ישראל רחוקה מלהיות איטליה

בדיוק לפני שנה, ברכבת ממילאנו לוונציה, התיישב לידי איטלקי מבוגר שנראה כמו התשובה המקומית לפול ניומן בשנותיו האחרונות. כשיצאה הרכבת מהתחנה והתנהלה באטיות לאורך החצר האחורית של העיר הגדולה, הוא זיהה שאני זר והתחלנו לשוחח. יום קודם לכן נערך באיטליה משאל עם שנעץ מסמר נוסף בארון הקבורה של ממשלת ברלוסקוני, ובתוך זמן קצר גלשה השיחה בינינו לנושאים כלכליים.

לחבר החדש שלי קוראים ג'אנפרנקו, והוא טייס בגמלאות של חברת אלאיטליה מהעיר הצפונית אודינה. אחרי שדיבר על ההבדל בין יעילות תושבי הצפון לבין מה שקורה בדרום המדינה, עובר ג'אנפרנקו לתאר את בעיית החוב האיטלקי. "החוב הממשלתי שלנו הוא משהו כמו 1.6 טריליון יורו, שזה 30 אלף יורו לכל תושב", הוא אמר, "אבל הנתון הזה לא מגלה את כל האמת, כי למחצית מתושבי איטליה אין מאיפה להחזיר חובות. הנתון האמיתי של יתרת החוב לכל איטלקי הוא 60 אלף יורו".

צילום: נועם מושקוביץ

"תראה את שתי אלה", מצביע ג'אנפרנקו על אשה מבוגרת ובתה, נערה בגיל העשרה, שיושבות מולנו בקרון. "הן חייבות יחד 120 אלף יורו, והן אפילו לא יודעות מזה. אין להן דאגות, כי כמעט כמו כל האיטלקים גם הן מתעלמות מהבעיות הכלכליות".

בין ירושלים לרומא

קולות הנהי שעלו בשבוע שעבר אצלנו למשמע החלטת נתניהו ושטייניץ להגדיל את יעד הגירעון כרכו גם אותנו בסיפור החוב האיטלקי. אם לא ננהג באחריות, הזהירו אותנו רואי השחורות, נגמור כמו איטליה, שמתקשה כעת למחזר את חובותיה. גירעון גדול יותר מחייב את הממשלה ליטול יותר הלוואות. הלוואות צריך להחזיר, והלוואות הן גם העברת הנטל אל הדורות הבאים.

עד כאן הכל נכון, אבל גם למידתיות יש מה לומר בסיפור ההפחדות הזה. באיטליה, היחס בין החוב הממשלתי לתוצר מסתכם ב־119%, ואצלנו הוא פחות מ־75%. הגדלת הגירעון ל־3% מהתוצר במקום ל־2.5% כפי שהציע בנק ישראל, תגדיל את יחס החוב־תוצר ב־0.5% בלבד. רואי השחורות אומרים שנשלם על כך בעתיד? ומה האלטרנטיבה, שבמקום לדחות את התשלום בכמה שנים נידרש לשלם כאן ועכשיו יותר מסים? וחוץ מזה, כדאי גם לזכור שאיטליה,

שהיא הכלכלה השמינית בגודלה בעולם והרביעית באירופה, חיה עם יחס חוב־תוצר של יותר מ־100% מ־1992 ברציפות.

השקעה בעתיד

ולכל הסיפור יש גם משפט סיום, שמסכם את הנושא על רגל אחת: אם חינוך החובה יהיה מגיל 3 ויהיו לנו מורים ומרצים טובים יותר, סביר להניח שבעוד 20 שנה, כשהממשלה תצטרך לפרוע את קרן ההלוואות שתיקח בשנה הבאה כדי לממן את הגדלת הגירעון, התוצר יהיה גדול בהרבה ויהיה לממשלה מהיכן להחזיר את חובותיה.