"אם ועדת טירקל לא היתה קיימת - לא היו מתגלים דברים"

"לוועדה המייעצת למינוי תפקידים בכירים (כיום ועדת טירקל) אין משטרה עצמאית, ואין לה מחלקת חקירות עצמאית; כשיש בעיות פונים ליועץ המשפטי לממשלה לעזרה" - כך אומר ל"כלכליסט" אלוף במיל' חיים ארז, לשעבר חבר בוועדה וכיום דירקטור בכי"ל, על רקע הסרת מועמדותם של יעקב פרנקל וליאו לידרמן לתפקיד נגיד בנק ישראל. לדברי ארז, "מהניסיון שלי אם לא היתה ועדה לא היו מתגלים דברים. עובדה שהם מתגלים רק כשמגיעים אליה ולא לפני זה".

ארז הוסיף כי תלונות על מועמדים לתפקידים בכירים היו גם בעבר, אולם בהיקפים קטנים יותר. "גם בעבר היו תלונות אבל זה משתפר כנראה עם הזמן. זאת ועדה שמקבלת אינפורמציה מהממנים והמעורבים, ובמידה שיש מידע נוסף שמגיע מהעיתונות או מכל מיני מכתבים אנונימיים אז פונים ובודקים".

חיים ארז צילום: שאול גולן

לדבריו, "צריך לזכור שהועדה לא בוחרת את המועמדים, היא מקבלת אותם. לכן, אי אפשר להאשים את הוועדה אם הגיעו אליה מועמדים שלאחר מכן פרשו - בצורה כזו או אחרת - או שהחליטו שלא למנות אותם. לדעתי אין מקום לתת לה יותר סמכויות כי זאת לא ועדת חקירה". 

בתוך כך, ערוץ 2 דיווח הערב כי במאמץ לשפר את הליך בחירת הנגיד החליטו ראש הממשלה ושר האוצר להגיש יותר ממועמד אחד לוועדת טירקל. אם כולם יאושרו, תבחר הממשלה אחד מהם. אם היא תאשר רק אחד מהם, תיחסך ההתלבטות. ההצעה באה בתגובה לביקורת הציבורית הנוקבת על העדר הבדיקה המוקדמת. שר האוצר הדף הערב את הביקורת. "בחרנו אישים בעלי רקורד מוכח, איך יכולנו לחזות את מה שקרה", אמר.

עם זאת לא ברור איך הרעיון החדש ישפר את המצב. במקום תלונות על המועמד האחד שבחרה הממשלה כפי שהיה עד כה בפרשות פרנקל וליידרמן, יוגשו תלונות על כל המועמדים וקשיי האישור של ועדת טירקל – עם או בלי ההיזדקקות לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה – יוכפלו במספר המועמדים.