שניים הגיעו הבוקר מאובטחים לביהמ"ש: בנימין נתניהו וליאת בן ארי

כניסת הנאשמים ועורכי הדין הבוקר לבניין בית המשפט המחוזי המחוזי בירושלים לדיון ב"משפט האלפים", הזכירה קצת את כניסת כוכבי הקולנוע לטקס האוסקר. המשטרה מכוונת את התנועה, סוגרת צירים ומערימה מכשולים. עמדות שידור נפרשות והמצלמות מתקתקות מכל עבר. רק השטיח האדום חסר ללמדנו שאנחנו בסלאח א-דין ולא בהוליווד.

גם ההנחייה של ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לא מתקרבת לאיכויות של הבמאי והשחקן בילי קריסטל. פנייתה לנאשמים היא יבשושית משהו – "יש לכם מה להוסיף על התשובה המפורטת בכתב שכבר נתתם?", שאלה את שאול ואיריס אלוביץ', נוני מוזס ובנימין נתניהו.

ליאת בן ארי עם מאבטח צילום: ראובן קסטרו

ואז הגיע הרגע שבו נאשם מספר אחת, ראש הממשלה, קם מכיסאו והשיב לשאלת השופטת. "אני מאשר את התשובה בכתב". הנאשמים אגב ישבו ברחבי האולם, ואילו על ספסל הנאשמים, יש שיראו בכך מחווה סמלית, ישבו שני נציגי התקשורת שעלו בהגרלה שמזכה נוכחות באולם. שאר נציגי התקשורת ראו ושמעו את הדיון במעגל סגור באולם אחר, נתונים לחסדי הסאונד המג'עג'ע, מבלי לראות את השופטים כי המצלמות הופנו מהם לכיוון האולם. בהוליווד יש להניח האירוע מצולם ביותר ממצלמה אחת.

לאחר שכל הנאשמים אישרו שאין בדעתם להוסיף דבר על כתב התשובה, שחררה אותם השופטת לדרכם.

בנימין נתניהו בכניסה לבית המשפט צילום: קונטקט

נדמה שמעולם לא היתה מהומה תקשורתית, ציבורית ומשטרתית על מעט כל כך. ובכל זאת, נתניהו לא מיהר לענייניו, קורונה וכיוצא באלה, ונשאר כחצי שעה כדי להקשיב לטיעונו של סניגורו עו"ד בעז בן צור.

בן צור פתח ב"חשיבותו הקרדינלית של אישור היועץ לפתיחת חקירת ראש ממשלה" המעוגנת בחוק יסוד הממשלה. בן צור הפליג בחשיבות כיבוד חוקי היסוד שהם חוקתה של מדינת ישראל. חוקי היסוד מחייבים גם העברת תקציב ועל כך ראש הממשלה הקפיד פחות. טוב לפחות שעל חוק היסוד הזה הוא עומד כקוצו של יוד.

שני אישים הגיעו לאירוע מאובטחים. הנאשם בנימין נתניהו והתובעת ליאת בן ארי. הוא מאובטח מכוח מעמדו ותפקידו כראש ממשלה והיא מתוקף הנורמות הסיציליאניות שהשתרשו כאן בהשראת ההסתה שיוצאת מסביבת ראש הממשלה.

רבע שעה קצבה השופטת פרידמן-פלדמן לכל טוען. וכבר אצל הטוען הראשון, עו"ד בן צור היא נכנעה וקרסה. בן צור מתח את טיעונו ליותר משעה והתעקש שיש לבטל את כתב האישום בגלל שלא ניתן אישור מפורש של היועץ המשפטי לפתיחת החקירה.

לטענתו, חקירת בזק-yes של רשות ניירות ערך גולגלה ופרשה עצמה, ללא אישור מפורש, על חקירת השוחד של ראש ממשלה. החקירה הניבה את תיק 4000. חקירה שעלולה להניב שינוי משטרי, טען בן צור, מחוייבת באישור מפורש לפי חוק יסוד הממשלה. וזו השאלה הגדולה הראשונה שעל בית המשפט להכריע בה: האם בכלל היה פגם, האם הפגם הוא מהותי, ואם כן - האם בכוחו לבטל את המשפט.