הרגולטור לא ממהר לפקח על האינטרנט: "הווידיאו ברשת עדיין לא מאיים על הטלוויזיה"
שידורי הטלוויזיה באינטנרט תופסים תאוצה, אך לניצן חן שום דבר לא בוער. הוועדה שהקים לפני שנתיים אמנם עוד לא החליטה אם יש צורך בפיקוח על תכנים באינטרנט, אבל חן טוען ש"החיפזון הוא מן השטן – לא צריך לנקוט צעדים מהפכניים בתחום"
בעולם הטכנולוגיה אין ואקום, ובעוד ששוק הטלוויזיה והאינטרנט הישראלי מחכה כבר כשנה וחצי להחלטת צוות משרד התקשורת לגבי הפיקוח שיוטל על התחום, התגבשה מציאות בשטח. בשנים שחלפו מאז מינוי צוות הבדיקה הופצו יותר ויותר תכנים טלוויזיוניים באמצעות זכייניות הטלוויזיה המסחרית וחברות הטלוויזיה הרב־ערוצית, אך בכך לא תמו השינויים בענף. שוק התקשורת החל לעבור תהליך של התגבשות קבוצות תקשורת, שצפויות להשתמש בזרוע הטלוויזיונית שלהן כגורם מבדל.
אחת משאלות המפתח במסגרת תהליך זה היא האם יוכלו קבוצות התקשורת שאינן מחזיקות בזרוע טלוויזיונית קיימת - כפרטנר וסלקום - להתבסס על רשת האינטרנט לצורך השלמת פער זה, ואם הדבר יהיה אפשרי - איזו רגולציה תחול עליהן?
ניצן חן צילום: יוסי מימוני אך לדברי יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ניצן חן, שעומד בראש הצוות לבחינת הרגולציה על שידורי טלוויזיה באינטרנט, אין סיבה למהר. "החיפזון הוא מן השטן, וטוב שהוועדה לקחה את הזמן שלה כדי שלא נזדקק למנות עוד ועדה בעוד שנתיים שתתקן את הטעויות", אמר חן בכנס שערכה לפני כשבועיים פירמת עוה"ד הרצוג פוקס נאמן, ושבמרכזו עמדו האתגרים הרגולטוריים בעולם המדיה החדשה והדילמות שעמן מתמודדים הרגולטורים בישראל ובעולם, בבואם להכריע על עתידה של המדיה המסורתית והחדשה.
העובדה ששר התקשורת משה כחלון מינה את חן ואת מנכ"ל משרדו עדן בר־טל לבחון את שידורי הטלוויזיה באינטרנט כבר ביולי 2009 לא מהווה, לדעתו, סיבה להזדרז. "הרגולטור לא צריך לנקוט מיוזמתו צעדים מהפכניים, גם אם יגידו בפעם המי יודע כמה שהרגולטור נמצא באיחור לעומת הטכנולוגיה", אמר בכנס.
חן: "הווידיאו באינטרנט הוא מוצר משלים"
חן ניצל את במת הכנס כדי להציג את המסקנות המסתמנות של הצוות בראשותו, שצפויות להתפרסם בשבועות הקרובים אם יצליחו חברי הצוות להגיע להסכמה לגבי תוכנן. "מדובר בטיוטה של מפת דרכים, מעין עשרת הדיברות שלאורם תפעל הרגולציה", הסביר חן.
השאלה שתנחה את הצוות בראשות בר־טל וחן בבואו לקבוע האם להכפיף לרגולציה גופים המשדרים "תוכן אודיו־ויזואלי בתשתית אינטרנט", היא שאלת הישראליות: האם המיזם כולל תוכן ייעודי לקהל ישראלי, האם מדובר בפעילות שחלקה המהותי מתבצע מתוך שטחי ישראל והאם המימון מגיע מפרסום המופנה לקהל ישראלי. לדברי חן, תנאים אלה יכולים להשתנות בהתאם לטכנולוגיה.
מי שקיווה שפרסום המסקנות יאפשר לגופי התקשורת לעדכן את תוכניותיהם לשנים הקרובות, ייאלץ להמתין: חן הדגיש כי גם לאחר פרסום המסקנות יוקם צוות נוסף, והוא זה שיפעל לגיבוש המלצות ליישום אותה מפת דרכים.
אך ייתכן שהצוות הנוסף, שבו צפויים לשבת נציגי הרשות השנייה, רשות השידור ומשרדי הממשלה הרלבנטיים, נושא דווקא בשורה חיובית לשחקנים בשוק התקשורת. מטרת הצוות, שיבחן כללים ליישום ההסדרה שתיאר הצוות של חן ובר־טל, תהיה לבדוק אילו כללים רלבנטיים למדיה החדשה ועל אילו מרכיבים ניתן לוותר במדיה המסורתית. אחת הסיבות לעיכובים היא העמימות שנוקט הצוות לגבי ההבדל בין שתי המדיות.
