ההסכם עם פייזר ייחתם מחר: "השאיפה שחיסונים ראשונים יגיעו בינואר"

 נגיף הקורונה - תמונת מצב בארץ ובעולם

20:30 - שר הבריאות: מחר ייחתם הסכם עם פייזר לאספקת חיסון ל-4 מיליון ישראלים

שר הבריאות יולי אלדשטיין הודיע הערב (יום ה') כי משרד הבריאות צפוי לחתום מחר על הסכם עם ענקית התרופות האמריקנית פייזר, לרכישת שמונה מיליון מנות חיסון נגד קורונה, שיספיקו לחיסון ארבעה מיליון אזרחים נגד הנגיף. ההכרזה מגיעה אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי החיסונים צפויים להגיע כבר בחודש ינואר, אולם כעבור פחות משעה נמסרה הבהרה מלשכתו ולפיה הוא שואף שהחיסונים הראשונים יגיעו בינואר, בעוד שכמות משמעותית תגיע ברבעון הראשון של 2021.

שר הבריאות אדלשטיין צילום: עמית שאבי

גורם בכיר אחר שהתייחס לנושא הוא הוא הפרויקטור היוצא רוני גמזו, שסיים היום את תפקידו. הוא העריך בתדרוך האחרון שלו בתפקיד הערב כי החיסונים הראשונים נגד הקורונה יגיעו לישראל רק באפריל או במאי. "זו ההערכה שלי, ואל תצפו ממני לאכול את הכובע אם טיפה אטעה", הוסיף בהלצה.

20:00 - שיעור החיוביים בבדיקות הקורונה - 2%

משרד הבריאות עדכן כי מחצות אובחנו 522 נדבקים חדשים בנגיף הקורונה, מתוך יותר מ-26 אלף בדיקות שנערכו. שיעור הבדיקות החיוביות עומד היום, עד כה, על 2%. עוד נמסר כי בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 298 חולי קורונה במצב קשה. לשם השוואה, לפני חודש בדיוק מספר החולים הקשים עמד על 827. מפרוץ המגפה נפטרו 2,706 בני אדם כתוצאה מסיבוכי הנגיף.

18:30 - נתניהו: סיכמתי עם מנכ"ל פייזר שנתחיל לקבל את חיסוני הקורונה כבר בינואר

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתום דיון קבינט הקורונה כי בעקבות שיחתו אמש עם מנכ"ל חברת פייזר האמריקאית, אלברט בורלה, הוסר המכשול האחרון בפני חתימת חוזה בין החברה לישראל בנושא אספקת החיסונים. "נקבל את החיסונים הללו כמו המדינות המובילות בעולם. זה יתחיל בינואר, זה ילך ויגדל מחודש לחודש", אמר נתניהו. "אנחנו פועלים, ואני פועל, להביא חיסונים גם ממקורות אחרים. כמה שיותר - יותר טוב".

17:55 - גמזו: שיקולים פוליטיים לא נכונים בנוגע לקנסות

פרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' רוני גמזו, אמר הערב (יום ה') כי היו שיקולים פוליטיים לא נכונים בקבלת ההחלטות בנוגע להגדלת הקנסות על הפרת תקנות הקורונה. "היא באמת נדרשת להגדלת ההרתעה, ואני מנסה, אולי בכוחותיי האחרונים, למצוא פתרון כדי לאפשר את זה", אמר. "מעת לעת זה קורה. נדרש ממך להילחם ולהסביר עוד פעם את המשמעות".

רוני גמזו צילום מסך

גמזו התייצב להגנת תוכנית הדגל שלו - תוכנית הרמזור בתדרוך האחרון שקיים בתפקיד, ואמר כי "הרמזור חי ומונע התפרצויות במדינת ישראל. כל דבר שקורה במדינת ישראל בניהול המגפה הזו פועל לפי הרמזור". גמזו הוסיף כי בעיניו, ניהול המגפה יכול להתבצע רק מתוך הרשויות המקומיות: "הרבה מדברים שתוכנית הרמזור נכשלה ולא הצליחה. מי שחושב שאפשר לנהל את המגפה הזו מלמעלה, ברמה הלאומית, לא מבין קורונה".

