מבצע החיסונים יוצא לדרך, אבל אין מנוס מסגר שלישי

הבוקר יתחיל מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה כאשר הצוותים הרפואיים יהיו הראשונים לקבל את החיסון. גם המבצע בו יחוסנו 1.4 מיליון אזרחים בני 60 ומעלה - קבוצת העדיפות הראשונה לפי מדיניות משרד הבריאות - יצא לדרך, כשבסוף השבוע עשרות אלפים בקבוצת גיל זו קיבלו הזמנה לקביעת תורים לחיסון. יחד עם התקווה העצומה שהמהלך מביא עמו מרחפת מעל ישראל עננת הסגר השלישי. על פי שני צוותי מומחים שונים - מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן - הסגר הוא רע הכרחי ומיידי למרות מבצע החיסונים שבפתח.

ישנה תמימות דעים כי העלייה המהירה בתחלואה מחייבת לקיחת צעד אחורה בדרך לחזרה לשגרה. על פי הנתונים העדכניים מספר החולים המאומתים היומי חצה את רף ה־2500; מקדם ההדבקה (R) המשוער הגיע לכ־1.25 כשהמטרה היתה לשמר אותו מתחת ל־1. כלומר, המגפה מתפשטת ומדי שבועיים מספר המאומתים מוכפל; מספר המאומתים מחוץ למוקדי ההתפרצויות הולך וגדל; שיעור החיוביים מסך הנבדקים זינק מ־2.7% לכ־4.2% מתחילת החודש; וישנה התפרצות מחודשת בקרב האוכלוסייה החרדית. כל זאת כשטרם התבררו תוצאות המפגשים החברתיים והמשפחתיים שהוליד חג החנוכה.

השילוב של תחילת מבצע החיסונים לצד זינוק בתחלואה מוביל לשאלה עד כמה חיוניות הגבלות נוספות כשנדמה שהסוף נמצא מעבר לפינה. האם ניתן למשוך זמן ולתת לאפקט החיסון לעשות את שלו, או שמא יש צורך בצעדים מרסנים נוספים במקביל למבצע החיוני. התשובה כאמור, לפי המומחים, חד משמעית: יש הכרח בהטלת ריסון מהודק - שהוא בעצם סגר שמוציא מן הכלל חלקים ממערכת החינוך, מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל ואינו משית מגבלות תנועה.

מחצית מהאוכלוסייה תחוסן עד אפריל

ֿכדי להמחיש את נקודת הזמן במגפב בנה פרופ׳ ערן סגל ממכון ויצמן מודל שמפרט מה יקרה בעתיד הנראה לעין ללא נקיטת מהלך של ריסון. המודל של סגל משרטט כמה תרחישים ומתבסס על המידע הקיים, שהוא עדיין חלקי - משום שמספר החיסונים שיגיעו לישראל ובעיקר מועד הגעתם לא ידוע.

אם הממשלה תחליט על מגבלות בצורה של ריסון מהודק - בדומה לסגר חגי תשרי, להוציא את מערכת החינוך ביישובים שבהם התחלואה אינה גבוהה - שיא התחלואה יגיע בסוף דצמבר עם שיא חולים מאומתים יומי שיעמוד על 4,000, שיא חולים קשים בבתי החולים של כ־770, ותוספת של 1,350 נפטרים נוספים עד תחילת אפריל. כל זאת כמובן תוך פגיעה כלכלית קשה ומיידית. מנגד, לפי סגל, תוצאותיה של חלופה זו ניתנות לניבוי בוודאות גבוהה, והן כוללות גם תחלואה שתישאר נמוכה עד השפעת החיסון, והאצת החזרה לשגרה בינואר בעקבות החיסון. כמו כן לא יידרש סגר נוסף עד אפריל.

כדאי לשים לב להנחת יסוד מעניינת של סגל: מספר המחוסנים היומי. על פי המודל, חיסון האוכלוסייה יחל ב־1 בינואר בקצב של 50 אלף מתחסנים ליום כאשר סדר המתחסנים יהיה לפי גיל, מהמבוגרים לצעירים והחיסון יהיה יעיל חודש לאחר מתן המנה הראשונה. על פי המודל וההנחות שבבסיסו לקראת תחילת אפריל מספר המחוסנים בישראל יגיע ל־4.5 מיליון איש - שהם כמחצית מהאוכלוסייה, ואף יותר מכך. שכן יש אוכלוסיות שלא יוכלו להתחסן כולל ילדים ובני נוער עד גיל 16 המונים כ־2 מיליון איש, נשים בהריון ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. האווירה הפוליטית חוסמת צעדים לא פופולאריים צילום: מרים אלסטר, פלאש90

