נובל אנרג'י דורשת פתרון לנושאי היצוא והפיקוח

חברות הגז לא ממתינות לסיום עבודתו של פורום קנדל. מסרים שהן העבירו לחלק מחברי הפורום והגיעו לידי "כלכליסט" מעלים ארבע דרישות עיקריות שנובל אנרג'י האמריקאית מבקשת למצוא להן פתרון בטרם תסיר את ההקפאה שהטילה על פיתוח מאגרי הגז בישראל, ובהם מאגר לווייתן.

1. הדרישה הראשונה היא התחייבות ממשלתית להסדיר את עניין מיסוי יצוא הגז. בוועדת ששינסקי הוצע שהמיסוי ייגזר מנקודת המכירה האחרונה ולא מתחנות ביניים בדרך, כך שהוא ייקבע ביחס למחיר המכירה הגבוה ולא ביחס למחירי העברה בין חברות־בנות של יזמי הגז. אף שהמתווה הזה אושר בקבינט, הוא לא אושר בוועדת הכלכלה, ונובל אנרג'י דורשת כעת התחייבות ממשלתית שהנושא יוסדר.

2. הסוגיה השנייה היא מכסות ומטרות היצוא. אמנם המדינה התירה ביוני 2013 מכסת יצוא מקסימלית, אולם מאז חתמה נובל אנרג'י על שורת מזכרי הבנות למכירת גז למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית, וכעת היא מבקשת התחייבות ממשלתית לתמוך בכך.

מאגר לווייתן

3. הסוגיה השלישית היא נושא הפיקוח על מחירי הגז. משרדי הממשלה השונים מסכימים שפיקוח הוא פתרון עקום שלא ישרת את המשק. יתרה מכך, בוועידת התחזיות של "כלכליסט" בשבוע שעבר אמר סגן הממונה על התקציבים אודי אדירי שפיקוח על מחירי הגז אף פעם אינו הפתרון הטוב ביותר. לפיכך המדינה שוקלת לקדם את רעיון הרכישה המרוכזת, שלפיו היא שתרכוש את הגז במחיר הנמוך ביותר במשק ותשווק אותו לצורכי תעשייה ותחבורה, והלקוחות יכסו רק את עלות הרכישה.

4. הסוגיה הרביעית היא הסוגיה שהממונה על הגבלים הציף בשבוע שעבר - הבעלות הצולבת על המאגרים. כאן כבר נשמעו כמה פתרונות, לרבות שיווק בנפרד של הגז (שכל יזם ימכור את חלקו) כמו גם מכירה של נתח גדול יחסית מלווייתן לשחקן חדש בתוספת שני מאגרי גז קטנים שבכל מקרה עמדו למכירה (כריש ותנין).

פורום קנדל אמור להשלים את המתווה בתוך כמה שבועות ולהעבירו לאישור ממשלתי בכפוף להנחיות היועץ המשפטי.