גמזו הוסיף כי המפתח לבלימת המגפה בעיניו הוא לבדוק אזרחים ללא דרישות או אינדיקציות, דוגמת מגע עם חולה מאומת. "לא צריך אינדיקציה - לך תיבדק", קרא גמזו. "זה קריטי - זה המפתח להצלחה ולבלימת המגפה. יש לנו 13 אלף בדיקות למיליון איש. צריך להרחיב את הבדיקות והדיגום לכל מקום בארץ ולעשות סקרי חובה. צריך להגיע לדיגום עדין ולא לפחד מהדיגום".

על נוהל קיצור הבידוד, אמר גמזו שהפיילוט ל-12 יום צריך להפוך לשגרה בקרוב. "כשיש לך בידוד של עשרה ימים הוא בעצם של שבוע. תנו לנו את המגעים", הוא קרא לאזרחים. "אדם נכנס בסך הכול לשבוע בידוד". הוא גם התייחס לפתיחת שנת הלימודים בבת אחת בתחילת השנה. "אני חושב שהפתיחה הנכונה היא דירוג. לפתוח את כל מערכת החינוך בבת אחת זה מעשה שלא הייתי חוזר עליו. כיתות ה' ו-ו' הן הכיתות הבאות למציאת פתרון לפתיחה מוגבלת עליהן".

פרויקטור הקורונה היוצא התייחס גם ליוזמת העוצר הלילי של ראש הממשלה נתניהו. "יש פחות אפקט לעוצר לילי על מערכת שבמהלך היום חלק גדול מהאטרקציות של הפנאי וההסעדה סגורים בלאו הכי. צריך לקחת את זה בחשבון ועל-פי זה לחשוב על החלטה. האפקט של עוצר לילי על הקטנת מקדם ההדבקה קטן".

בפתח דבריו, הציג גמזו את החשיבות שהוא מייחס לשיח עם הציבור, ולשקיפות. "תמיד לדבר עם הציבור, עם העיתונאים ולתת הסברים ותמונת מצב. זה הדבר החשוב ביותר באירוע הזה", אמר גמזו. "החשיבות הגדולה כל הזמן לתת הסברים ולענות על שאלות. נפרדתי באמירת תודה לקבינט הקורונה של ממשלת ישראל".

הוא ציין כי לפני כניסתו לתפקיד, משבר הקורונה "לא תמיד היה מנוהל עד הסוף", ולכן, לדבריו, "החשיבות הגדולה ביותר הייתה לנהל - הקמת מטה מסודר שהוא לא משרד הבריאות, לא הממשלה ולא הצבא".

לדברי פרויקטור הקורונה היוצא, המשך התהליך של ניהול הקורונה חייב להתנהל בכלים דיפרנציאליים בכל יישוב. "הסיפור הוא מודיעין טוב", אמר גמזו בעניין הבדיקות. הוא ציין כי יכולת האכיפה וההרתעה רשמה הצלחה חלקית. "הייתה הרבה עבודה טובה של המשטרה, אבל עדיין הצלחה חלקית. חייבים לבקש מהציבור דברים תמיד - ולתת לו דברים. צריך להעביר מידע מסודר".

גמזו אמר עוד כי "כל דבר שקורה היום במדינת ישראל במיקוד במגפה - עומד על-פי הרמזור. התנפלנו התנפלות חיובית על החברה הערבית - ואנחנו לאט לאט רואים את התוצאות. אנחנו חודש אחרי הסגר ושומרים על קבוצה יחסית קטנה של ערים אדומות. מי שחושב שאפשר לנהל את המגפה מלמעלה - ברמה הלאומית - לא מבין קורונה".

גמזו התייחס גם ליעילות מערך החקירות האפידמיולוגיות: "מערך החקירות צריך להשתפר, הוא עדיין לא באופטימום שצריך להגיע אליו. יש לנו מערכת קטיעה טובה אבל היא קוטעת 25 אחוזים. צריך להגדיל את יכולות הקטיעה". בכל הנוגע להגעת החיסונים לישראל, אמר כי הוא מעריך שהם יהיו בישראל בין חודש אפריל למאי.

