"המאפיות נותנות לקמעונאים הנחות גדולות על לחם מפוקח"

"החלטות ועדת המחירים ניתנו במועדן, אלא שהחלטות אלה לא תאמו את עמדת המאפיות, ולכן הן התעלמו מהן וקבעו כי לא ניתנה החלטה", כך טוענת המדינה בכתב ההגנה שהגישה בשבוע שעבר בתגובה לתביעה נגדה מצד ארבע מאפיות הלחם הגדולות בישראל: אנג'ל, ברמן, דגנית עין בר ודוידוביץ'. המאפיות טוענות כי המדינה גרמה להן נזק כספי של 47 מיליון שקל כיוון שלא עדכנה בזמן את מחירי הלחם המפוקח.

התביעה, שהוגשה בספטמבר 2012, מתייחסת לשני מועדים שבהם נדרשה העלאת מחירים: נובמבר 2005 ואפריל 2007. לטענת המאפיות, אף שבמועד הראשון קבע רו"ח של משרד התמ"ת כי נדרש עדכון של 14% במחיר הלחם, הוא עודכן בפועל חצי שנה לאחר מכן ב־7% בלבד. במועד השני חל עיכוב של חודשיים בעדכון של 8.3% במחיר הלחם. המאפיות טוענות כי המדינה סירבה לעדכן את מחירי הלחם בזמן "משיקולים פוליטיים".

לחם צילום: שאול גולן

אולם המדינה טוענת כי חלה התיישנות על תביעת המאפיות, ובכל מקרה חוק פיקוח המחירים אינו כולל זכות לפיצוי למי שלכאורה נפגעו ממנו. המדינה מציינת גם כי המאפיות לא בחרו לערער על ההחלטות, ולכן אינן יכולות לתקוף אותן בדיעבד.

על טענת המאפיות כי נגרמו להן הפסדים, עונה המדינה כי "בדיקת משרד התמ"ת העלתה כי המאפיות נותנות הנחות מרחיקות לכת של עד 20% לקמעונאים (הנחות מהמחיר המרבי על פי חוק הפיקוח). הפסדיהן, ככל שאכן נגרמים, הם תוצאה ישירה של הנחות אלו". לדברי המדינה, המאפיות דואגות לסבסד את עצמן באמצעות מחיר מוצרים שלא בפיקוח המיוצרים על ידיהן.

בהליך מקביל בפרשת קרטל הלחם מואשמות המאפיות ונושאי משרה בכירים בהן בכך שהסכימו להימנע מתחרות.