תקציב 2015: הדתיים, המתנחלים והצעירים המובטלים יקבלו פחות

בכירי האוצר הפיצו היום (ד') את הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, ובו שורה של גזרות כלכליות שישפיעו במידה זו או אחרת על כל אזרח במדינה. עם זאת, כאשר מביאים בחשבון את מתווה הגירעון היורד לשנים הבאות שהציג משרד האוצר, ברור כי הגזרות החמורות והמשמעותיות עוד לפנינו. ההצעה הופצה לאחר שביום ראשון האחרון הציגו השר יאיר לפיד ופקידיו את התקציב באופן חלקי, כך שהמספרים לא הסתכמו לתקרת ההוצאות שלה מחויב משרד האוצר.

הממשלה צפויה לאשר את התקציב בשבוע הבא, אך הוא עשוי להיתקל בקשיים דווקא בוועדת הכספים בראשות ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, משום שדווקא המשרדים שבראשות חברי מפלגתו יצאו נפסדים מההצעה.

על פי התקציב שנקבע, התוספות יעמדו על 8.2 מיליארד שקל, עם 4.3 מיליארד שקל נוספים כ”קופסה” חד פעמית עבור תקציב הביטחון (שכלל התוספת שיקבל תעמוד על 6 מיליארד שקל). הגדלת תקציב הביטחון אילצה את האוצר להעלות את יעד הגירעון ל־3.4% לאחר שלפיד סירב להעלות מסים או לבטל פטורים קיימים.

האוצר הציג היום מתווה גירעון יורד חדש לשנים הקרובות, שלפיו יעד הגירעון ב־2016 יעמוד על 2.75% במקום 2% כפי שתוכנן בתחילה, וגם אז יידרשו קיצוצים והגדלת הכנסות (מה שבאוצר קוראים “התאמות” - ע”מ) בהיקף של 5.6 מיליארד שקל כדי לעמוד במסגרות הפיסקאליות. ב־2016 עוד מדובר בסכום יחסית סביר, אך המשך הטבלה שהפיץ האוצר מטרידה יותר. במסגרת אותו מתווה גירעון יורד, ההתאמות שיידרשו דווקא הולכות ועולות בכל שנה - ב־2018 למשל הן יעמדו על 22.9 מיליארד שקל, וב־2019 על 27.9 מיליארד שקל.

נתניהו ולפיד צילום: אלכס קולומויסקי

מדובר בפערים שגם העלאת מסים לא תסגור. הם ידרשו קיצוצים מסיביים, ביטולים ודחיות של הבטחות ממשלה רבות ובמקביל העלאת מסים משמעותית מאוד, כך שבפועל סביר להניח שהתוצאה תהיה תקציב דומה לנוכחי. תוואי הגירעון היורד אמנם נראה מצוין ומשאיר רושם טוב על גופים בינלאומיים, אך בפועל רוב הסיכויים שאף שר אוצר או ראש ממשלה לא ינסה לבצע התאמות שכאלה.

קיצוץ נוסף במשרדים

לפי כלל ההוצאה הקבוע בחוק, תקציב המדינה יכול לגדול בשנה הבאה ב־8.2 מיליארד שקל לכל היותר, אך בשל הבטחות שונות שניתנו על ידי הממשלה הנוכחית ועל ידי קודמותיה, התוספות שעליהן הכריז לפיד הגיעו ל־11.5 מיליארד שקל (ללא ה”קופסה התקציבית”). החריגה הזו הובילה לצורך בצמצום הוצאות, שיתבטא בקיצוץ תקציבים במשרדים השונים, בנוסף לקיצוץ הרוחבי שנעשה בבסיס התקציב לפני כחודשיים.

התייעלות המגזר הציבורי וגיוס אג”ח לרכבת ישראל, שיחליף חלק מהתקציב שניתן לה, צפויים להשלים יחד קיצוץ של 2.1 מיליארד שקל, ולצדם קיצוץ נוסף של 600 מיליון שקל בתקציב משרד התחבורה, שיובילו את התוספות ל־8.2 מיליארד שקל המותרים בחוק. הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי אמר היום שלמרות הקיצוץ במשרד התחבורה, “שימוש בהפרטה חלקית למימון פרויקטים מסוימים, כמו כביש 16 שבין מוצא לירושלים, תשמור בפועל על העלייה בהיקף הפרויקטים של משרד התחבורה”.

מאיפה יגיע הכסף לכיסוי 70 מיליארד שקל

פקידי האוצר היו צריכים, בשורה התחתונה, למצוא דרך להגדיל את הכנסות המדינה ב־3.3 מיליארד שקל, וזאת לאור תחזית הכנסות שעומדת על 256.4 מיליארד שקל ממסים. כך שאף שלפיד הכריז שלא יהיו העלאות מסים, התקציב החדש בכל זאת כולל כמה גזרות שישפיעו ישירות על רבים מאיתנו. לדוגמה, האגרה עבור הנפקת דרכון תעלה ב־50–100 שקל, והורים ייאלצו לשלם 60 שקל בחודש “השתתפות עצמית” עבור שהיית ילדיהם בצהרונים - מה שצפוי להגדיל את הכנסות משרד החינוך ב־375 מיליון שקל. בנוסף, יישום חוק יום חינוך ארוך שנחקק ב־1997 יידחה שוב, הפעם לחמש שנים נוספות.

כמו כן יבוטלו נקודות זיכוי במס לעובדים זרים, שיגדילו את הכנסות המדינה ב־200 מיליון שקל הוראת השעה שמטילה מס רכישה על דירות להשקעה, שהיתה אמורה להתבטל, תישאר על כנה ותכניס עוד 100 מיליון שקל. בנוסף יבוטל הפטור ממס שניתן עד היום לספורטאים זרים.

בתחום הבריאות, בהתאם להמלצות ועדת גרמן, יושת היטל בשיעור של 30% על בתי חולים פרטיים, על כל הכנסה מפעילות שחורגת מתקרה מסוימת (במטרה להגביל את היקף פעילותם), וכן יוטל מס בגובה של 15% על הכנסות מתיירות מרפא, מה שיכניס עוד 100 מיליון שקל למדינה.

ביום רביעי שעבר, שעתיים לפני כניסת החג, סיכמו לפיד וראש הממשלה נתניהו על יעד הגירעון ועל היקף התוספת לתקציב הביטחון. סוכם שיעד הגירעון יועלה ל־3.4% מהתוצר במקום 2.5%, ושתקציב הביטחון יקבל תוספת של 6 מיליארד שקל, כך שיעמוד בשנה הבאה על 57 מיליארד שקל. לאחר הפצת ההצעה היום אמר לפיד כי “זהו תקציב שמאפשר לנו להילחם ביוקר המחיה בישראל, לעשות הכל בשביל השכבות החלשות ובשביל מעמד הביניים”.