16:55 - הקבינט התפזר ללא החלטה

קבינט הקורונה ערך בצהריים דיון על מצב התחלואה, בחיסונים ובהיערכות לשלב השלישי בהקלות. בישיבה לא התקבלו החלטות נוכח התנגדות כחול לבן לסגר לילי. ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע תמיכה בקיצור הבידוד לשבעה ימים. הוא גם נזף בשרים: "חבר'ה תפסיקו להתבטא על מה שתצביעו בקבינט. יש לי חדשות בשבילכם - זה לא נותן כלום. אנחנו המדינה שמצליחה יותר ממדינות אירופה, אבל בגלל ההדלפות האלה יש דימוי חיצוני שיוצא אחרת ממה שאנחנו עושים בפועל".

ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר בישיבה: "במהלך הסגר הורדנו משמעותית את מקדם ההדבקה. ה-R הגבוה ביותר הגיע ל-0.96. אין ספק שהפתיחה גרמה לעלייה, אך קשה לשים את האצבע אלו מההקלות בדיוק הובילו לעליה. יש ירידה במספר החולים, אך היא כבר לא חדה כמו שהייתה בשבועות האחרונים".

בנימין נתניהו צילום: רויטרס

לפני הישיבה שוחח גנץ עם שרי מפלגתו החברים בקבינט ופירט את הצעדים הדרושים כעת לשיטתו כדי למנוע עלייה בתחלואה. לדבריו יש לאשר מיידית את העלאת הקנסות ולהטיל יותר סגרים בערים אדומות. מנגד יש לדבריו לפעול לפתיחת החינוך בכיתות ה'-ו' והמסחר במרכזים פתוחים בערים ירוקות. גנץ סיכם עם השרים לקדם את הורדת הסף להכנסת יישובים אדומים לסגר, תוך הגברת הסיוע של פיקוד העורף ליישובים הללו.

בתגובה על הדרישה להוריד את הרף להגדרת ערים אדומות אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין: "אם נגיע ל-40-30 יישובים אדומים ניתקל בבעיה לוגיסטית. אנחנו לא יכולים להיות במצב שיתגלה חיש מהיר כי מתוך רשימה של 30 יישובים שעומדים בקריטריונים פתאום נחליט לגעת בעשרה בלבד". אדלשטיין גם שב על הצורך להשלים את המהלך להעלאת הקנסות. "כבר אישרנו בקבינט את הגדלת הקנסות, בממשלה ובוועדת שרים לחקיקה. מאז זה נשכח ונעלמו עקבותיו. אנחנו פשוט פוגעים בעצמנו".

אחרי שהוחלט לקצר את משך הבידוד למי שנחשפו לחולה מאומת ל-12 יום בכפוף לבדיקה שלילת, שר הפנים אריה דרעי הציע בדיון לקצר את הבידוד אף יותר, לשבוע בלבד. "אנשים לא משתפים פעולה בחקירות האפידמיולגיות כדי לא להכניס חברים לבידוד. אני משוכנע כי אם נוריד את הבידוד לשבעה ימים, כולל בדיקה לפני ואחרי, זה יעזור לשיתוף פעולה של הציבור וייתן כלי חזק מאד לבלימת התחלואה", הוא הסביר.

שר הבריאות יולי אדלשטיין

הוא מתח ביקורת על אופן ההתבטאות של בכירי משרד הבריאות ואמר: "אני ותיק מאד בממשלה ובקבינט ואני לא זוכר שפקידים בכירים, שכבודם במקומם מונח, הטיחו האשמות בחברי הקבינט, כמו למשל שהם יביאו עלינו סגר שלישי. אני יכול לקבל ביקורת של שר הבריאות, זה תפקידו, אבל שפקידים יטיחו במו בתקשורת ובאופן גלוי האשמות כאלה - זה לא מקובל".

