חוק שימור הטונה: הפחתת המכס לא שינתה את השוק

לפני כשנה החליט שר האוצר יאיר לפיד להפחית את המכס על יבוא טונה במטרה להביא לירידת מחיר הטונה. לפיד אימץ המלצה בעניין שניתנה על ידי ועדת קדמי, אשר בחנה את רמת התחרותיות והמחירים בענף המזון. הוועדה המליצה להוריד את המכס על טונה בצורה הדרגתית מכ־30% ממחיר המוצר ליבואן (לפני הרפורמה) ל־12% בלבד, בכמה פעימות. אלא ששנה אחרי מתברר כי אף שהמכס הופחת, מחיר הטונה כלל לא ירד.

מפעל לשימורי טונה צילום: אפי שריר

כדי להבין מדוע המחירים לא ירדו צריך להבין את משחקי הכוחות המורכבים בענף, המגלגל לפי נתוני סטורנקסט כ־500 מיליון שקל בשנה. בארץ ישנה הבחנה בין יבואני טונה — כאלה שרוכשים את המוצר המוגמר בחו"ל באריזתו — לבין "יצרנים מקומיים" של טונה, שאף הם רוכשים את הטונה הגולמית בחו"ל, אולם אורזים אותה בארץ. בין שתי הקבוצות מתחולל מאבק ממושך. בעוד היבואנים טוענים כי "היצרנים המקומיים" הם יבואנים לכל דבר ורק מנסים למנוע תחרות, האחרונים טוענים כי מדובר בתעשייה מקומית לכל דבר שמפרנסת אלפי משפחות ולכן אין לפגוע בה. לפני שנה אף הזהירו היצרנים המקומיים כי הורדת המכס תוביל לפיטורי עובדים רבים בענף. בדיקת "כלכליסט" מלמדת כי בשטח הדבר לא התרחש.

היצרנית הגדולה בתעשייה היא סטארקיסט, שלצדה פועלות פילטונה, ויליגר, שימורי המרכז ופרי גליל. היבואנים המתחרים הבולטים הם וילי פוד, ש. שסטוביץ, טעמן, בני ג'ורג' שוקחה ורשת שופרסל. למעשה הורדת המכס לא היתה ברמה כזו שפגעה ברווחיות של השחקניות, בעיקר של היצרניות המקומיות, ולכן לא היה להן אינטרס להוריד מחיר. בפעימה הראשונה הפחית לפיד את המכס ל־12% פלוס תשלום של 2 שקלים לק"ג, בפעימה הבאה בינואר 2015 הוא יירד ל־12% פלוס 1 שקל לק"ג, ובינואר 2016 הוא יעמוד על 12% בלבד. ייתכן שאז יופחת המחיר לצרכן ומנגד יתממשו האיומים על פיטורי עובדים נרחבים.

2% מהמכירות בלבד היו של טונה מיובאת

ועדת קדמי המליצה על המהלך בעקבות בדיקה שביצעה רשות המסים בענף הטונה, שהעלתה כי בשנים 2011–2008 הלך יבוא הטונה והצטמצם באופן ניכר, עד כדי כך שב־2011 תפסה הטונה המיובאת 2% בלבד מהמכירות הכספיות של הקטגוריה (לעומת 30% בעבר) — נתון שמסכן את המשך התחרות בענף. הרשות הסבירה את הצמצום בהיקף יבוא הטונה בעלייה במחיר הטונה הגולמית לצד שיעור המכס הגבוה שנגבה מיבואני הטונה.

"ראינו שהיבוא הלך והצטמצם, כשבאותן שנים המחיר לצרכן הלך ועלה", מסבירה שירלי אביבי, כלכלנית ברשות המסים. "לכן המלצנו בפני ועדת קדמי להפחית מכסים בצורה מדורגת כדי לתת לתעשייה המקומית להסתגל לעניין ובמטרה להחזיר את היקף היבוא למצב הקודם".

בתקופת כהונתו של שר האוצר הקודם יובל שטייניץ פעלו היצרנים המקומיים לעכב את הורדת המכס על הטונה כדי להגן על הסחורה שלהם. ההתנגדות הביאה את שטייניץ להחריג את הטונה משורת המוצרים שוועדת קדמי המליצה להפחית את המכס עליהם. אלא שבלימת המהלך היתה זמנית, וכשלפיד התיישב על כס שר האוצר הוא אימץ את ההמלצה להפחתת המכס על הטונה מנובמבר 2013.

שנה עברה מאז, ולמרות האיומים עד כה לא פוטרו, כאמור, עובדים מתעשיית הטונה המקומית. עם זאת, היצרנים וההסתדרות טוענים כי הפיטורים צפויים במהלך 2015, שכן הפעימה הנוספת בינואר תהפוך את היצרנים ללא תחרותיים אל מול היבואנים. עם הפעימה הנוספת ב־2016, הם טוענים, העסק כולו יהפוך ללא כלכלי. היצרנים המקומיים מאיימים גם הפעם כי הפחתה כזו של המכס (ל־12%) תאלץ אותם לסגור את המפעלים ולהפוך ליבואנים. עוד טוענים היצרנים כי היבואנים של שימורי הטונה ינצלו את המצב ויעלו מחירים. היבואנים, לעומתם, טוענים כי היצרנים הם בכלל יבואנים גדולים ביותר לישראל של טונה כחומר גלם, והם אלה שהביאו לעליית המחירים בשוק.