לצד תרחיש זה מציג סגל תרחיש אחר שבו ממשלת ישראל תמנע או תדחה החלת ריסון, כפי שבוטלו מגבלות חג החנוכה בסמיכות להכרזה על מפלגתו החדשה של גדעון סער, וכפי שנמנעה הטלת מגבלות על השבים מדובאי עד יום שישי האחרון. במצב עניינים כזה משרטט סגל 3 תרחישים אפשריים: הראשון מבוסס על מקדם הדבקה (R) מרוסן יחסית - 1.1, עם אפקטיביות גבוהה של חיסון, מעין תרחיש אופטימי; השני עם R גבוה יותר - 1.15 כאשר החיסון אפקטיבי רק בפברואר, מעין תרחיש פסימי; והשלישי תרחיש ביניים עם R גבוה יחסית - 1.15 אך אפקטיביות חיסון כבר בינואר. המסקנות עגומות: בתרחיש הפסימי, יהיו בשיא - פברואר - כ־13 אלף חולים מאומתים ביום, כ־1,900 חולים קשים - פי 2.4 יותר מיכולת הספיקה של מערכת הבריאות, וכ־3,100 מתים נוספים. כלומר, מספר המתים יכפיל את עצמו בתוך 3 חודשים. בתרחיש האופטימי יהיו בשיא כ־7,000 חולים מאומתים ליום, כ־1,100 חולים קשים, וכ־2,150 נפטרים נוספים. רמת הוודאות של שלושת התרחישים הללו לא גבוהה, בהיעדר נתוני יסוד ודאיים, אבל הכיוון הכללי ברור.

האם ממשלת ישראל תיקח צ'אנס

האם המסקנה החד־משמעית היא שמבחינה סטטיסטית אין היתכנות לקחת צ׳אנס ולהמנע מהגבלות ריסון מהודק ואולי אפילו סגר בשבועות הקרובים? למרות הנתונים העגומים במודל של סגל, הוא אומר שהתשובה לשאלה זו אינה חד־משמעית. לדבריו, עד שיהיו יותר מ־1,000 מאושפזים במצב קשה בבתי החולים יעברו בין חודש וחצי לחודשיים וזה פחות או יותר פרק הזמן שבו החיסונים אמורים להתחיל להיות אפקטיביים. זאת בתנאי ש־12מיליון מנות חיסון אכן יגיעו לישראל כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין הבטיחו ושקופות החולים יצליחו במבצע החיסון. כלומר, תנאים רבים צריכים להתקיים כדי שהתרחישים הפסימיים יימנעו.

לפי כך יש סבירות לא מבוטלת שהממשלה בכל זאת תיקח צ'אנס. האווירה הפוליטית לוחצת לא לנקוט בצעדים לא פופולאריים; הממשלה יודעת שהאמון בה הוא אפסי ואף שלילי; ההסתברות של ציות גבוה של הציבור - נמוכה ביותר; היכולת של האוכלוסייה לקבל מגבלות נוספות איננה גבוהה.לכן למרות שלמגפה יש "תאריך תפוגה ידוע מראש" - סביב מאי־יוני לפי האומדנים של סלע - מתברר כי אזרחי ישראל טרם שילמו את מלוא המחיר שלה וגם לא של טעויות הממשלה בנידון.

צוות נוסף שהרים דגל אדום כבר ביום רביעי בשבוע שעבר כלל את חוקרי האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' ינון אשכנזי. לדברי חברי הצוות ישנה עלייה מהירה וכללית בתחלואה ונדרשת פעולה מהירה כדי להימנע מסגר כולל. הצוות קבע כי הגעה למדדי התחלואה שהוגדרו ליישום ריסון מהודק צפויה כבר השבוע והיא נדמית כבלתי נמנעת.

במגוון התרחישים הסביר שמשרטט הצוות יהיה קשה להמנע מהגעה לכ־1,000 חולים במצב קשה במהלך ינואר, ומתמותה של מאות חולים עד פברואר. הצוות יציג מחר בקבינט הקורונה מספרים קשים בהרבה מאלה שהציג ביום רביעי שעבר. בתרחיש של הטלת סגר מיידי או ריסון מהודק חזק תוספת המתים עד אפריל תסתכם ב־1,600-800; אם יוטל ריסון מהודק חלקי ורק אחרי סגר מספר המתים יעלה ל־1,900-1,000; ואם הממשלה תמתין עוד שבוע ואז יוטל ריסון וסגר, כאשר החיסונים כבר מתחילים להשפיע, צפוי מספר המתים לעלות ל־2,100-1,200.

״רק יישום מהיר ומוקדם של הגבלות יוכל לאפשר שימור של פעילות חינוך משמעותית ופעילות מסחר חלקית", כותבים מומחי האוניברסיטה העברית, תוך רמיזה כי דחייה של הצעדים הללו תוביל לסגר מלא.