נתניהו הביע תמיכה בדברי דרעי ואמר: "אני מסכים לכל מילה שאמר השר דרעי בנושא דברי הפקידים נגד השרים. לא הייתה ממשלה שנתנה כך לפקידים להתבטא באופן חופשי. אני גם מסכים עם הצעתו של השר דרעי לקצר את הבידוד לשבעה ימים"/

שר המדע יזהר שי חלק שבחים להנהגת הקריה החרדית בחצור הגלילית שהייתה תחת סגר בימים האחרונים: "יש שם דוגמה יפה של מנהיגות, של קהילה, שהתנדבה להפריד את עצמה מהעיר עצמה. המסקנה היא שזה לא עונש אלא הצלת חיים. כך צריך להסתכל על כל סגר".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן טענה כי הורים רבים חושבים שילדיהם אמורים להתחיל ללמוד בשבוע הבא ואמרה כי יש להוציא על כך הודעה מסודרת. אדלשטיין הבהיר כי נקבע שההקלות ייכנסו לתוקף לפי מדדי התחלואה, ולא לפי התאריכים המשוערים שנקבעו מראש. נתניהו השיב: "אני מציע שנשב עם שיר (כהן, דוברת רה"מ) ושנוציא הודעה מסודרת על מה לפנינו".

בדומה לשרי כחול לבן, שר הכלכלה עמיר פרץ הביע התנגדות לעוצר לילי ונימק כי "אם רוב הפעילות הלילית אסורה, אין שום משמעות לסגר". עם זאת הוא הביע תמיכה בדרישה להוריד את הרף להגדרת ערים אדומות. "זו הדרך הנכונה להשאיר את המשק פועל מחד גיסא, ולמנוע הגדלת תחלואה מאידך גיסא". הוא אמר שהוא תומך בפתיחת הקניונים הפתוחים: "ל המתחמים הללו נמצאים בפריפריה, ויש צורך להחזיר עשרות אלפי עובדים בחזרה למעגל העבודה

גם שר האוצר ישראל כץ קיים התייעצות לקראת הדיון ובסיומה האשים כי "משרד הבריאות מנהל מלחמת חורמה בלתי מוצדקת מול הקניונים, אחרי שעיכב סתם את פתיחת חנויות הרחוב ומעכב כעת שלא לצורך את פתיחת מרכזי המסחר הפתוחים".

שר הביטחון בני גנץ צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90

לדברי שר האוצר, "אין כעת שום סיבה שלא לאפשר לקניונים לפעול בהתאם למדדי התחלואה הצפויים עד ליום שלישי הבא, ובהתאם לכל כללי התו הסגול המוקפדים ביותר ולאפשר בכך החזרת עשרות אלפי מובטלים לעבודה והחזרת פעילות למשק בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים בחודש. יש לאפשר למרכזי הסחר הפתוחים, לשווקים ולקניונים לחזור לפעילות מלאה מיום שלישי, בהתאם להחלטות שהתקבלו בעבר בקבינט הקורונה".

כץ הוסיף: "ניתן להגביל את שעות פתיחת הקניונים עד השעה 21:00. כל ניסיון לקשור בין פתיחת המסחר לבין פתיחת מערכת החינוך לגילאים נוספים הוא שגוי ואינו במקומו".

בהתייעצות פנימית במשרדו אמר שר החינוך יואב גלנט: "חייבים לפתוח את כיתות ה'-ו' וכן י"א-י"ב". לדבריו, מערכת החינוך ערוכה לפתיחה מסודרת של

הדיון בקבינט הקורונה התקיים לאחר פרסום נתוני התחלואה בקורונה המעודכנים, שמהם עולה כי 734 נדבקים חדשים אובחנו אתמול - המספר הגבוה ביותר בשבעת הימים האחרונים. בסך הכול בוצעו כ-40 אלף בדיקות, 1.9% מהן היו חיוביות.

מנתוני משרד הבריאות שפורסמו בבוקר עולה עוד כי 564 חולי קורונה מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ, מתוכם 312 במצב קשה. מדובר בעלייה קלה לעומת המספר אתמול בערב. מספר המונשמים עומד על 137 וגם במקרה זה מדובר בעלייה קלה לעומת הנתון של אתמול.

בדיון מקדים שערך אתמול נתניהו עם מספר שרים מצומצם דרשו שר הבריאות ואנשי משרדו להימנע מהקלות נוספות כל עוד מדדי התחלואה גבוהים מהיעד שנקבע - 500 נדבקים ביום ומקדם הדבקה R שלא גבוה מ-0.8. נציגי משרד הבריאות אמרו כי לא הוכח אפידמיולוגית שעוצר לילי מסייע להורדת התחלואה. שרים שהשתתפו בדיון מתחו ביקורת חריפה על אנשי משרד הבריאות ואמרו שהם "מנותקים ולא מבינים את המצב".