"כרגע לא קיבלנו מידע על פיטורי עובדים"

ברשות המסים עוקבים אחר השוק מאז תחילת הורדת המכס. "מרגע שהמס ירד רואים גידול ביבוא בצורה משמעותית, לצד ירידת מחירים לצרכן הסופי", טוענת אביבי.

אלא שבדיקת המחירים של שימורי טונה בשנה האחרונה מגלה כי בניגוד לדברי אביבי, המחיר הממוצע לצרכן של כלל המותגים כמעט לא השתנה, ואפילו עלה. על פי נתוני נילסן, באוקטובר 2013, ערב שינוי גובה המכס, עמד המחיר הממוצע של טונה באריזת 160 גרם על 6.82 שקלים בעוד באוגוסט 2014 היה המחיר הממוצע 6.72 שקלים. מחירה הממוצע של אריזת טונה במשקל 110 גרם עלה מ־5.37 שקלים בממוצע באוקטובר 2013 למחיר של 6.02 שקלים באוגוסט 2014.

מה לגבי איומי הפיטורים שהשמיעה בזמנו ההסתדרות, אשר הובילה את מאבק היצרנים לצד התאחדות התעשיינים הן בוועדת הכספים והן באמצעות השבתות המפעלים? "כרגע לא קיבלנו מידע על פיטורי עובדים בענף", אומרת אביבי. "אנחנו עם יד על הדופק וקשובים לתהליכים שעובר הייצור המקומי. זו תעשייה שפועלת בפריפריה ומעסיקה אוכלוסיות מועטות יכולת, ולכן אנו בוחנים אותה כל הזמן. בשלב זה אנו בעיצומו של תהליך להפחתת מכסים. אם נראה שזה פוגע בצורה הרסנית בתעשייה המקומית נעלה את זה לדיון מחדש".

שימורי טונה הם מוצר לוס לידר ברשתות השיווק, ובתקופת החגים הם נמכרים ברשתות השיווק במחירי מבצע במטרה למשוך את הקונים לרשת. כך למשל, בימים אלה נמכרים מרבית מותגי הטונה במחיר מבצע ממוצע של 5 שקלים לאריזה במקום 6–7 שקלים בממוצע במהלך השנה. "יכול להיות שעכשיו היצרנים מרוויחים קצת פחות מבעבר אז הם 'בוכים', אבל לא היו חברות שקרסו מהורדת המכס", אומר קמעונאי באחת הרשתות המובילות.

מנגד, הרצל יקא, יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה, מזהיר כעת שוב מפגיעה קשה ביצרנים, וטוען כי פיטורי העובדים המקומיים יחלו בינואר הקרוב עם יישום הפעימה הנוספת. "האיומים הכי רציניים הם מצד סטארקיסט כי לא יהיה שווה לו לייצר כלכלית", אומר יקא. הוא טוען עוד כי לא תהיה שום הורדה במחיר הטונה גם אחרי הורדת המכס. "לא תהיה אלטרנטיבה ליבוא כי מפעלים מקומיים ייסגרו ואז המחירים לצרכן יעלו באופן אוטומטי. ליצרנים לא יהיה כלכלי לייצר ולהעסיק כוח אדם, אם בלפטופ אחד קטן הם יוכלו לפתוח מחסן ולייבא את המוצר מחו"ל במס נמוך ולמכור אותו. כאשר לא תהיה אלטרנטיבה של ייצור מקומי, המחירים של היבואנים יהיו יותר גבוהים".

סטארקיסט ופרי גליל מאיימות לפטר עובדים

יצרנית הטונה הגדולה בארץ היא חברת סטארקיסט פודור. זו נמצאת בבעלות משותפת של דיפלומט ומיכאל מיטלמן, והיא מחזיקה ב־45% ממכירות שוק הטונה בישראל לפי נתוני סטורנקסט ל־2013. שחקנית גדולה נוספת היא חברת פילטונה שמייצרת טונה במותג פרטי לרשתות השיווק ובראשן לשופרסל. הפגיעה הגדולה ביותר של הורדת המכסים צפויה להיות בשתי החברות הללו שפועלות רק בשוק הטונה. יתר היצרניות, כגון פרי גליל או ויליגר, עוסקות בתחום הטונה כחלק מפורטפוליו רחב יותר של מוצרים, וצפויות להעביר את עובדי קווי הייצור של הטונה לקווי ייצור אחרים בחברה.

