החומר המשמר שתנובה לא מספרת לכם עליו

בעוד מחירי הדיור המשיכו לעלות למרות המחאה החברתית, נראה היה כי לפחות בתחום אחד, תחום מוצרי המזון, הצליחו הצרכנים לחולל שינוי. לצד הקפאת העלאות המחיר המתוכננות הביאה המחאה, שהחלה כחרם צרכני על קוטג' תנובה, לשינוי תפיסתי בקרב קברניטי תעשיית המזון. "מאז המחאה יש לנו חבר חדש בישיבות ההנהלה והוא הצרכן", אמר במהלך השנה האחרונה מנכ"ל תנובה אריק שור. "הצרכנים לא מוכנים שנמשיך לנהל את חייהם - ואם נחטא בחטא היוהרה תילקח מאתנו הזכות לשרת אותם", הוסיף גם המשנה למנכ"ל תנובה אייל מליס, בפתיחת הכנס השנתי של איגוד השיווק בינואר השנה. הוא הדגיש כי "צרכנים יכולים להתחבר למותגים אך ורק על בסיס אמון", וכי "אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים".

אלא שנדמה כי בין ההצהרות של ראשי תנובה להתנהלות החברה בפועל קיים לכאורה פער. בדיקת "כלכליסט" שנערכה בשבועות האחרונים חשפה כי לתנובה ישנו קו מוצרים רחב של יוגורטי פרי, מוצר שבו היא מובילה בנתח השוק, שמכיל חומר משמר מבלי שהדבר יצוין על גבי האריזה. מגוון מוצרי יוגורט פרי יופלה ויוגורט פרילי של תנובה, שנשלחו על ידי "כלכליסט" לבדיקה במעבדת אמינולאב ברחובות, נמצאו כמכילים חומר משמר מסוג פוטסיום סורבט E202 אשר נועד להאריך את חיי המדף של המוצרים. למרות זאת, ברשימת הרכיבים על גביעי היוגורט אין כל אזכור לרכיב זה. בדיקות דומות שנערכו לבקשת "כלכליסט" ליוגורטי הפרי של המחלבות המתחרות - דנונה ביו עם פרי של שטראוס ומולר פרי של טרה - גילו כי באלה לא מצוי החומר המשמר. עם זאת, בעקבות פנייה לשטראוס התברר כי החומר המשמר נמצא במוצר יוגורט פרי המכיל אפרסק, וגם זאת ללא שהדבר מצויין על האריזה (ראו מסגרת).

"אם היה חומר משמר, היה כתוב על האריזה"

מתברר שעל קיומו של אותו חומר משמר תנובה דווקא מדווחת על גבי בקבוקי משקה פרי של יופלה, כמו גם על גבי אריזות שאר מוצרי החברה המכילים אותו ובהם גבינות צהובות, גבינות מלוחות, גבינות שמנת וגבינות עם תוספת ירקות. ציון כלל הרכיבים במוצר על גבי אריזתו נועד לאפשר לצרכן להימנע מצריכת מוצרים המכילים רכיבים שעלולים להזיק לו לבריאות, על רקע רגישויות שונות, כמו גם לסייע בידי הצרכנים לקבל החלטת קנייה מושכלת ולבחור במוצר העונה לדרישותיהם ולהעדפותיהם.

לא רק הצרכנים מבססים את הקביעות שלהם על רשימת הרכיבים שמופיעה על האריזה. גם במוקד שירות הלקוחות של תנובה מאמינים כי הנתונים שמציינת החברה על המוצרים משקפים את כלל הרכיבים שקיימים בהם. המוקדניות של תנובה השיבו לפניות טלפוניות של "כלכליסט" כי יוגורט יופלה פרי לא מכיל חומר משמר. התעקשות נוספת שכנעה את המוקדניות להפנות את השאלה לדיאטנית החברה. גם זו חזרה על דברי המוקדניות, וטענה בתוקף כי "אם היה חומר משמר, זה היה נכתב על גבי האריזה".

