"כבוד הח"כ, שיחקת אותה, תצליח בגדול"

בתוכנית "זמן מיסטיקה" (ערוץ 10) ששודרה בסוף נובמבר, הוחלט לבדוק את היציבות הפוליטית של מפלגת עם שלם של הרב חיים אמסלם. בכך הצטרף אמסלם לשורה ארוכה של דמויות ציבוריות ששמן הוזכר בשידורים קודמים של התוכנית כמו הזמרת דין דין אביב, השחקן איתי טיראן והמנחה ארז טל.

"הרב חיים אמסלם מבטיח לבוחריו לפעול למען קירוב לבבות ושוויון בנטל הלאומי, ולהיאבק בגזענות ובאפליה דתית"', נשמעה המנחה גיל זוהר מציגה את משנתו בפתח התוכנית, "בואו נבדוק האם הוא יזכה לתמיכת הציבור". המיסטיקניות אמנם הצליחו לנבא לרב הצלחה גדולה, אך גם לעורר את חמתה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שמצאה את השידור כתעמולת בחירות אסורה.

מתוך "שאלה משפטית" בערוץ 2. תאריך: 28.11.12. ההפרה: בתוכנית התארח יריב אופנהיימר, מועמד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה. במהלך הראיון פירט את משנתו, האג'נדה החברתית והפוליטית שלו ושל מפלגתו

חוק התעמולה אוסר תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בחודשיים שלפני הבחירות, למעט בתשדירי הבחירות שמפיקות המפלגות ומשודרים בשלושת השבועות טרם הבחירות. בחודשים אלה נשלחות לערוצי הרדיו והטלוויזיה הנחיות מפורשות שקוראות להם להימנע מלאפשר העברת מסרים תעמולתיים.

לפי ההנחיות, בעת קיום ראיונות יש להזהיר את המרואיינים מראש מפני גלישה לתעמולת בחירות "ובעיקר מפני השמעת סיסמאות, להבדיל מדעות פוליטיות", לשון ההנחיה. הרשות אף מורה להעניק למנחה סמכויות אופרטיביות שיאפשרו לו להתערב נחרצות במהלך דברי המרואיין, אם הוא גולש לתעמולת בחירות, ולהפסיק תעמולה זו בראשיתה. לבסוף, על הערוצים להקפיד על איזון בין הדעות השונות הרווחות בציבור.

איילת מצגר מנכ"לית הרשות השנייה

התוכנית "זמן מיסטיקה" חרגה מיותר מהנחיה אחת: ראשית, תיאור משנתו של הרב על ידי המנחה בתחילת התוכנית גלש לסיסמאות. שנית, כאשר אחת המרואיינות החליטה לפתוח את דבריה באמירה: "קודם כל שאפו. כבוד הרב, שיחקת אותה", המנחה לא מצאה בכך כל פגם, ולא רק שלא הפסיקה את התעמולה בראשיתה אלא הצטרפה אליה כאשר השיבה בתגובה: "נכון? אני גם חושבת. איזה אומץ". הרב אמסלם אמנם לא נכח בשידור, אך לא היה בכך כדי למנוע את חוסר האיזון שנמצא בפי המרואיינות־מיסטיקניות. מלבד אהדה לא מוסתרת לרב, במהלך השידור נשמעו כמה אמירות נגד מפלגת ש"ס שממנה יצא הרב אמסלם: "תפקידם לסחוט את המדינה ולחנך דור ש"סניקים", קבעה אחת המרואיינות, לאחר שניבאה כי עיקר הקולות של אמסלם יגיעו ממאוכזבי ש"ס וכי בעוד שלוש שנים הוא צפוי להצליח בגדול.

