ישראל קטנה מדי לתשובה

במשק האנרגיה ייחסו אתמול את רכישת המניות הזרות של דלק למחירי הנפט. המחיר העולמי נוח, נטען, אז תשובה מנצל את ההזדמנות.

הבעיה היא שהמגעים עם האוסטרלים החלו לפני כחודשיים, ואילו הפגישה הרשמית בין בעל השליטה בדלק, יצחק תשובה, למנכ"ל, וודסייד, פיטר ג'ון קולמן, התקיימה לפני כחודש.

לכסף אין ריח

רק במאי האחרון נפרדו דלק וודסייד ב"פנים חמוצות" ועם הרבה כעס. זאת לאחר שהענקית האוסטרלית נטשה את העסקה לכניסתה כשותפה במאגר לווייתן (25% בעבור כ־2.5 מיליארד דולר) כחצי שעה לפני טקס החתימה. וכל המוזמנים לאירוע, לרבות סגן שגריר ארה"ב בישראל ושגריר אוסטרליה, נאלצו לחזור כלעומת שבאו. מאז "התפוצצו" השיחות בין הצדדים, ודלק ושותפתה האמריקאית נובל אנרג'י המשיכו בתוכניות לפיתוח מאגר לוייתן ללא עזרת זרים.

אבל מתברר שלכסף (של הגז) אין ריח: המהלך של דלק הוא למעשה צעד משלים לכוונות החברה להעביר את עיקר פעילות האנרגיה ללונדון. מתחרים מקומיים אין, המאגרים בישראל ובקפריסין רק הולכים גדלים, אז ישראל הופכת לקטנה, אולי אפילו קטנה מדי, לשאיפות הגלובליות של תשובה.

ולכן, השגת אחזקה בחברת אנרגיה זרה, כזו שפועלת מעבר לים ואינה כפופה למגבלות גיאו פוליטיות, יכולה להפוך את דלק לחברה בינלאומית. בסביבת החברה מסבירים שיתרות המזומנים של החברה (5.2 מיליארד שקל) וירידת מחירי הגז, בוודאי ערב הנפקה, יכולות לשמש לבניית "פלטפורמה בינלאומית".

לא רק הקשרים, אלא גם הידע

מנגד, החבירה של דלק לוודסייד אינה רק ברמת הקשרים אלא גם ברמת הידע. בסביבת דלק יודעים לספר שהחלק השני של פיתוח מאגר לווייתן, הקמת מתקן יצוא גז ימי (FLNG), ידרוש שותפות בינלאומית. וודסייד שותפה במתקן כזה באוסטרליה.

דלק כבר דיווחה לפני שבוע שפיתוח מאגרי לווייתן ואפרודיטה הקפריסאי ייעשה במשותף, ולכן כדאי לנצל את המומחיות של וודסייד בבניית מתקני יצוא, שלאו דווקא ישרתו את השוק הישראלי.

יצחק תשובה צילום: ראובן שוורץ