אייל מליס מנכ"ל תשלובת החלב תנובה צילום: עטא עוויסאת

אז מדוע היוגורטים מקבלים יחס שונה? למה עובדת קיומו של חומר משמר במוצר לא מדווחת לצרכנים? בתנובה, מתברר, לא עושים משהו שאינו חוקי, אלא רק פועלים על פי הספר. ספר ישן מאוד, אגב. בענקית המזון מתבססים על הערת שוליים לסעיף מתוך תקן שנקבע לפני שלושה עשורים, המתירה לא לציין את קיומו של חומר משמר - כל עוד אינו עולה על כמות מסוימת - על אריזת יוגורט הפרי. כלומר, במבחן המשפטי תנובה עומדת בהצלחה, והחברה חזרה והדגישה זאת במכתבים ששלחה ל"כלכליסט" באמצעות עורכי דינה. כמו כן, אף שבתעשיית המזון העולמית יש כיום מגמה להפחית את השימוש בחומרים משמרים, השימוש בהם מותר בכמויות מסוימות במוצרי יוגורט המכילים פרי. עם זאת, לאור הצהרות ראשי תנובה בדבר חשיבות השיח עם הצרכן, במבחן השקיפות כלפיו החברה עומדת קצת פחות.

“אנחנו רואים חובה לסמן כמה שיותר”

אותה הערת שוליים נולדה לפני 26 שנה, והתווספה לסעיף 105 בתקן של מכון התקנים שהגדיר את החומרים המרכיבים את היוגורט. באותה הערה נכתב כי מותר שרכיבי הפרי שביוגורט יכילו חומר משמר מסוג חומצה סורבית ומלחי נתרן ואשלגן בריכוז שלא יעלה במוצר הסופי על 100 מ"ג לק"ג. עוד נכתב בהערת השוליים לסעיף כי אין חובה לסמן חומר משמר זה ברשימת הרכיבים על גבי אריזת המוצר.

אריק שור, מנכ"ל תנובה צילום: עמית שעל

סעיף 105 הנ"ל היה מחייב עד 1998, אז החליט שר התמ"ת דאז נתן שרנסקי להפוך אותו ללא רשמי, ומכאן ללא מחייב בשל מה שהגדיר כ"חוסר התאמה לעילות התקינה". עם סעיף זה "הוצאו מרשמיות" כ־250 תקנים אחרים הנוגעים למוצרים שונים. בעקבות הוואקום שנוצר החליט שרנסקי להתקין את צו הגנת הצרכן, ואותו סעיף 105 הוכנס לתוכו במטרה למנוע מצב שבו יצרנים יכנו בשם יוגורט מוצר שרכיביו אינם עולים בקנה אחד עם אלו המרכיבים יוגורט אמיתי. לנגד עיני התמ"ת עמדה ההגנה על הצרכן. אלא שעם הסעיף הוכנסה לצו גם הערת השוליים, שהיום תנובה חוסה בצלה. עורכי דינה ציינו בפני "כלכליסט" כי "ההוראה שבסעיף 105 נותרה על כנה, בלא שינוי".

אותה הערת שוליים מחריגה למעשה את היוגורט מכלל מוצרי המזון. במשרד הבריאות חושבים שצריך לטפל באופן משפטי בנושא כדי למנוע את אי־סימון החומר המשמר. "משרד הבריאות תומך ומקדם שקיפות מלאה בכל הנוגע לסימון מזון, כך שיהיה נכון, לא מטעה וניתן להוכחה", מסר מנכ"ל ממשרד הבריאות רוני גמזו ל"כלכליסט". "אנו רואים חובה לסמן כמה שיותר. במצב ספציפי זה ננסה לבחון את האפשרות לסימון מידע נוסף במסגרת המשפטית המתאימה". שרת הבריאות יעל גרמן, ששמעה על פרטי המקרה, אמרה ל"כלכליסט": "אין ספק שיש לשנות את המצב ולחייב ציון כל חומר משמר, גם בכמות מעטה, בכל מוצר מזון. אבחן את הנושא כדי לשנותו בהתאם ולחייב היצרנים בסימון".

