קיבוץ העוגן לצה"ל: ננטשנו בטנק

יום שני בבוקר, בכניסה לקיבוץ העוגן שבשרון. מכונת הקלנדר - שנראית כמו מכונת פסטה מפלצתית בעלת ארבעה גלילים שכל אחד מהם שוקל 8 טונות - עובדת במלוא הכוח בייצור יריעת PVC. מפס הייצור הזה מפתחים יותר מ־30 שנה את היריעות העוטפות את הטנקים של צה"ל. אלא שבקרוב צפוי הקשר בין המפעל הוותיק לצבא להסתיים, לאחר שבמערכת הביטחון הוחלט לרכוש מוצר חלופי מחברה אמריקאית.

אנשי הקיבוץ ועובדי המפעל החליטו לצאת למאבק במהלך. לטענתם, ההפסד במכרז יגרום להעוגנפלסט הפסד של כ־5 מיליון שקל ב־2013, אבל הם בעיקר כועסים על שאחד ממוצרי הדגל של החברה צפוי להיות מוחלף במוצר איכותי פחות. לטענתם, מערכת הביטחון הורידה את הדרישות מהספק האמריקאי. "לא נוכל להשלים עם העוול שנגרם לנו כמפעל ולא נחריש נוכח המחדל העתידי בתחום הזה", אומרים במפעל. במערכת הביטחון דוחים את הטענות כי המוצר החדש פחות איכותי.

שושי ארביב, מנכ"לית מפעל עוגנפלסט: "לא נוכל להשלים עם העוול" צילום: אריאל שרוסטר

"המוצר הזר נחות"

היריעות של העוגנפלסט משמשות להגנה ארוכת טווח על טנקים, על כלים משוריינים ועל תחמושת. הצורך בהגנה על המשוריינים התעורר לאחר מלחמת יום הכיפורים לנוכח המחסור שהתגלה ביחידת מחסני החירום (ימ"חים) של צה"ל והצורך לשמור על סדרי כוחות למלחמה עתידית. חיבור היריעות שמיוצרות בהעוגנפלסט לכדי כיסוי שלם מתבצע בחברת אחידטקס מקבוצת דיפנס גרופ, שמספקת את הכיסויים המוגמרים לצה"ל.

"מה שמספק את החוסן ואת העמידות של הכיסוי המגן על הטנק לאורך שנים הוא היריעה בלבד", אומרת שוש ארביב, מנכ"לית העוגנפלסט, "אם תתפרי שמלה מבד באיכות ירודה, כך תיראה השמלה, גם אם התפירה תהיה מעולה. אם לא יהיו לכיסוי החוזק המתאים והגמישות הנדרשת הוא לא יעמוד בשינויי טמפרטורות ויישבר או ייקרע, והטנק יינזק".

לפני כשנה החליטו במשרד הביטחון לרכוש את היריעות מהשלוחה האמריקאית של אחידטקס. בדצמבר 2012 פורסם המכרז ליריעות לכיסויי 510 כלים צבאיים עם אופציה לייצור של כ־510 כלים נוספים. הספק שנבחר הוא חברת TMI LLC plastics. לטענת הנהלת העוגנפלסט, צה"ל ומשרד הביטחון הקלו את דרישות המפרט של היריעות, מה שהביא לזכייתה של החברה האמריקאית במכרז. לדברי הנהלת המפעל, דרישת האחריות לרכיבים צומצמה מחמש שנים מיום הייצור לשנה אחת בלבד. דוגמה נוספת שמציגים בהעוגנפלסט היא סעיף עמידות ב"זיקון מזורז", כלומר אובדן חוזק היריעה באחוזים לאחר חשיפה לתנאי מזג אוויר מסוימים - מ־5% ל־10%.

הנהלת העוגנפלסט שלחה מכתב למנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, ובו היא התריעה כי צה"ל מתכוון לרכוש מוצר נחות משמעותית מחו"ל. לראיה הציגה החברה בדיקות עמידות שנערכו במעבדות המפעל ולא חסכה טיעונים פטריוטיים: "אנו מביעים דאגה חמורה בעניין זה כמפעל יצרני ישראלי, מקצועי וגאה, השייך לקיבוץ שמרבית בניו משרתים ביחידות קרביות בצה"ל. אנו מביעים ספק רב בשאלה אם מפקדי צה"ל במערך השדה ובמערך הלוגיסטי מודעים לתכונות המוצר האמריקאי".

תקציב רכש בדולרים

בחצי השנה האחרונה ניסתה הנהלת העוגנפלסט לדבר אל לבם של גורמים במערכת הביטחון ולשכנע אותם להשאיר את ייצור היריעות במפעל שלהם בכל דרך. גם את הטענה "חברים לא זונחים בדרך" העלה המפעל. ואולם, לאחר שהתכתובות עם משרד הביטחון לא הועילו החליטו במפעל לצאת למאבק ציבורי.

מבחינה כלכלית צפוי המפעל לספוג הפסדים, אך החלטת צה"ל לא תמוטט אותו. המחזור הכספי של העוגנפלסט מוערך ב־125 מיליון שקל, 70% ממנו מיצוא. לדברי ארביב, העלות הכללית לכ־1,000 כלים היא כ־5 מיליון שקל לפי מחיר של 10–30 אלף שקל עבור יריעה אחת, בהתאם לגודלה.

העלות שמציע הספק האמריקאי עבור היריעות החדשות לאו דווקא נמוכות יותר, אלא שתקציב צה"ל מורכב מתקציב רכש בדולרים שמגיע מהממשל האמריקאי ומתקציב בשקלים, שאינו מוגבל לאזור רכש. לדברי אנשי העוגנפלסט, במשרד הביטחון אמרו להם כי משום שיש מחסור בתקציב השקלי החליט משרד הביטחון להסיט את נושא יריעות האחסנה לתקציב הדולרי. במכתב נוסף למשרד הביטחון טענו ארביב ויו"ר העוגנפלסט איתמר אמסטרדם: "אנו מודעים לצורך בעניין הזה, אך איננו יכולים לספוג פגיעה כה חמורה במפעל שלנו, ובעיקר איננו יכולים לעמוד מנגד אל מול מה שנראה כ''סעיף חדש וברור מראש בתוכנית העבודה של ועדת החקירה הבאה, כפי שהגדיר זאת באוזנינו אחד ממפקדי צה"ל".

ממשרד הביטחון נמסר: "למשרד אין חוזה התקשרות עם העוגנפלסט. כגוף הרכש הגדול במדינה המשרד מזרים בכל שנה הזמנות במיליארדי שקלים לתעשייה המקומית. העוגנפלסט זכתה באחרונה בהזמנה שהיקפה גבוה ממיליון שקל, לייצור מרכיבים לערכות מגן. רכש חומרי הגלם מהעוגנפלסט בשלוש השנים האחרונות עמד על 250 אלף שקל בלבד, ולכן לא ברור כיצד הסטת רכש בסכומים מצומצמים אלה משפיעה על המפעל. לא מובנות לנו טענות העוגנפלסט על איכות המוצר, שכן מערכת הביטחון מעולם לא מסרה דגימות מיריעות הפלסטיק שרכשה. את ההחלטה לשנות את הדרישות הטכניות של המוצר קיבל צה"ל כחלק מתהליך התייעלות. הממצאים העידו שמדובר במוצר איכותי".