יורם מוקדי, סמנכ"ל הרגולציה של HOT צילום: אלי דסה חן סיפק ניצנים ראשונים למסקנות הצפויות של בחינה זו, כאשר ציין כי יש לבחון מחדש את האיסור על בעלויות צולבות באמצעי המדיה, ואמר כי "הכללים שנקבעו לפני 20 שנה לא בהכרח רלבנטיים היום".
"הצפייה בווידיאו באינטרנט היא עדיין מוצר משלים לטלוויזיה, ורוב הציבור בישראל צורך את התכנים הללו באמצעות הגופים המשדרים המסורתיים", אמר חן בכנס. "אני לא רואה כרגע, במאי 2011, שום אתר אינטרנטי טלוויזיוני במדינת ישראל שנכנס לאמות המידה שבנינו. אני קורא ש־Orange Time עשו מיזם כזה, נכנס לאתר ולא ממש רואה את זה. אומרים שאוטוטו ה'זאב־זאב' כבר כאן, אבל זה לא. מי שטוען שאתרים עם וידיאו כמו אורנג' או אפילו mako של קשת עומדים בקריטריונים של מוצר תחליפי לטלוויזיה רב־ערוצית - חובת ההוכחה היא עליו".
"כל אחד יכול להציע VOD באינטרנט"
"יותר מ־20% מהלקוחות שלנו משתמשים ב־VOD שעובר על גבי האינטרנט", אמרה בכנס סמנכ"לית הרגולציה של yes מיכל רפאלי־כדורי, שתמהה על הדרך שבה בחר הצוות של חן ובר־טל להגדיר את ההבדל בין המדיה החדשה לישנה. "מבחינה טכנולוגית, כל אחד בשוק יכול לעשות את מה שאנחנו עושים, ואני לא מבינה את הגישה הרומנטית של הרגולטור כלפי האינטרנט.
"המבחנים שאני שומעת עליהם מהצוות הזה נראים לי מוזרים ולא מתאימים למציאות. אם היום ניתן למדוד רייטינג של צפייה נדחית (דוגמת VOD וממירים כ־yes MAX ו־HOT מג'יק - ג"נ), למה מבחינת הרגולטור עדיין יש הבדל בין שידור תוכן בערוץ ליניארי כערוץ 2 לבין מדיום של צפייה לפי דרישה?".
סמנכ"ל הרגולציה והתוכן של HOT יורם מוקדי - מתחרה עיקש של רפאל כדורי ביומיום - התייצב לצדה בדיון, אך לא שכח לעקוץ את הרגולטור בגין היחס המיוחד שהעניק לה. "ה־VOD של HOT נמצא תחת רגולציה, אבל ה־VOD של yes נמצא באזור הדמדומים שבו אין רגולציה, ואם מחר בבוקר יהיה מיזם שיתחרה בשנינו עם אותו מוצר, לא ברור האם הוא יהיה כפוף לרגולציה או לא", קבל מוקדי. "מעצבן אותי שמכריחים אותי לשדר את עספור ב־22:00 ולא ב־21:30 כדי 'להגן על הילדים', אבל אותם ילדים יכולים לראות את זה בכל שעה באתר שלנו ב־ynet".
את הביקורת המהותית הפנה מוקדי ליחס שהעניק הרגולטור לספקיות הסלולר. "אף על פי שהיחס מעצבן אותי, זה לא מה שפוגע לי בעסק. מה שפוגע לי בעסק הוא חוסר האיזון הרגולטורי בין העולם שלי לעולם הסלולר. לי אסור לפרסם ב־VOD, וכשאני רוצה להיות ספק אינטרנט, מעבירים אותי שנתיים של דיונים. לעומת זאת, בסלולר אפשר לפרסם ואין בעיה להיות גם ספק תשתית וגם ספק אינטרנט. ברור לי שצריך לעשות דה־רגולציה פראית לגבי אלמנטים שכבר לא רלבנטיים כיום".
"כל מהלך רגולטורי שלא מבחין בין אינטרנט כמדיום הולכה ובין אינטרנט כמדיה - אני מתנגד לו", אמר בדיון העורך הראשי של ynet יון פדר, שמיהר להבהיר לנציגי HOT ו־yes כי אין בכוונתו להתחרות בהם באספקת שירותי טלוויזיה באינטרנט. ynet אף מארח את קטעי הווידיאו של HOT באתרו.
