הפספוס הגדול של העצמאים: 10 מנדטים שהתאיידו

אומרים שעיתוי זה הכל בחיים, ולכאורה לא אמור היה להיות עיתוי מושלם מאשר הבחירות הקרובות ליצירת כוח פוליטי שייצג את האינטרסים של מגזר העצמאים ויקדם אותם. שנה לתוך אחד המשברים הכלכליים המטלטלים שידעה ישראל, מגזר העסקים הקטנים חבוט, כולל בעלי עסקים שקרסו, כאלה שנאלצו לנעול את השערים, ובתווך - נתקלו במיטב הבירוקרטיה הישראלית. כל אלה העניקו רוח גבית להתארגנויות שונות של העצמאים, ולצבירת כוח שלהם – אבל ברגע האמת, רבע מיליון עצמאים שהסתמנו "כדבר הבא" בפוליטיקה הישראלית, לא הצליחו לצבור תאוצה, והותירו את הבמה למפלגות הוותיקות, עם אותם פוליטיקאים וותיקים, שבתקופת בחירות שוב זורקים לחלל האוויר שלל הבטחות שעד היום התבררו בדיעבד כצ'ק ללא כיסוי.

1. ההתחלה: כל הבעיות בבת אחת

לא היה צורך במשבר הקורונה כדי לדון בקשיים של העצמאים בישראל, מגזר המונה כמעט חצי מיליון בעלי עסקים. כבר שנים ארוכות נשמעות אותן תלונות: הקושי בהתנהלות מול המערכת הבנקאית, בירוקרטיה סבוכה אף שב־2019 ישראל קפצה למקום ה־35 (מתוך 190 מדינות) במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי, וגם ובעיקר: היעדר תנאים סוציאליים. הנציגות הרשמית של העצמאים היתה לשכת התאחדות העצמאים בישראל (להב), שבראשה עומד רועי כהן, ותחתיה אוגדו ארגוני עצמאיים שונים לפי מגזרים. לצד להב צמחה, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות, תנועת "אני שולמן" בראשות אביר קארה. 

מימין: אביר קארה מהשולמנים ונשיא להב רועי כהן צילומים: דנה קופל, תומריקו

במרץ 2020 נכנס מגזר העצמאים לזעזוע עמוק עם הכניסה לסגר הראשון: בעוד השכירים הוצאו לחל"ת ונמצא פתרון שיבטיח להם הכנסה, אצל העצמאים המהלך היה יותר מורכב. על תוכנית המענקים הראשונה הכריז נתניהו עם שר האוצר דאז משה כחלון, בסוף מרץ, והיא נתנה פתרון נקודתי לחודשי הסערה הראשונים. חודשים בודדים אחר כך, ביוני, התפרסם מחקר של מכון המחקר של הכנסת, שצפה כי שיעור סגירת העסקים עקב הקורונה בישראל יהיה כפול מהממוצע העולמי בשל מינוף גבוה, ימי אשראי ארוכים וסיוע ממשלתי נמוך. ביוני נדחתה הצעת חוק של מפלגת יש עתיד לתשלום דמי אבטלה לעצמאים, כאשר רה"מ בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ התנגדו. על רקע זה ביולי הציגה הממשלה תוכנית מענקים מוסדרת דו־חודשית לעצמאים עד יוני 2021. גם התוכנית הזו התגלתה כמחוררת, כאשר במקביל מוצאים עצמם אותם עסקים נסגרים שוב ושוב. גם היום, כמעט שנה למגפה – נותרו חורים ועצמאים שנופלים בין הכיסאות.

מחאות העצמאים צילום: מוטי קמחי

הרעיון לאגד את העצמאים איננו חדש וניסיונות להקים מפלגת עצמאים שהיו בעבר לא צלחו. אבל דווקא לאור המשבר, נדמה היה שהעצמאים גילו את כוחם הפוליטי: סקרים פנימיים בקרב העצמאים נתנו למפלגה שתייצג את האינטרסים שלהם 10-8 מנדטים, ואת התנופה ניצלה תנועת השולמנים שהתחילה לגדול ולצמוח: מקבוצת פייסבוק מנומנמת לקבוצה שמונה רבע מיליון חברים, עם חמ"ל מאורגן שמסייע לעצמאים במצוקה, ועבודת מטה להשפעה על מהלכי מדיניות. אולם כבר בהפגנה הראשונה שאורגנה עלתה השאלה שבסוף גם הובילה להתפוררות העצמאים – מה ההשתייכות הפוליטית שלנו? הפגנות השולמנים נמנעו מלהעביר ביקורת על הממשלה המכהנת, והתקיימו בתל אביב ולא בבלפור. לכאורה, צעד הניתוק הפוליטי התבקש: גוף חדש שמייצג אינטרסים מגזריים של מי שספג פגיעה רצינית בקורונה, ושילך עם מי שמבטיח לו את התנאים הטובים ביותר.

"בסופו של דבר זה מה שמחבר בין כל העצמאים – הם מופלים לרעה ביחס של המדינה כלפיהם, אז ההיגיון הוא לקחת את גורלם בידיהם וללכת עם מי שנותן להם יותר. החרדים עשו את זה, וגם העצמאים היו צריכים לעשות את זה", מציין עצמאי המעורה בפוליטיקה של המגזר. "אבל ברגע שמדברים על להתאגד – על אף הפגיעה בפרנסה שלהם, הנושא לא בסדר העדיפויות. הבחירה לא משויכת לפרנסה אלא לאידיאולוגיה".

