"לא בטוח שהאור ידלק אצל כל זכייניות הטלוויזיה בעוד שבועיים"
המפיק הוותיק חיים סלוצקי משדר פסימיות בפאנל מפיקי הטלוויזיה של "כלכליסט". על אף שהגופים המשדרים הקפיאו וביטלו להם תוכניות, את האצבע המאשימה הם מפנים לרגולטור. "אם בעלי הערוצים לא ירוויחו כסף ולא יהיו מרוצים, לא תהיה טלוויזיה", אומר גבי רוזנברג, מנכ"ל JCS
זאת לא היתה יכולה להיות שיחה נעימה. ארבעת חברי הפאנל, שנמצאים כבר 20 שנה במקצוע, וברזומה שלהם נכסי צאן ברזל בטלוויזיה הישראלית, לא פחות, הם היום מפיקים במשבר. סוגרים להם את הברז בפנים, הם נאלצים להתמודד עם הקפאה וביטול של הפקות ולפטר עשרות אנשים.
האנשים האלה הם חיים שריר, יו"ר איגוד המפיקים ובעלי חברת ההפקה יצירה עברית בע"מ, סמנכ"ל תוכן ברשת בעברו, שמאחוריו פרויקטים כמו "מלנומה אהובתי", "מילואים", "האמת העירומה" ו"לא הבטחתי לך"; חיים סלוצקי, בעל חברת סלוצקי אפיקי תקשורת, מבעלי ערוץ הבידור הישראלי וסוכנם של מגישי חדשות; דנה כהן, בעלת דנה כהן הפקות, המפיקה לטלוויזיה דרמות וסרטי תעודה, ובהם "עד קצה העולם" עם עינת ארליך, שהוקפאה כרגע ברשת, "גירושים מופלאים" ב־yes והדוקו ריאליטי "מסדרים את ההורים"; וגבי רוזנברג, מנכ"ל JCS, המספקת שירותי אולפן, שירותי פוסט פרודקשן כמו אנימציה, אריזה ועריכה וגם שירותי תוכן - לצד החדשות האזוריות שמפיקה JCS עבור HOT (ובקרוב גם yes) היא מפיקה שורה ארוכה של תוכניות, ובהן "משחק מקדים" לערוץ 10 והריאליטי "הדוגמניות". הם יודעים שאם מקפיאים את פיתוחה של תוכנית, המשמעות היא שבעוד שנה לא יהיה להם אף פרויקט ביד. פלא שיש להם בטן מלאה - בעיקר נגד הרגולטור והפוליטיקאים?
באופן מפתיע גורם אחד מקבל אצלם הנחות: הזכייניות. "אנחנו חושבים שהרגולטור צריך להקל על הזכייניות. אנחנו לא אומרים להזרים להם כסף, אנחנו רק מבקשים לא לקחת", אומר סלוצקי. "צריך להוריד את התמלוגים ולאפשר ליצור יותר דברים. מין שמיטת חובות. הזכיינים כל הזמן מפסידים כסף. עד כדי כך המצב חמור שלא בטוח שהאור ידלק אצל כל הזכייניות בעוד שבועיים. זה לא רק ניהול רע, זה המצב הכלכלי בעולם כולו. לפשוט רגל זו לא המצאה ישראלית, ואחרי המאזנים של דצמבר ושל חברות האשראי רק יהיה יותר גרוע". כהן מסכימה: "גם את דמי הזיכיונות לרשות השנייה הגיע הזמן לצמצם. זה ישחרר לשוק עוד 6 מיליון דולר".
יכול להיות שהזכיינים מנצלים אתכם? שהכל מניפולציה כדי שתזעקו מלמטה ותעזרו לשכנע את הרגולטור לוותר להם?
רוזנברג: "זה משבר אותנטי, לא מלאכותי. זה לא שגופים כלכליים תופסים טרמפ על מצב שלא קיים".
שריר: "לא ברור אם זה ספין במטרה להשפיע על הרגולציה ולקבל הקלות. אני לא שקט באשר למניעים של הזכייניות. מהיום להיום הפסיקו הפקות, ולא פחות חמור מכך: הפסיקו פיתוחים. זה עסק שחי לטווחים ארוכים. פיתוח של ריאליטי זה חודשים, ודרמה שנים. נוצר חור עתידי בפעילות, וזה נתון מדאיג, ויש תחושה שמדובר רק בקצה הקרחון. במאים, יוצרים, עורכים, כולם בשוק, לא יודעים מה לעשות. כולם אוספים נתונים ומבינים שיש פה בעיה גדולה, אבל התמונה לא ברורה".
