הסדק בחומת הסודיות של בעלי ההון – פתח לגביית מס ירושה

הפנייה הממוקדת של רשות המסים לקבלת מידע מהשוויצרים, במסגרת אמנת חילופי מידע שעליה חתמה ישראל בשנת 2015, היא עוד ראיה לכך שבשלה השעה להטיל מס ירושה או עיזבון בדומה למדינות נוספות בעולם כגון ארה"ב, יפן או בריטניה. כזה שייגבה כאחוז מעל רף מסוים של 10, 15 או 20 מיליון שקל, אולי גם באופן מדורג לפי גובה הירושה. זאת על מנת שלפחות חלק מהון העתק שעובר מדור לדור יחזור לחברה שאיפשרה את יצירתו.

אחד הטיעונים נגד גביית מס כזה בישראל הוא שהעשירים יחמקו מתשלום המס באמצעות החזקת נכסים במקלטי מס. אלא שמאז תחילת העשור הקודם, פועלות מדינות רבות בעולם לשתף פעולה במאבק הבינלאומי לגבייה צודקת והוגנת יותר של מס מבעלי ההון הגדולים. זאת מתוך הבנה שאם כל מדינה תדאג רק לעצמה, אף אחד לא יצליח להילחם בתכנונים האגרסיביים ולגבות יותר מס. בשביל זה צריך לבנות רשת.

צוואה (אילוסטרציה) צילום: bigstock

בשל כך ארגון ה־OECD ומועצת האיחוד האירופי פיתחו את האמנה המולטילטרלית (רב־צדדית) לסיוע בענייני מס. כלי לשיתוף פעולה בענייני מס ולהתמודדות עם הימנעות והתחמקות ממס. מטרת האמנה, שעליה חתומות כיום כ־100 מדינות, היא "להגביר את יכולת האכיפה כלפי מעלימי מס מחוץ לגבולות המדינה ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים".

לצורך יישום האמנה הוקמה בשנת 2010 רשת כלל־עולמית של דיווח וחילופי מידע בין מדינות החברות בארגון לשתי מטרות. ראשית, החלפת מידע שנחוץ למדינה המבקשת לצורכי דיני המס שלה, לפי בקשה לגבי נישום או עסקה מסוימים. זאת באופן אוטומטי־תקופתי או ספונטני לפי קטגוריות שייקבעו מראש. כלומר באופן מרוכז, ובמועדים קבועים כדי לא להכביד על הפעילות השוטפת של כל רשות. שנית, ביקורת מס בשתי מדינות על ידי הסכמה מראש בין המדינות המעורבות.

האמנה הרב־צדדית מוכיחה שחומת הסודיות, זו שאיפשרה לעשירים להתחמק שנים מתשלום מס לפי יכולתם, הולכת ונסדקת. המידע שעובר בין מדינות מאפשר הצלבה, בדיקה ומעקב, והוא יכול לסייע רבות במאבק בתכנונים. כשהכל הולך ונהיה יותר שקוף, אין טעם לנסות לרמות ולהתחמק. והלוא זאת טענה מרכזית של מתנגדי מס הירושה – אי אפשר לתפוס את המתחמקים.