"נניח שמחר ynet יקנה מאגר של 500 סרטים ויציע לגולשיו לצפות בהם באמצעותו - האם ברגע זה הפכתי לשווה ערך לערוצי הסרטים של HOT ו־yes?", שאל פדר. "לדעתי לא, כיוון שאני לא מציע לגולש את כל המוצר שהם מספקים ללקוחות שלהם. לכאורה, חן יכול לבוא ולהחליט שאני מתחרה בחדשות המשודרות בערוצי הטלוויזיה, ולהטיל עליי את הרגולציה שמוטלת עליהם".
במהלך הפאנל התערב בדיון דני רוזן, יו"ר תדיראן טלקום והמפעילה הווירטואלית פרי טלקום, והאשים את משרד התקשורת בכך שהוא מונע מיזמים חדשים להיכנס לשוק ולפעול בו. "הרגולציה מקדשת אינטרסים מסוימים על חשבון הציבור", אמר רוזן, ששימש כמנכ"ל משרד התקשורת בסוף העשור הקודם. "הטכנולוגיה הישראלית מניעה מיזמים בעולם כולו, אבל רק בישראל אי אפשר להשתמש בה. מוזר בעיניי שזה לא מטריד יותר אנשים".
חן השיב לו כי לדעתו הרגולציה אינה הגורם לקריסת מיזמים כאלה, וזכה לתמיכה מפתיעה מצדם של רפאלי־כדורי מ־yes ומוקדי מ־HOT. "זו לא הרגולציה, זה הצורך בהשקעת סכומים גדולים לרכישת תוכן שיגרום ללקוח לצפות בך", טען מוקדי.
"הרגולטור מתמהמה בהחלטתו כדי לאפשר תנאים אופטימליים למיזמים טכנולוגיים להשתרש", אמר חן, "אבל הטכנולוגיה עוד לא מגיעה מכל מיני סיבות. הטכנולוגיה היא לא לחיצה על כפתור, והדברים האלה לוקחים זמן".
בארה"ב אין הסדרה של וידיאו באינטרנט
עו"ד אסתר שטרנבך, מנהלת מחלקת תקשורת ומדיה בהרצוג פוקס נאמן, תיארה בכנס את הגישה הרגולטורית שהונהגה בעולם בשנים האחרונות. בבריטניה, למשל, החליט הרגולטור להבחין בין ערוץ ליניארי לבין שידורי VOD - הראשון מפוקח בקשיחות ודורש רגולציה ורישוי, בעוד שהשני מתנהל בהסדרה עצמית של ספקים באמצעות גוף משותף שניסח קוד אתי שאושר בידי הרגולטור. לדברי שטרנבך, בארה"ב אין הסדרה של מיזמים ברשת, ובית המשפט הפדרלי אף פסל שני חוקים שניסו להתערב בהסדרת הגישה לאינטרנט, למעט נושא חופש הביטוי, שהנו חלק מעקרונות היסוד ולא נגזר מרגולציה על האינטרנט.
לפי הרגולטור האמריקאי, הורים המעוניינים להגן על ילדיהם מגישה לתכנים בעייתיים, נדרשים לפתור את הבעיה בעצמם באמצעות התקנת מנגנוני סינון באביזרי צריכת המדיה הביתית.
"הסדרת תחום הטלוויזיה בישראל שונה ממדינות אחרות כבר בעידן הטלוויזיה המסורתית, ולכן ההתאמה של הרגולציה לעידן הניו מדיה אינה בהכרח על פי מה שאפשר לראות במדינות אחרות באותו הקשר", אמרה במסגרת הפאנל היועצת המשפטית של משרד התקשורת עו"ד נגה רובינשטיין, שהסבירה מדוע בחינה של החלטות רגולטוריות בעולם לא מסייעת לרגולטור הישראלי.
"הרגולציה נגזרת מהחלטות שהתקבלו כאן בעבר, הנוגעות לצד הערכי של השידורים - כלומר לתוכן שהמדינה רוצה שהצופים ייחשפו אליו - ולצד המסחרי, כולל בעלויות צולבות", אמר רובינשטיין. "אי אפשר לקחת את המודל האירופי כמו שהוא, וחייב להתבצע דיון לגבי רמת ההתאמה.
"לפחות ברמת הצוות שהיה מעורב בגיבוש המסקנות, יש הבנה מלאה שלא נוותר בנושא הפקות המקור ולא נוותר בנושא ההגנה על ילדים, אבל במקביל, בצוות מבינים כי הטלת רגולציה זהה על הווידיאו באינטרנט כפי שקיימת בשידורים המסורתיים אינה ניתנת ליישום, בעיקר בגלל קשיי האכיפה, כמו גם טשטוש הגבולות בין סוגי התוכן השונים".