מתגאים שבעמק אין חומר משמר

לא רק בתנובה חומר משמר גם בדנונה אפרסק של שטראוס, שלא מצוין על האריזה שטראוס: "החומר המשמר קיים רק במוצר אחד ואנו פועלים להוציאו" נורית קדוש, 2 תגובות לכתבה המלאה 

בתנובה ערים למשקל שנותן הצרכן הישראלי למוצרים נקיים מחומרים משמרים. כך למשל, קשה היה לפספס במהלך השבועות האחרונים את הקמפיין הרחב שהעלתה תנובה לגבינת עמק ללא חומר משמר. אף שמדובר רק במוצר אחד מתוך מגוון רחב של גבינות עמק המכילות חומרים משמרים, על פי נתוני יפעת בקרת פרסום השקיעה תנובה כמיליון דולר במהלך החודשיים האחרונים בקמפיין תקשורתי מקיף לחשיפת מידע זה. בשונה מהנהוג, הקמפיין לא עסק במיתוג או במובילות שוק, אלא דווקא על הזווית הטכנולוגית אשר על פי רוב נותרת מאחורי הקלעים, רחוק ככל הניתן מעיני הצרכנים. כך הציפה תנובה עצמה, לראשונה בקמפיין טלוויזיוני, את הערך שבמוצרים ללא חומר משמר. למעשה, ברצותה מתגאה החברה בהיעדרו של החומר במוצריה, וברצותה היא מעדיפה לא לעדכן את הצרכנים על קיומו.

תנובה מובילה את מכירות יוגורט הפרי שהסתכמו ב־2012 ב־250 מיליון שקל. יופלה של תנובה מחזיק כיום נתח שוק של 46% ופרילי של תנובה מחזיק ב־14.1%, כך שבידי תנובה 60.1% מהמכירות בקטגוריית יוגורט הפרי. מולר פרי של טרה מחזיק בנתח שוק של 24.6% ודנונה פרי של שטראוס מחזיק ב־15.3%.

המחלבות אינן מייצרות את הפרי שאותו הן מוסיפות ליוגורט, אלא רוכשות אותו מספק חיצוני. ספקים אלו יכולים לספק פירות עם חומר משמר או פירות בלי חומר משמר, שמחירם על פי הערכות בענף גבוה יותר. קטגוריית היוגורט נתפסת ככזאת המציעה לצרכן מזון בריא, בין היתר בזכות חיידקי הביו שבמוצר. הימצאות חומר משמר ברשימת הרכיבים מרחיקה מעט את המוצר מעולמות הבריאות שעמם הוא כל כך מזוהה. גם תנובה מעוניינת להיות מזוהה עם עולם המוצרים הבריאותי ולא להזדנב אחרי מתחרותיה בתחום זה. זו, בין היתר, הסיבה שהחברה משקיעה משאבים רבים במה שהיא מכנה "המצפן התזונתי" - מהלך רב־שנתי שמתמקד בין היתר בהפחתה הדרגתית של סוכר ונתרן במוצרי הליבה בתחום החלב.

במסגרת המהלך בישרה תנובה בדצמבר 2012 על השקת גבינת עמק ללא חומר משמר. "בכך מצטרפת הגבינה הצהובה לקטגוריות אחרות כמו חלב, קוטג', משקאות חלב, מעדנים וכו' שאין בהם חומר משמר", נכתב בהודעת תנובה שהופצה לתקשורת. עוד צוטט בהודעה מנכ"ל תנובה אריק שור: "תוכנית המצפן התזונתי הנה מהלך מתבקש בתעשיית המזון הישראלית, בדומה למהלכים שנעשים בכל העולם בחברות המזון המובילות. בצעדים אלו תנובה לוקחת את האחריות על תזונת הצרכן צעד קדימה, ומאפשרת לכל בית בישראל ליהנות מתזונה נבונה ובריאה יותר". מנתוני סקר שערכה החברה וצורפו להודעה עולה כי חמשת הגורמים העיקריים שעלולים לפגוע באורח חיים בריא הנם: יותר מדי סוכר, שומן, מזון מעובד, מלח וחומרים משמרים.