לדבריו, "במקום לדבר על איך זה שנהג מונית ונהג אוטובוס מקבלים הודעה להיכנס לבידוד – ולאחד משלמים ולשני לא, מדברים על כן ביבי, לא ביבי. כאשר נושא הפרנסה, שהוא המנוע, יורד לשלב השלישי בקבלת ההחלטות, קשה מאוד ליצור סביבה של איחוד".

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: רויטרס

2. החשדנות: השידור ששינה הכל

לרגע היה נדמה שקארה מהשולמנים תופס מומנטום – תחושת העלבון והקשיים של העצמאים מהמדינה העניקה לו רוח גבית משמעותית. אך הופעה שלו אצל אופירה וברקוביץ' היוותה את הסדק המשמעותי הראשון בלכידות העצמאים סביבו. בעת השידור נטען כי שוחח עם שר האוצר ישראל כץ ותודרך תוך כדי שידור. בישראל של 2020, שנמצאת בטראומה פוליטית מתמשכת ממועמדים שרצו עם מצע אחד ובפועל מצאו את עצמם בצד הפוליטי ההפוך מבוחריהם, נתפסה תנועת השולמנים מאותו רגע כמיזם של תנועת הליכוד. הדיונים בקבוצת השולמנים הפכו לפוליטיים יותר ויותר, ומהר מאוד, במקום פרנסה הדיון נסב יותר על כן ביבי, לא ביבי.

במקביל, מי שגילתה את העצמאים היתה ההסתדרות – הבית של העובדים השכירים דווקא. באוגוסט יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד הכריז על פתיחת פורום העצמאים בהסתדרות, שבראשו עומד רמי בז'ה. המטרה הראשונה על שולחן הפורום היתה יצירת רשת ביטחון סוציאלי לעצמאים בדומה למתווה "צוק איתן" (בחירה בין מסלולי פיצוי שונים באירועי חירום). העצמאים, שעבורם ההסתדרות היא סמל לעובדים שובתים, היו נלהבים פחות, כפי שסיפר ל"כלכליסט" גורם המעורה בפרטים: "מה מנוף הלחץ שלנו? הרי לא נוכל כעצמאים להשבית את המשק, אז מה נעשה? נסגור את העסקים שלנו כצעד מחאה ונפגע בעצמנו עוד יותר?". בדצמבר אכן הונחה הצעת חוק לרשת ביטחון לעצמאים שגובשה עם ההסתדרות על שולחן הכנסת. היא הונחה על ידי ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, אך לא זכתה להתייחסות בתוכנית 9 הצעדים הכלכליים שהוצגה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר.

מימין: יו"ר תקווה חדשה גדעון סער ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד צילום: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

3. הפוליטיקה: נפוצים לכל עבר

לאחר פיזור הממשלה עמדה בפני ראשי העצמאים הבחירה – האם לרוץ כמפלגה עצמאית, או להצטרף למפלגה קיימת. ברקע, כמו בפוליטיקה, הרבה מאבקי אגו, והבטחות לשריונים ברשימות קיימות. ככל שהתבהר שלא ניתן לאחד בין כלל העצמאים, ראשי המגזר הפכו להיות סחורה מבוקשת מאוד בקרב המפלגות, שהבטיחו להם הרים וגבעות. ראשון היה נשיא להב עו"ד רועי כהן – שהצטרף לעפר שלח במפלגת תנופה, אלא שהמפלגה פרשה מהמירוץ בשלב הגשת הרשימות. זו לא הפעם הראשונה שכהן מנסה לרוץ לכנסת, בין אם לבד או בהצטרפות למפלגה אחרת.

קארה הודיע על הצטרפותו לימינה של נפתלי בנט, כאשר לאחר מכן, חברי אני שולמן נוספים התפצלו ועברו לתמוך בגלוי במפלגות שונות ובעיקר בליכוד וביש עתיד. הליכוד כמפלגת שלטון חיזרה אחרי העצמאים והקדישה להם פרקים נרחבים בתוכנית הכלכלית שהשיקו רה"מ ושר האוצר, שכללה מענקים, דחיית הלוואות והבטחה להקלות ברגולציה. אכזבה ראשונה נרשמה כשההבטחה במצגת לדמי אבטלה לעצמאים התגלתה כסיום הליכי חקיקה ליוזמה של כחלון, שעיקרה: משיכת חלק מהחיסכון פנסיוני כדמי אבטלה. לכל המפלגות הגדולות יש תוכניות עבור העצמאים, אבל כולן נותרות רדודות, וכך - אפילו את העצמאים לא מעניין מה למפלגות השונות יש להציע להם. בעיותיהם נותרו בעינן – כשהנושאים העיקריים הם זכויות סוציאליות והקלות משמעותיות ברגולציה. נושאים שמשותפים לתוכניות השונות של המפלגות, וגם כאלה שהיו על שולחן הדיונים בשנה האחרונה, לא הניבו הישגים יוצאי דופן עבורם. הכוח הפוליטי לשיפור מצבם של העצמאים כבר חמק מידיהם, וחלקם מסכמים: "אם לא ידענו למצל את המומנטום הזה, כנראה שזה כבר לא יקרה".