בחווייה שלי אני מאוד אוהבת את החיבור עם העובדים, השיחות האישיות שיצא לי לנהל עם עובדים שכנראה לא הייתי מקיימת אותן לולא היינו בבתים. הביחד הזה, התחושה שיש כאן משהו שאנחנו צריכים לנצח אותו והמחוייבות של העובדים, ארגון שלם שמתאחד למען מטרה, זה ראוי להערכה. העבודה מהבית יכולה הייתה לייצר נתק אבל דווקא היחסים הפכו הרבה יותר אישיים. העובדה שהארגון מרגיש חלק ממשהו מאוד גדול והעובדים מרגישים חלק ממשהו מייצרת תחושת חיבור מאוד חזקה".

מה את שונאת בעבודה מהבית?

"לשבת 12 שעות עם אזניות בטלפון. אני מעדיפה לשבת פיסית עם האנשים. אמנם יש יתרונות ולפעמים הדיונים יותר אפקטיביים אבל בסופו של דבר מרבית הארגונים יחזרו למשרדים. לפני המשבר לא חשבתי שהעבודה מהבית יכולה להצליח, היום אני מבינה שזה מודל שיכול לעבוד".

כדי לשמור על איזון החברה החליטה לא לעשות ישיבות לפני 9:00 בבוקר ולא אחרי 18:00 בערב. "גילינו גמישות עם עובדים עם ילדים לשנות שעות עבודה או משמרות. השגרות הניהוליות שלנו השתנו. אני מעדכנת בסטטוס של החברה. בזמן משבר שקיפות והעברת מסרים של איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו הולכים קדימה גם כשזה דברים חיוביים וגם שליליים הם קריטיים. לעובדים מאוד חשוב להבין איפה אנחנו עומדים ודווקא בתקופה הזאת האמון מאוד התחזק בגלל השקיפות".

מה יקרה כשייגמר המשבר?

"בסופו של דבר נחזור למשרדים. אף אחד לא יודע מתי ואין אבל אני מניחה שבאיזשהו שלב כשהמצב יתייצב נחזור, בטח בקפסולות, ואחרי זה אנחנו בוחנים מודל היברידי. אף אחד לא יודע איך שיגרת העבודה העתידית תיראה אבל הידע והנסיון שצברנו מאפשרים לנו דרגות חופש רבות יותר. נצטרך למצוא את האיזון הנכון".

אמרת שהרבה דברים דווקא השתפרו אצלכם בעבודה מהבית, למה לחזור למשרדים אם כך?

הטבע האנושי הוא שאנשים רוצים את הסביבה החברתית. בארגון כמו שלנו מרבית האנשים הם חבר'ה צעירים, אנשי מוקד ובסוף החבר'ה האלה רוצים להיות במשרדים. הם רוצים את האינטראקציה, את החוויה ובסוף היום אין לזה תחליף. זה מאוד באופי של האנשים. יש לי עובדים שמאוד רוצים לחזור למשרד ויש כאלה שרק רוצים שיתנו להם לעבוד מהבית. אנחנו מבינים שזה לא הכל או לא כלום, העובדה מהבית תהיה עוד כלי לגיוון סביבת העבודה, היא לא יכולה להחליף לגמרי את המשרדים. בנוסף, הקיצוניות שזאת של תקופה מאוד ארוכה שהאנשים בארגון לא נפגשים - יש בזה שחיקה ועייפות משהות כל היום בטלפון ובזום. יש ערך בלשהות בחלל אחד ונכון להיום אין לזה תחליף" .

יפעת רייטר, מנכ"לית AIG ישראל צילום: אוהד רומנו

יש הבדל בין עובדי מטה לעובדי המוקדים שאצלם ידוע ששיעור התחלופה מאוד גבוה, זה השתנה בעבודה מהבית?

"אחוזי השימור מאוד דומים לתקופות מקבילות, והיו מקומות שאפילו זה השתפר קצת. אבל משהו כזה צריך למדוד לאורך זמן כי יש פה משהו מצטבר".

החברה גם גייסה במהלך החודשים האחרונים אנשי מכירות שרייטר מעולם לא פגשה פיסית ושכל הכשרתם נעשתה מרחוק.

"אנחנו נלחמים בהרבה השפעות חיצוניות, כי בסוף זה משבר עולמי שלאף אחד אין שליטה עליו. אין לנו מושג איפה זה ייגמר, זה נגע כמעט בכל בית, אבטלה ומצב כלכלי מאתגר ולכן מה שאני מנסה לעשות בתקופה הזאת היא לתת מעטפת של תחושת ביטחון, חיבור חזק של העובדים ותחושה שאנחנו כאן ביחד כולנו וניצלח את התקופה הזאת. כשאני מרימה טלפון לנציג שירות שחולה והתחיל לעבוד לפני ארבעה חודשים בלבד בחברה זו שיחה שכל כך ממלאה אותי. כי בסוף אנחנו כולנו אנשים. בעבודה עושים פחות או יותר עושים את אותו הדבר, אין הבדל בין כתיבת חוזה בחברה כזאת או אחרת. השאלה היא איך אנחנו נוגעים באנשים ומה יכולת ההשפעה שלנו בתוך הדבר הזה".