מטרת החומרים המשמרים שמוכנסים למוצרי מזון היא להאריך את חיי המדף שלהם באמצעות מניעת חמצונו המהיר של המזון כך שיקשה על מיקרואורגניזמים לגדול בתוכו. לדברי הנטורופת ד"ר חיים סדובסקי, החומרים המשמרים מהווים סכנה לבריאות הציבור: "מדובר בחומר שנועד למנוע התקלקלות מהירה של מזון. מה שצריך להבין הוא שמה שהורג חיידקים, שהם בעלי חיים זערוריים מיקרוסקופיים, עלול להרוג גם בעלי חיים גדולים יותר כמו בני אדם, וככל שהכמות של החומר המשמר גדולה יותר הנזק עולה". עוד טוען ד"ר סדובסקי כי השילוב בין סוגים שונים של חומרים משמרים והכמויות המצטברות בעקבות צריכתם לאורך שנים דרך המזון המתועש עלול להתגלות בעתיד כבעייתי.

לעומתו, טוענת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של מחוז דן בשירותי בריאות כללית, כי אין כל בעיה בשימוש בחומרים משמרים בתעשיית המזון: "יש מגמה עולמית בעשור האחרון של הוצאת חומרים משמרים מתעשיית המזון, וזאת מגמה נכונה ומבורכת. עם זאת, במצב שבו דרישות הצרכן הן לחיי מדף ארוכים חייבים להשתמש בחומרי שימור, אני מעדיפה ביטחון במזון על פני חוסר ביטחון מהתרבות החיידקים". למרות הדברים טוענת אורבך כי במוצרים הנצרכים מיד עם פתיחת האריזה אין מקום לשימוש בחומר משמר: "כשמדובר במוצר שנאכל כולו ברגע שנפתחת האריזה, כמו גביע יוגורט, עדיף שלא יהיה חומר משמר".

תנובה: "אין חובה לסמן את החומר"

מתנובה נמסר בתגובה: "תנובה מייצרת את המוצרים ומסמנת אותם כנדרש על פי הדין. 'כלכליסט' פנה לתנובה כבר לפני כחודש וקיבל מענה שלם ומקצועי לכל השאלות שהעלה. משנתברר כי הטענות העיקריות כלפי תנובה חסרות יסוד, מתמקדת הכתבה בטענות סרק אחרות, תוך הצגה מגמתית של הדברים. דוגמה לכך היא הניסיון 'לגמד' הוראת תקן תקפה אשר תנובה פועלת על פיה, ולהציגה כ'הערת שוליים'.

"תנובה מייצרת את המוצרים ומסמנת אותם כנדרש על פי הדין. החומר המשמר, המצוי בהם בכמות מזערית, מקורו במחיות הפרי, והוא נועד למנוע התפתחות שמרים ועובשים טרם השימוש בהן. התקן קובע במפורש שאין חובה לציין את החומר המשמר ברשימת הרכיבים, וזאת משום שמדובר בריכוז מזערי ביותר (0.01%). ישנם תקנים אחרים אשר על פיהם נדרש לציין קיומם של חומרים משמרים במוצרים אחרים, ותנובה נוהגת על פיהם ומציינת זאת על גבי אריזות המוצרים הרלבנטיים בדיוק בהתאם לנדרש על פי הדין. "גם המצג בטענה ולפיו המומחים 'חלוקים בדעותיהם' לגבי השימוש בחומרים משמרים עלול להטעות את הציבור. השימוש בחומרים משמרים מותר על פי תקני ארגון הבריאות העולמי. תעיד על כך החלטת ועדת המומחים של ארגון הבריאות העולמי, שקבעה כי לנוכח הסיכון שבאכילת עובשים ושמרים יש להעדיף שימוש בחומרים משמרים בריכוזים המאושרים. עוד יובהר כי תנובה לא הנחתה את נציגי שירות הלקוחות שלה למסור לפונים כי אין חומר משמר במוצרי היוגורט עם פירות. מכל מקום, בעקבות פניית העיתון נבדק נושא זה כדי לוודא כי המידע שיימסר יהיה מדויק והמתעניינים ייענו כי במוצר מצוי חומר משמר בכמות זניחה”.