סלוצקי: "אנחנו יודעים שיש בעיה אמיתית, וששני הצדדים צודקים. אני יכול להבין את הזכיינים שקשה להם לעשות היום תחזית הכנסות. אף אחד לא יודע מה יהיה היקף הירידה בהכנסות ומה יהיה היקף ההתרסקות בישראל או בעולם. אין מספר שאפשר לבנות עליו ולהתכונן לפיו".
טלוויזיה איכותית
הרפורמה הבאה והמדוברת בתחום היא ה־DTT, כלומר Digital Terrestrial Television - שידור דיגיטלי הפרוס מתחת לפני הקרקע, שניתן להתחבר אליו באמצעות ממיר הנרכש בנפרד בעלות של כמה מאות שקלים ומאפשר לקלוט את הערוצים. הסכנה העיקרית היא כמובן לחברות הכבלים והלוויין. השידורים בטכנולוגיה הזאת אמורים להתחיל עד סוף מרץ 2009. "זה לא זמן לרפורמות. את תקציבי הענק המיועדים לרפורמה צריך להזרים להפקות, לא משנה איך", אומר שריר, וסלוצקי מחזק: "אם לא יעצרו את הרפורמה HOT ו־yes יפשטו את הרגל. אני הייתי בעד פרסום בכבלים ובלוויין והיום אני נגד, כי כולנו נפסיד".
"רפורמות הן לא דבר רע. צריך לבדוק שמי שמחולל את הרפורמה משוכנע שיטפל בה בצורה טובה", מסביר רוזנברג, "אבל זאת משוואה עם המון משתנים, ולא מדובר רק במשדרים או במפרסמים. יש פה אלגוריתם מאוד מורכב שצריך לטפל בכל מרכיביו, וזה לא הזמן הנכון. אנחנו או לפני בחירות או בזמן בחירות, ואז אחרי בחירות. חוץ מהדברים האלה יש עוד בעיות. או שמטפלים במכלול המשתנים או שייקחו הפסקה".
שריר: "גם לפני שהיה משבר היתה להיטות יתר לרפורמה. יש שיווי משקל עדין בישראל, יש חמישה גופים שרוכשים ומשדרים תוכן: HOT, yes, ערוץ 1, 2 ו־10. יש שלושה מודלים עסקיים: מנויים, פרסומות ואגרה. משבר קטן, ושני הערוצים המסחריים מתנדנדים. DTT ופרסומות בפלטפורמות נוספות מערערים את כל התבנית. במשך הזמן נגיע לפרסומות גם בערוץ הראשון, נגיע לרישיונות, אבל המשבר הוא לא העיתוי המתאים".
ורוזנברג מחדד, "הבעיה המרכזית היא שיש יותר מדי גופים שמטפלים ברפורמות, ולכן אי אפשר להעביר שום דבר. בשיחה עם שר התקשורת אמרתי לו: 'אי אפשר לעשות רפורמה עם שלושה גופים שונים שכל הזמן רבים ביניהם. צריך להפעיל את תוכנית 'ברית המועצות', אחרת לא תהיה פה רפורמה'". וכהן מוסיפה: "אנחנו חושבים שצריכה להיות רפורמה, השאלה היא מתי ואיזו. חד־משמעית לחלק רישיונות. פרסומות בלוויין - לא היום. כן בצורה חלקית, ואחר כך".
מפתיע שאתם מדברים בקול אחד.
רוזנברג: "אנחנו נורא מודאגים. גם במשפחות כשכולם רבים, בסוף נפגשים ליד מיטת האב הגוסס ומתלכדים".
עזבו את הרפורמה, היא ממילא תידחה עד אחרי הבחירות. מטריד יותר מה שנראה בקרוב על המסך.
שריר: "בחודשים הקרובים יעלו על המסך תוכניות שכבר נמצאות על המדפים במחסני הזכייניות חודשים ארוכים, ולכולם יש מספיק במלאי. יזמינו פחות הפקות, ואת התוצאה נראה עוד שנה וחצי, כשייגמרו המלאים".
רוזנברג: "יש אלמנט שנשמע מתייפייף, וזה ההיבט הערכי שייפגע. לתעשייה הזאת יש ערך תרבותי ותרומה לתרבות הישראלית המודרנית. אז נכון, נראה שהטלוויזיה היא לא התרבות שהיינו רוצים להתפאר בה, יוסי בובליל נהפך לאייקון התרבותי, אבל לא הכל זה בובליל, יש דברים טובים. לא צריך להתנצל כשאנחנו אומרים שאנחנו מתפרנסים מליצור פה תרבות".