בסטארקיסט כבר הודיעו ל־150 עובדי המפעל בטירת כרמל כי בסוף 2015 תיסגר הפעילות והעובדים צפויים לקבל מכתבי פיטורים. החברה שטונה הוא תחום ההתמחות שלה לא מתכוונת לוותר על השוק ועל המותג החזק שיש לה ביד ומתכוונת להפוך ליבואנית. "בסוף 2015 אנחנו מפסיקים לייצר בישראל ובינואר 2016 נהפוך ליבואנים. הודענו לעובדים על הכוונה לסגור את המפעל כבר לפני כמה חודשים", אישר מיטלמן ל"כלכליסט".

לדברי יצרן אחר מתעשיית הטונה, "כל היצרנים המקומיים נערכים להפוך ליבואנים. עד סוף שנה הבאה לא יהיה ייצור מקומי של טונה אלא רק יבוא. ניסינו להסביר בוועדת הכספים בעבר שמדובר בתעשייה עם עובדים קשי יום שאין להם הרבה אלטרנטיבות. אלה עובדים שעוסקים בניקוי דגים. מה רוצים לעשות איתם?".

מפעל ויטה פרי גליל בחצור הגלילית מפעיל מחלקה לייצור טונה המעסיקה 30 עובדים. בתקופות שבהן יש צורך בעובדים נוספים היא מעסיקה עוד 20 עובדים זמניים. מנכ"ל חברת פרי גליל אושיק אפרים טוען גם הוא כי יפטר עובדים בשנה הקרובה, ופוסל את האפשרות לניוד עובדים מקו ייצור של הטונה לקווי ייצור של ירקות. "אם צריך לייבא אז אני אייבא ולא אייצר", אומר אפרים. "אני מתכוון לסגור את המפעל וברור שאני אפטר עובדים בשנה הקרובה. האפשרות לנייד אותם לקווי ייצור אחרים היא יפה רק בתיאוריה. אין לי מה לעשות עם אותם עובדים בקווי ירקות. מה, אני אעשה יותר שימורי ירקות כי אין לי טונה? זה לא עובד ככה".

אלא שוויטה פרי גליל משחקת תחת שני כובעים עם אינטרסים מנוגדים. מצד אחד היא נמצאת בבעלות רשת השיווק חצי חינם, שמייבאת בעצמה מוצרי צריכה מחו"ל ויוצאת נגד הרגולטור שמטיל קשיים על יבואנים. אך כאשר זה מגיע ליבוא שימורי טונה, היא כבר מבקשת למנוע את הורדת המכס על יבוא שימורים ולהגן עליה כיצרנית מקומית.

"היצרנים רק אורזים את הטונה בארץ"

יבואני הטונה מגחכים למשמע ההגדרה "תעשיית טונה מקומית". "מה זה כל תעשיית הטונה? מייבאים את חומר הגלם כמוצר מוגמר ובסך הכל אורזים אותו בארץ. זה לא כמו לייצר במבה או שוקולד בארץ. בטונה בסך הכל אורזים מוצר", אומר צביקה ויליגר, מבעלי חברת וילי פוד. "בסוף יותר חשוב שהצרכן הישראלי יקבל מחיר תחרותי. גם היום היצרנים הם היבואנים הכי גדולים של טונה. מאיפה מגיע חומר הגלם? מתאילנד והמזרח הרחוק, הם רק אורזים אותו כאן".

לדברי ויליגר, בשנה האחרונה חומר הגלם לטונה התייקר ב־18%. "מה שקרה זה שגם היבואנים שמייבאים באריזה סגורה וגם היבואנים שמייבאים את הטונה כחומר גלם ספגו עלייה גדולה. ברגע שחומר הגלם עולה אז אין שינוי גדול במחיר לצרכן. אבל כשלא היה יבוא, עליית המחירים של התוצרת המקומית היתה בשיעור הרבה יותר גבוה".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דרש בעבר משר הכלכלה נפתלי בנט לבטל את המכס על יבוא שימורי טונה. כיום מגדיר לין את יצרני הטונה המקומית כ"מפעלים פשוטים שאורזים טונה", ואומר כי המאבק סביב המכס על שימורי טונה הפך להיות סמל למדיניות קלוקלת: "אין שום סיבה שכדי שיהיה נוח לכמה מפעלים פשוטים שלוקחים גושי טונה ומכניסים אותם לקופסאות, יוטל מכס על מוצר מזון שהוא בסיסי. המפעלים הנוטלים גושי טונה ומעבירים אותם לקופסאות יצרו מצב שכמעט חיסל יבוא שימורי טונה לישראל בגלל מיסוי מאוד גבוה". לין מסרב להתרגש מהאיומים שתעשיית הטונה המקומית תחוסל וגורלה יהיה כמו של תעשיית הטקסטיל. "פעם היו לנו שיטות של הגנה על ייצור מקומי. כך הגנו על תעשיית הטקסטיל והתעשייה היתה על הפנים. כשזה הפסיק הכלכלה הישראלית רק התחזקה, בגלל החשיפה לתחרות. אם מדובר במזון בסיסי, האם מוצדק שנטיל מס על כל עם ישראל כדי שלא תהיה תחרות?".