עובדי הקבלן לא יכולים לעזור לעצמם

אחרי שנהנו עשרות שנים מדמי הטיפול הארגוני בלי לעשות הרבה, החליטו פתאום בהסתדרות לעשות משהו. שני ההסכמים שנחתמו אי שם בפברואר 2012 מול המדינה ומול המעסיקים הפרטיים עדיין לא יושמו, ובינתיים רק נותר לדמיין מה היה קורה אם המעסיקים הפרטיים או המדינה לא היו מיישמים במשך שנה הסכם מול ועד עובדי נמל אשדוד.

הפגנה למעו זכויות עובדי קבלן, אוקטובר 2012 צילום: נועם מושקוביץ'

עובדי הקבלן חסרי אונים. אין להם ועד שלוחץ על ההסתדרות לפעול או שיאיים בעיצומים או בשביתה לשיפור תנאי השכר אל מול המעסיק. לעובדי הקבלן אין ועד לא כיוון שאסור להם להקים אחד, ואף לא משום שאפשר בהינף עין להחליף אותם באחרים שיסכימו לעבוד תמורת שכר מינימום, אלא משום שכמעט אין טעם בוועד עובדים שכזה.

בעבודות קבלן אי אפשר לשפר את התנאים כי אם הקבלן יסכים לכך, ואפילו אם מזמין השירות יסכים לשפות אותו, החברות שהפסידו במכרז על השירות עשויות לפנות לערכאות משפטיות בטענה שמדובר בשינוי קריטריוני המכרז בדיעבד.

לכן עובדי הקבלן נאלצים להסתמך על עקשנות ההסתדרות, שכן רק היא יכולה לקבוע כללים שמעלים את הרף לכל השוק ולכל החברות בו בבת אחת. הגיע הזמן שההסתדרות תצדיק את מיליוני השקלים שעוברים אליה מכיסם של עובדי הקבלן, ותחייב את המעסיקים הפרטיים ואת המדינה ליישם את ההסכמים. למעשה, אם עיני מחפש עילה לשביתה או סתם להביך את הממשלה, זו יכולה להיות עילה לא רעה בכלל.