לאן נעלם ידין ענתבי?
בפיקוח עושים רוב הזמן עבודה מצוינת במשרד, אבל בשטח מתחזקת התחושה שכספי החיסכון נהפכים להפקר
לידין ענתבי יש זמן, הרבה זמן, הרבה יותר מדי זמן. שנה וחצי חלפו מאז הסתיימה פרשת הבקדייטינג במנורה, פרשה שנזקיה הסתכמו בסכום כמעט זניח במונחים של חברה המנהלת יותר מ־50 מיליארד שקל. יותר משנתיים חלפו מאז הסתיימה פרשת ההלוואות בחברה, שזכתה לאזכור בשני דו"חות כספיים שנתיים. והנה, רק השבוע, ביום ראשון אחר הצהריים, החליטו בפיקוח על הביטוח למנות את רו"ח יהודה בר לב לבדוק את שתי הפרשיות. אין ספק, עסקים במהירות האור. הסוסים כבר ברחו מזמן מהאורווה - פקידים התחלפו, מסמכים מן הסתם נגרסו, אבל לענתבי ואנשיו שום דבר לא בוער.
לאנשי הפיקוח יש הסברים למכביר. הם הרי עוקבים אחרי מנורה כבר זמן ממושך, אוספים חומר בהיחבא על שתי הפרשיות ובשלל אמצעים מתוחכמים. על הדרך עוד ממהרים להפחיד אותנו שמנורה אינה היחידה שעשתה תרגילים מהסוג הזה ונתנה הלוואות בלי ביטחונות ללקוחות בעיתיים.
צר לנו, אבל כל זה לא משכנע. פרשיות מנורה מצטרפות לפרשות אחרות שהיו בחברות הביטוח ובגופים אחרים האמונים על ניהול חיסכון לטווח ארוך בתקופה האחרונה. עוד לא שכחנו את המעילה בהראל, את הבלגן בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית, את המכות שספגו לקוחות פריזמה עליה השלום - והרשימה הולכת ומתארכת.
בפיקוח על הביטוח והחיסכון עושים רוב הזמן עבודה מצוינת במשרדם בירושלים. טיוטת חוזר רודפת טיוטת חוזר והוראה רודפת הוראה, אבל בשטח הולכת ומתחזקת התחושה שכספי החיסכון ארוך הטווח הולכים ונהפכים להפקר. ברצותם יעבירו אותו מנהלי החיסכון לכל מיני יזמים מפוקפקים, אם באמצעות רכישת אג"ח שאינו שווה את הנייר שעליו היא מודפסת, או סתם באמצעות מתן הלוואות בלי ביטחונות מספיקים. במקרים אחרים משמשים הכספים הללו כאמצעי לחילוץ הבעלים מהרפתקאות כלכליות כושלות, ולעתים הכסף סתם נגנב בידי פקיד שסרח.
ארי קלמן בתגובה על פרשת ההלוואות ללקוחות החברה:
"אני מסתכל לכם בעיניים ומרגיש נוח"
מנכ"ל מנורה מבטחים מודה שמתן הלוואות ללא ביטחונות "זה לא בסדר, אבל לקוחות לא נפגעו. מנורה בעצמה חשפה את העניין לפני שנתיים וחצי". באיחור של שנתיים מינה האוצר את רו"ח יהודה בר לב לחקור את הפרשה
רחלי בינדמן,
21 תגובות
לכתבה המלאה צריך יותר שיניים
ואם מישהו חשב שהמשבר הכלכלי יגרום לחשיבה מחודשת, להפקת לקחים מעמיקה, כבר עכשיו ברור שלא כך הם פני הדברים. די אם נביט ברשימת ההנפקות ההולכת ומתארכת של התקופה האחרונה כדי לראות שעולם כמנהגו נוהג, ושהכסף חוזר לזרום.
לנוכח המציאות הזו מתבקשת עשייה נחרצת יותר, בלי יותר מדי חוזרים ובלי טיוטות, אבל עם הרבה יותר שיניים ובקרה. אם צריך להכפיל את מספר אנשי אגף הפיקוח על שוק ההון, שיכפילו אותם. אם צריך ללכת על ראשו של מישהו שנכשל בשמירה על כספי הציבור שהופקו בידו, זה בדיוק הזמן לעשות זאת ובכל האמצעים. אם צריך לאחד את אגפי הפיקוח השונים לגוף אחד חזק ואגרסיבי, כדאי להפסיק לדבר על כך ולעבור להחלטות.
לפיקוח על הבנקים כבר גנבו בשנים האחרונות בנק אחד מתחת לידיים. לא היינו רוצים לראות קרן פנסיה או חברת ביטוח נעלמת מן המפה בין לילה, ואיתה מאות מיליוני שקלים של כספי פנסיה.