עתיד רשות השידור עובר רשמית להכרעת הממשלה והכנסת
משרד התקשורת הגיש את הצעת החוק שלפיה בתוך שנה יוקם גוף שידורים ציבורי חדש במקום רשות השידור. כונס הנכסים הרשמי ימונה למפרק רשות השידור - והוא ינהל אותה עד לסגירה
- השר ארדן: "עובדי רשות השידור שיפרשו יקבלו תנאים הוגנים"
- אבי ניסנקורן: "לא ניתן לזרוק 2,000 עובדי רשות השידור"
- עובד הגבייה איים על שוטר, אך ברשות השידור ממשיכים להעסיקו
לאחר קבלת הערות משרדי הממשלה תוגש הצעת החוק לכנסת. לאחר מכן יתחיל המבחן הגדול ביותר של ארדן ולפיד שיצטרכו להעביר את הצעת החוק בממשלה ולאחר מכן בכנסת.
על פי הצעת החוק, יוקם גוף שידורים ציבורי חדש שיחליף את רשות השידור והטלוויזיה החינוכית שיסגרו. הגוף החדש יפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה: הערוץ הראשון בעברית, ערוץ לילדים ונוער וערוץ בשפה הערבית. בנוסף יישמרו כל תחנות הרדיו הקיימות כיום.
הצעת החוק קובעת עוד כי כונס הנכסים הרשמי ימונה למפרק של רשות השידור ותפקידו יהיה לנהל את הרשות ואת הליך פרוקה עד למועד הסגירה. לפי הצעת החוק, הגוף החדש יחל לפעול ב-31 במרץ 2015, ובמועד זה יופסקו שידורי רשות השידור. שידורי הטלוויזיה החינוכית יופסקו במועד תחילת שידורי הערוץ לילדים ולנוער. עם הפסקת השידורים יפוטרו כל עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית.
חובת תשלום אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה תחול עד ליום הפסקת השידורים של רשות השידור (31 במרץ 2015 לפי הצעת החוק). לאחר מכן יחויב הציבור רק באגרת רדיו שמשולמת עם רישיון הרכב. חובות שיצטברו עד לסיום חובת תשלום האגרה יגבו על ידי מערך הגביה הממשלתי ברשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים.
תקציב הגוף החדש יעמוד על 670-720 מיליון שקל לשנה - חיסכון של כ-300 מיליון שקל ביחס לתקציב רשות השידור והטלוויזיה החינוכית כיום. 160 מיליון שקל מתוך סכום זה יוקצה למימון והפקה של שידורי חדשות ואקטואליה.
בראש הגוף המשדר החדש תעמוד מועצה בת 9 חברים שתפקח על פעולתו. ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי תמליץ על המועמדים המתאימים לכהן במועצה לשר הממונה על השידור הציבורי, שיבחר מביניהם.
ועדת האיתור תמליץ על מועמד אחד לתפקיד יו"ר המועצה. חברי המועצה ימונו לתקופה של ארבע שנים ואולם השר יהיה רשאי להאריך את כהונתם לשתי תקופות נוספות של מקסימום שנתיים כל אחת.
מנגנון ועדת האיתור נועד לנתק את הקשר בין המערכת הפוליטית לבין השידור הציבורי. ואולם לדעת רבים, המלצות ועדת לנדס לא הלכו רחוק מספיק בנושא זה והשאירו כוח רב מדי בידי הממשלה בקביעת הרכב המועצה המפקחת על השידור הציבורי ובהארכת הכהונה של החברים בה.
מנכ"ל גוף השידור החדש ימונה לתקופה של ארבע שנים על ידי ועדה שתכלול את חברי המועצה והיו"ר. המועצה תפקח גם על שידורי גלי צה"ל המוגדרים שידורים לא צבאיים, כפי שקובע החוק כיום לגבי מליאת רשות השידור. אף כי כיום הפיקוח של מליאת רשות השידור על גלי צה"ל הוא מינימלי ומסתכם באישור כמעט אוטומטי של לוח השידורים של התחנה הצבאית.
עובדי המשדר הציבורי ייבחרו במכרז, אך בידי מנהל חטיבת החדשות ומנכ"ל הגוף המשדר תהיה הסמכות למנות עיתונאים, עורכים ומגישים על פי שידור דעתם האישי. לפי הצעת החוק, עלות השכר של עובדי המשדר הציבורי תעמוד על 35% לכל היותר מהכנסות הגוף המשדר בכל שנת כספים.
במסגרת פירוק הרשות יועבר כל הנדל"ן שלה אל המדינה והחשב הכללי באוצר ביחד עם הממונה על התקציבים יורו אילו נכסים להעביר לגוף החדש ואילו מהכנסים לממש.