סלוצקי: "אני מסכים. המדינה עשתה עסקה, לקחה משאב. הזכיינים קיבלו זיכיונות בהתחייבות לעמוד במכסת שידורים תחת רגולציה - 30% מהזמן תשדרו דברים אחרים; זה תרבות וחינוך, ואפילו ברמת השפה. יש פה אחריות. כולנו מכירים את ראשי הערוצים. אף אחד מהם לא ירצה שהילד שלו יהיה ב'אח הגדול'. אבל הם גם צריכים לייצר רייטינג. תראו מה קורה באינטרנט, שני התחומים הכי מצליחים שם זה פורנו והימורים. גם 'האח הגדול' זה סוג של מציצנות והימורים".
שהצונאמי יעבור
אתם מרגישים את הפגיעה? נקטתם צעדי התייעלות?
השאלה הזאת מעלה על פניהם של הנוכחים חיוך עגמומי. "אני הורדתי את כל הפרילנסרים. גם בתוך הצוות הקבוע הורדתי אנשים - לכל מי שאני יכול אמרתי ללכת הביתה. ומדובר בטרגדיות. לאנשים אין כסף לשכור דירה", אומר שריר, "אני שוקל לעבור לשטח משרדים יותר קטן ושוקל גם להוריד את שכרי". וכהן מוסיפה: "מכיוון שיש אי ודאות אנחנו פועלים לפי מה שקורה בשטח. בעקבות הקפאה של שתי הפקות משמעותיות צמצמתי בתקופה האחרונה בכוח האדם שלי. ביטול הפקה זו פגיעה בפרנסתם של 50 איש".
רוזנברג: "צמצמנו את היקף כוח האדם ואנחנו מתכוננים למצב הרבה יותר גרוע. אם פעם התפארתי שאני חברה בינלאומית ופעלתי בשוק הבינלאומי, היום אף אחד לא מחכה לי. השוק הבינלאומי בצרות ומושיט כתף קרה. מה שייתן קצת אורך נשימה הן הבחירות, ולכן לא יהיו פשיטות רגל, אבל אנשים בקושי יתפרנסו".
נורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה צילום: עמית שאבי
סלוצקי: "כרגע HOT לא קיצצו את התקציב של ערוץ הבידור. אני מעריך שהכבלים והלוויין ייפגעו מביטולי מנויים, פחות הזמנות של סרטים, ובאופן כללי הצריכה פר חבילה תהיה יותר קטנה. אני משוכנע שלקראת פברואר־מרץ יבקשו ממני לקצץ 8%, ואני נערך לזה כבר היום".
שריר: "מי שעוד ייפגע זה טאלנט הבית ומפיק הבית. החוזים שייגמרו לא יחודשו. יש לזה גם היבט חיובי: זה יאפשר התעסקות עם שוק מגוון ועצמאי. זה יותר נכון גם יצירתית וגם כלכלית".
אנחנו מדינה קטנה עם יוצרים מוכשרים, וביחס לעולם ההפקה פה זולה. מה עם מכירות פורמטים והפקות לחו"ל?
רוזנברג: "JCS מכרה בשנה האחרונה פורמטים לחו"ל ב־80 אלף דולר, אבל עכשיו כולם תחת אותו צונאמי כלכלי עם אותם נתיבי מילוט. מה גם שפורמטים אפשר למכור אחרי ששידרת אותם ואתה יודע לאיזה פלח אוכלוסייה התוכנית מתאימה ולאילו שעות צפייה. אם פורמט לא שודר זו בעיה למכור אותו".
שריר: "למעט אם תהיה שוב שביתה בהוליווד שתפנה את תשומת הלב לייצור כאן. אבל שוב, זה בתנאי שיוצרים".
לסיכום: מה המסר שלכם? איך יוצאים מהמצב?
כהן: "היום יש תחושה שאין למי למכור. נשאר רק לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהצונאמי יעבור".
סלוצקי: "אני פונה לרשויות: תעזרו בהורדת התמלוגים, תעזבו את הרפורמות עכשיו ובואו נדבר עוד חצי שנה".
רוזנברג: "טלוויזיה מסחרית זה מנוע צמיחה, ואם אנחנו רוצים לצאת מהמשבר צריך לייצר ביקושים. מדובר בטלוויזיה מסחרית, והרגולטור צריך לראות את זה ברמת המאקרו. אם בעלי ההון, בעלי הערוצים, שהשקיעו את מיטב כספם, לא ירוויחו כסף ולא יהיו מרוצים, לא תהיה טלוויזיה. תפקיד הרגולטור לדאוג שהכל יסתדר בצורה כזאת או אחרת. זה נושא בעל חשיבות תרבותית וכלכלית כאחד. ומי שמופקד על התחום צריך פתרון כלל־מערכתי. אין דרך יציאה בטווח הקצר".
