פרופ' גבי וימן: "צריך לעזור לעיתונות המודפסת בשלב המעבר לעידן הדיגיטלי"
ניייר עבודה שהכינו פרופ' וימן וד"ר צבי רייך עבור מועצת העיתונות אומר כי יש לבחון סיוע ממשלתי כדי להציל את העיתונות המודפסת, אולם יש ליצור מנגנוני הגנה שיבטיח הפרדה בין סיוע שכזה לבין כפיפות או תלות בשלטון
"דמוקרטיה עם עיתונים מעטים או לא טובים, היא לא דמוקרטיה. אם אנחנו רוצים שעיתונות תשרוד את שלב המעבר לעידן הדיגיטלי צריך לעזור לה", כך אמר ל"כלכליסט" פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. פרופ' וימן וד"ר צבי רייך מאוניברסיטת בן-גוריון הכינו עבור מועצת העיתונות נייר עבודה בשל המשבר בעיתונות המודפסת. הם קוראים למועצה
להתחיל לפעול.
"המשבר הקשה הפוקד בשנים האחרונות את העיתונות הישראלית מהווה מבחן מאתגר לרלוונטיות של מועצת העיתונות למתרחש בשוק התקשורת והזדמנות נדירה לממש את מעמדה", נכתב בנייר העבודה.
ל"כלכליסט" אמר פרופ' וימן: "צריך לשכנע את מועצת העיתונות שתרים את הכפפה. הגוף הזה צריך לשכנע את מי שצריך – הרגולטורים והפוליטיקאים וגם את בעלי העיתונות עצמה שיעבדו ביחד ולא אחד נגד השני. כיום יש 17 עיתונאים לשעבר בכנסת, אך אין שר האחראי על העיתונות, היות ואין זה מוגדר בתחום אחריותו של שר התקשורת גלעד ארדן. זו לא רק מצוקה של העיתונות, זו מצוקה של החברה הישראלית".
פרופ' גבי וימן. "דמוקרטיה עם מעט עיתונים היא לא דמוקרטיה" צילום: אלעד גרשגורן בשנים האחרונות משבר העיתונים היומיים בישראל הלך והחריף ותוצאותיו ניכרות: מספר העיתונים היומיים כיום קטן בכ-23% ממספרם בשנות ה-70 של המאה הקודמת, נרשמו ירידות בהכנסות (עד כדי הפסדים כבדים), בהיקף המנויים, בחלקה של העיתונות בעוגת הפרסום, ובהוצאה של משקי בית על עיתונים.
עפ"י נייר העבודה, תמיכה בעיתונות המודפסת היא אמצעי המקובל כיום במדינות מערביות רבות, אם כי לא תמיד מועיל. התמיכה בעיתונות מבוססת על התפיסה כי לעיתונות יש תפקיד חשוב במשטר דמוקרטי, בהבטחת זרימת מידע לציבור ובניהול בימה של שיח אזרחי פתוח. התמיכה מגוונת וכוללת תמיכה ישירה, פרסום ממשלתי בעיתונות לשם הגדלת הכנסותיה, מענקים לצרכים ספציפיים והטבות מס.
בקרב המומחים קיימת מחלוקת בדבר טיבו של המשבר, בעיקר בשל הקושי לחזות מה צפוי אחריו בשוק התקשורת, אפילו בטווח של חמש שנים. לפי דו"ח מרכז טאו באוניברסיטת קולומביה, פתרונות כלכליים שנראו מבטיחים רק לפני מספר שנים, כמו הנהגת תשלום באתרי חדשות והתאוששות ההכנסות מפרסום ברשת, כשלו.
לפי דו"ח מרכז טאו, יש להבחין בין מומחים המציעים גישה אופטימיסטית לבין הפסימיסטים. האופטימיסטים שבין המומחים סבורים, כי המשבר הנוכחי הוא רק תקופת מעבר, שאחריה התקשורת המסורתית תמצא מודל עסקי חלופי ובר קיימא. הפסימיים שבין המומחים סבורים לעומתם, כי התקשורת הממוסדת כולה ניצבת בפני תהליך בלתי הפיך של שקיעה.
מעצמת החינוך פינלנד מובילה בעולם המערבי במידת התמיכה שלה בתקשורת (ציבורית ופרטית), עם סבסוד המגיע ל-130.7 יורו לנפש לשנה. ארה"ב לעומת זאת משקיעה בשווה ערך של 5.2 יורו לנפש בלבד.
"להפריד בין סיוע לכפיפות"
כך או אחרת, מדגישים החוקרים, לפני החלטה על סיוע ממשלתי יש להקפיד וליצור את מנגנוני ההגנה, את החיץ שיבטיח הפרדה בין סיוע שכזה לבין כפיפות או תלות של העיתונות בשלטון.
בין הרפורמות שנכללו במסגרת העזרה הממשלתית, חלקן גם כללו שיפור ההכשרה של עיתונאים, הקמת פורום מקצועי לצורך גיבוש קוד אתי חדש לעיתונאים כדי לשקם את אמון הציבור והסדרה בחקיקה של זכויות היוצרים של עיתונאים, בעיקר בכל הנוגע לפרסום באינטרנט.
ניייר העבודה מציע לקיום דיון דחוף במועצת העיתונות. לאחר מכן יוצגו צעדים לסיוע לעיתונות תוך הדגשת יתרונות וחסרונות יחסיים בקונטקסט הישראלי.
אך בשביל שאלו יצאו לפועל, נאמר בנייר העבודה, על המועצה לתרום שורה של גופים רלבנטיים למאבק משותף (אגודות העיתונאים, האקדמיה והמכון הישראלי לדמוקרטיה וליצור מודעות ציבורית למצבה של העיתונות, לחשיבות במציאת פתרון לכך ולקשת הפתרונות המוצעים. לאחר מכן יועברו ההצעות למקבלי ההחלטות.