אפס פלוס אפס שווה תעמולת בחירות

השידור של "זמן מיסטיקה" הוא אמנם ההפרה המשעשעת ביותר שנמצאה לקראת הבחירות לכנסת ה־19, אך בהחלט לא היחידה. בתקופה שבין 28 באוקטובר 2012 ועד 1 בינואר 2013 בדקה הרשות השנייה קרוב ל־160 תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. עד כה, נמצאו שלוש הפרות נוספות בטלוויזיה ושבע הפרות ברדיו. הסנקציות על ההפרות טרם נקבעו. הרשות תמשיך בבדיקה עד היום שלפני הבחירות, 21 בינואר.

התוכנית "זמן מיסטיקה". תאריך: 22.11.12 ההפרה: חלק מהתוכנית הוקדש לניבוי הצלחתו של הרב אמסלם (עם שלם) בבחירות הקרובות. המנחה והמיסטיקניות דיברו על הרב באהדה רבה ואף הצהירו שהן רוצות בהצלחתו

גם הרדיו, כאמור, אינו חף מתעמולה אסורה. כך קרה ברדיו ללא הפסקה, כאשר המראיין גבי גזית שוחח עם חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד). ראיונות עם פוליטיקאים הם דבר שכיח, וכמעט וקשה לדמיין מצב שבו פוליטיקאי יימנע לחלוטין מתעמולה עצמית. אך בתקופה רגישה כמו היום השני לבחירות המוקדמות של הליכוד, יש להימנע ממתן פתחון פה לא מאוזן, ולעקור סיסמאות פוליטיות ברגע שהן נשמעות. אני הייתי הולכת על מפלגה גדולה עם שורשים, חזקה, שיש לה מנהיגים רציניים שיש להם עתיד ולא משחקים עם מפלגות אווירה", אמרה רגב במהלך הראיון. בהמשך, עשתה חברת הכנסת סימולציה עם המנחה לשיחה עם מתפקד ליכוד, שבה השמיעה כיצד היתה משכנעת אותו להגיע ולהצביע. בעידודו של גזית, רגב גם הביעה דעתה על פוליטיקאים אחרים כמו ציפי לבני ואהוד אולמרט: "כששני אנשים חזקים יחד, אחד פלוס אחד שווה הרבה יותר משניים, אבל אפס ואפס לא שווים ולא מביאים הרבה מנדטים", אמרה. בהנחיות ששיגרה הרשות השנייה לערוצי הרדיו ולזכייניות מבעוד מועד הודגש כי "יש להקפיד הקפדה יתרה על מתן זכות התגובה בהתאם לכללי האתיקה", אך לבני ואולמרט לא קיבלו זכות כזו.

המקרה של רגב שקוראת במפורש ללכת לקלפי ולהצביע נתפס כהפרה מפורשת של ההנחיות, אך הרשות השנייה צריכה להתעמת עם שאלות קשות יותר בבדיקת שידורי הטלוויזיה והרדיו. כך למשל, האם פוליטיקאי שמעיד על הצלחות מפלגתו אינו מבצע תעמולת בחירות? אילת מצגר, מנכ"לית הרשות השנייה, אומרת כי "יש חוק שקובע את המסגרת של מה מותר ומה אסור בכל השיח הפוליטי, ואנחנו צריכים לאכוף אותו. מנגד, מותר לומר שכשאנו ניגשים לנתח את התוכן יש קו דק שמפריד בין תעמולה אסורה ללא אסורה, ומאוד קשה לגבש קביעה חד־משמעית".

התוכנית "אנשים", ערוץ 2. תאריך: 25.11.12. ההפרה: התוכנית הוקדשה לבנו של השר סילבן שלום (ליכוד), שמנהל עבורו את קמפיין הבחירות. בין היתר תוארו תהליך הבחירה של הסלוגנים לבחירות, פועלו של השר ושיחה עם משפחתו

מדוע לא לאסור הופעה של פוליטיקאים בתוכניות אירוח בתקופה שלפני הבחירות?

