מקורבים, עושי דבר וממלאי מקום: מורשת המינויים של ממשלות נתניהו

הממשלה היוצאת מותירה אחריה בירושה שורה של מינויים במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, שבוצעו בשנתיים האחרונות וימשיכו לכהן בשנים הקרובות - לצד שורה ארוכה של משרות חשובות המאוישות בממלאי מקום.

מאז התפזרות הכנסת ה־20 בסוף 2018, ממשלות בראשות בנימין נתניהו מינו שני שומרי סף מרכזיים: מבקר המדינה ונציב שירות המדינה. ב־3 ביוני 2019, אחרי שהכנסת כבר התפזרה לפגרת הבחירות, מתניהו אנגלמן נבחר בבחירות חשאיות כמבקר המדינה. אנגלמן היה מועמדו של נתניהו - והוא נבחר לתפקידו אף שלנתניהו לא היה רוב להקמת קואליציה. בליכוד התגאו כי גם חברי כנסת מהרשימה המשותפת תמכו במועמד שלהם.

די במהרה התברר מדוע נתניהו תמך באנגלמן - שפעל ופועל להחליש את משרד מבקר המדינה, ולהפוך אותו לגוף מלטף ומפרגן. הדו"חות שניפק משרד המבקר מאז כניסת אנגלמן היו אנמיים, את חלקם הוא שינה וסירס, למשל דו"ח על עריכתו של כנס בחירות במעון הרשמי של נתניהו. כהונתו של אנגלמן קצובה לשבע שנים, כך שהוא יישאר בתפקיד עד קיץ 2026.

מתניהו אנגלמן צילום: באדיבות מבקר המדינה

המינוי המשמעותי השני הוא פרופ' דניאל הרשקוביץ לתפקיד נציב שירות המדינה - מי שמופקד על כלל כוח האדם בשירות הציבורי. תחילה, נתניהו רצה למנות לתפקיד את עופרה ברכה, אמה של מי שמשמשת בפועל כראש לשכתו. כעבור שנה, ולאחר סאגה ארוכה, הוא נאלץ לוותר על המינוי ובחר לבסוף בהרשקוביץ, לשעבר יו"ר המפד"ל ושר המדע ואדם בעל עבר של עשייה ציבורית ואקדמית. כשומר סף, לעומת זאת, הוא נחשב לא אגרסיבי. בתפקידו, הוא חולש על מינויים של אינספור עובדים ושומרי סף, גם בדרגים הבכירים ביותר, ואחראי על אכיפת עבירות משמעת. 

דניאל הרשקוביץ צילום: עמית שעל

יפעת סלע, בתו של נתן אשל. מונתה לסגנית מנהל רשות החברות אף שאין לה ניסיון בניהול ארגון גדול צילום: רונן כרם

לצד שני המינויים הבכירים הובילו ממשלות נתניהו שורה של מינויים בדרגים נמוכים יותר, אך משמעותיים בהחלט. אחד מהם היה מינויה של יפעת סלע כסגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות, ומנהלת יחידת הדירקטורים, כפי שחשף "כלכליסט".

סלע היא ביתו של נתן אשל, מקורבם של בני הזוג נתניהו. עשרות מועמדים מתוך שירות המדינה ומחוצה לו התמודדו לתפקיד, אולם לבסוף סלע נבחרה - אף שהגיעה לתפקיד ללא ניסיון ניהולי בחברה עסקית גדולה ועתירת תקציבים או כוח אדם. בתפקידה היא אחראית לטיפול בכלל הנושאים הנוגעים לדירקטורים ולדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, לרבות תהליכי המיון והמינויים, תגמול, הערכות והכשרות. היחידה אחראית גם על הוועדה לבדיקת מינויים ועל הוועדה למינוי יועצים משפטיים בחברות.

משרד האוצר נשאר באי ודאות

ממשלת נתניהו משאירה ירושה נוספת, בדמות מינוי יו"ר ומזכירת דירקטוריון לרשות שדות התעופה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", שרת התחבורה מירי רגב ביקשה בשנה שעברה למנות את הח"כ לשעבר דני בנלולו מהליכוד לתפקיד היו"ר. מועמדותו נפסלה על ידי רשות החברות הממשלתית בשל היעדר כישורים מיוחדים. רגב בחרה בסוף באלוף במילואים יצחק גרשון, וזה מינה לפני כמה חודשים כמזכירת הדירקטוריון את חן קדם מקטובי - עוזרתה לשעבר של רגב והדוברת שלה במשרד התרבות והספורט.

ממשלת נתניהו משאירה גם את משרד האוצר באי־ודאות. שר האוצר ישראל כץ מינה את קובי בליטשטיין כממלא מקום מנכ"ל המשרד, לאחר שהמנכ"לית קרן טרנר־אייל התפטרה על רקע חילוקי דעות קשים עם כץ. בליטשטיין מונה קודם לכן כראש מטה התשתיות במשרד האוצר. מדובר במטה חדש שהוקם במשרד האוצר לפי דרישתו של כץ. אם ימונה שר חדש למשרד האוצר, מטה התשתיות צפוי להתפרק. שר האוצר החדש יצטרך למנות לא רק מנכ"ל חדש למשרד, אלא גם ממונה חדש על התקציבים. כיום משמש יוגב גרדוס כממלא מקום הממונה על התקציבים, לאחר התפטרותו מהתפקיד של שאול מרידור - שהסתכסך אף הוא עם כץ.

קובי בליטשטיין צילום: Sasson Tiram

הממשלה היוצאת הותירה אדמה חרוכה גם במשרד המשפטים, שמתנהל ללא פרקליט מדינה קבוע מאז פרישתו של שי ניצן בסוף 2019. התפקיד לא מאויש בשל סירוב נתניהו למנות פרקליט קבוע - וכיום משמש כממלא עו"ד עמית איסמן. נתניהו גם מסרב למנות מנכ"ל קבוע למשרד.

כמו כן, בישיבת הממשלה שנערכה בשבוע שעבר סירבו אנשי הליכוד לאשר מינויו של ניר שוויקי ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, וכן את מינוי מישל קרמרמן למנכ"לית הרשות השנייה. המשמעות היא ששני הגופים הללו ימשיכו לפעול בלי מינויים קבועים בראשם לפחות עד הקמתה של הממשלה הבאה.