מצגר: "משום שבמדינה דמוקרטית ההופעות האלה הן מקור מידע של האזרח להבין מהן הסוגיות שעל הפרק, ולכן אסור לחסום אותן כברירת מחדל".

האם דיווחים שוטפים של מפלגת שלטון על עשייה בתקופה שלפני הבחירות לא מהווים תעמולה בפני עצמה ומקנים למפלגה יתרון?

"זה טבעי שהחשיפה של המפלגה שנמצאת בשלטון היא רבה יותר, וניתוח של מבצע צבאי דורש את שר הביטחון המכהן, גם אם זה בתקופה שלפני בחירות וקשה ליצור איזון מדומה. זה חלק אינטגרלי מהשיח".

ואולם, ישנם מקרים שבהם הוחלט לנקוט מניעה מראש של אפשרות לתעמולה: במסגרת זו הוחלט להסיר את הדרשות השבועיות של הרב עובדיה יוסף ברדיו קול ברמה עד לאחר הבחירות, ולהשעות את השדר יהודה אבידן (נציג מטעם ש"ס בוועדת הבחירות - ר"ל) כך שלא יופיע בפינתו בתחנת הרדיו. כמו כן הוחלט לפסול את התוכנית "מדינה בבעיה" ברדיו לב המדינה, בהגשת חבר הכנסת יורם מרציאנו שהושבע לכנסת הנוכחית.

התוכנית "גבי גזית". תאריך: 26.11.12. ההפרה: שודר ראיון עם חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד). במהלך הראיון הביעה דעתה על מתמודדים אחרים ועשתה עם המנחה סימולציה לשיחה עם מתפקד ליכוד שבה שכנעה אותו להגיע ולהצביע צילום: אריאל בשור

מצגר מגדירה תוכניות מסוג זה כ"הטפה": "אלה תוכניות של דובר אחד, שלא במסגרת מרואיין ומנחה שיכול למתן את תגובותיו". לדבריה, "בתקופה שלפני הבחירות יש למנחה משנה חשיבות ואחריות רחבה יותר. כשניב רסקין ברדיו מראיין פוליטיקאים ואומר: 'אבל בוא לא נגלוש לתעמולה', נוצרת שקיפות מול הציבור, מכיוון שהמנחה מפריד למעננו בין דברי טעם לבין תעמולת בחירות", אומרת מצגר.

"באינטרנט לא רואים את אותו משדר"

ברשות השנייה מציינים כשנבחנות תוכניות אקטואליה וסאטירה קבועות כמו "לונדון את קירשנבאום" או "מצב האומה", הדרישה לאיזון בין דעות למפלגות יכולה להיבחן גם לאורך זמן.

בעידן שבו כמעט כל הפוליטיקאים פעילים ברשתות החברתיות ללא רגולציה דומה, עולה השאלה אם יש בכלל תועלת אמיתית באכיפת חוק התעמולה על הטלוויזיה והרדיו.

מצגר: "שאלת הרגולציה על התוכן האינטרנטי לא רלבנטית רק לתקופת הבחירות שבה אנו נמצאים אחת לארבע שנים, והיא מטרידה את כל העולם ולא רק את ישראל. חוק התעמולה נקבע לפני שנים, ומתעוררת היום שאלה נכונה עד כמה ההנחיות רלבנטיות לאור המדיות הפתוחות והלא מפוקחות, ומה מקומה של הטלוויזיה. אך תפיסת העולם הבסיסית היא שיש הבדל בין טלוויזיה לערוצים מסחריים, שהם נכס של המדינה שכל הציבור מקבל ורואה את אותו תוכן, לעומת הרשת הפתוחה שבה כל אדם מקבל תפריט תוכן פרטי. באינטרנט לא קיימת תופעה שבה 30%–40% מהאוכלוסייה יושבים ורואים את אותו משדר. מנגד, אני בהחלט סבורה שלפני הבחירות הבאות צריך לחשוב מחדש על החוק הקיים".