הרשתות כבשו תוך עשור 50% משוק הפירות והירקות

רשתות השיווק כמעט הכפילו מאז תחילת העשור הקודם את חלקן במכירה של פירות וירקות, עד שחלשו בתום 2013 על כ־50% מהשוק. במקביל מוכרי הפירות והירקות בשווקים והירקנים השכונתיים, שהיו בעבר כוח משמעותי בשוק הפירות והירקות, הלכו ונחלשו. כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שרוכזו על ידי משרד החקלאות ופורסמו אתמול.

על פי הנתונים, מגמת ההתחזקות של רשתות השיווק נעצרה ב־2013, כאשר לראשונה חלה ירידה קלה בנתח השוק של הרשתות במכירות פירות וירקות. במקביל חלה בשנה זו התחזקות מפתיעה של הירקניות השכונתיות.

צילום: עמית שעל

"רק התיירים הולכים לשוק, לא הישראלים"

במשרד החקלאות מסבירים את השינוי במגמה ב־2013 בחיפוש של הצרכן אחר מקומות זולים יותר, על רקע ההתייקרות של הפירות והירקות ברשתות הגדולות. על מגמה זו בין היתר ניתן היה ללמוד מדו"חות שופרסל שהצביעו על רווחיות גולמית גבוהה מאוד בפירות ובירקות. במקביל, טוענים במשרד, קיימת מגמה של חזרה לקניות בחנויות מתמחות המציעות איכות גבוהה יותר, לצד טריות ויחס אישי.

סיבה נוספת שיכולה להסביר את הירידה המפתיעה בנתח השוק של רשתות השיווק, נוגעת לירידה כמותית בשיעור של כ־3% שנרשמה ב־2013 במכירות של כלל שוק המזון. הירידה מוסברת בצמצום כמות המוצרים בסל הקנייה, שחל בעקבות העלאת המחירים שנרשמה בשוק המזון בדצמבר 2012. ניתן להעריך שכחלק מהפחתת כמות המוצרים שנרכשו על ידי הצרכנים, העדיפו אלה לרכוש ברשתות השיווק גם פחות פירות וירקות.

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים

על פי הנתונים של הלמ"ס, בעוד ב־1997 חלשו רשתות השיווק על נתח של 27.2% בלבד ממכירות הפירות והירקות, ב־2013 זינק נתח השוק שלהן ל־49.1% בירקות ו־51.2% בפירות. מוכרי הפירות והירקות בשווקים היו הנפגעים העיקריים משינוי הרגלי הצריכה, ורשמו צניחה גם במכירות הפירות (מ־35.1% ב־1997 ל־17.8% ב־2013) וגם במכירות הירקות (מ־35.6% ב־1997 ל־16.7% ב־2013). הירקנים הפועלים בעיקר בשכונות ובמרכזי ערים כמעט לא נפגעו במכירות הירקות (ירידה מנתח של 25.1% ב־1997 ל־24% ב־2013), אך צנחו במכירת פירות (מ־26.7% ב־1997 ל־21.7% ב־ 2013). ניתן להעריך כי הפגיעה החדה יותר במכירות של פירות נבעה מצמצום צריכה שלהם בירקניות השכונתיות, בשל מחירם הגבוה.

לדברי דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, רשתות השיווק זיהו מגמה עולמית ותיעלו אותה לטובתן: "בכל העולם יש מגמה של מעבר מחנויות מתמחות לרשתות שיווק, והדבר נכון גם ביחס לתוצרת חקלאית. אלא שבישראל הרשתות ניצלו את הצרכנים וגבו מחירים מופרזים. מהנתונים שלנו עולה שהנתח של הקמעונאים אפילו גבוה יותר מזה שעליו מצביעים נתוני הלמ"ס, ולהערכתנו הרשתות מוכרות כ־60% מכלל הפירות והירקות בישראל".

אמיתי טוען כי ההשתלטות של רשתות השיווק על שוק הפירות והירקות התאפשרה, בין היתר, בשל כך שהממשלה מתעכבת בהקמת שווקים בין־עירוניים עם תנאים נאותים. "אנחנו צועדים במקום מהבחינה הזאת. במקביל רואים שהישראלים לא אוהבים ללכת לשוק ומסתפקים בלשלוח לשם את התיירים, ובכך מחלישים את כוחם".

כפי שהראה "כלכליסט", בניתוח דו"חות שופרסל לסיכום 2013 הצביעה הרשת על כך שהרווחיות הגולמית שלה ממכירת פירות וירקות הסתכמה באותה שנה ב־31%. לשם השוואה, הרווחיות הגולמית שאפיינה את מחלקות הבשר והמשקאות ברשת היתה 18%, ומחלקות אחרות פעלו ברווחיות גולמית של 22%–25%.

בעקבות ביקורת שנמתחה על שיעורי הרווחיות הגולמית החריגים שגובה הרשת על פירות וירקות, התחייבה שופרסל כי מהלך הורדת המחירים שאותו נקטה לאחרונה יחול על כל מחלקות הרשת, ובכללן גם על מחירי הפירות והירקות.

למרות הרווחיות הגבוהה שרשמה שופרסל על פירות וירקות, טוען אמיתי כי מחירי הפירות והירקות בישראל עדיין נמוכים ביחס לעולם: "גם אחרי גזירת הקופון של רשתות השיווק, מחירי הפירות והירקות בארץ נמוכים בכ־15%–20% מהמחירים במדינות ה־OECD. אם היתה עוברת החקיקה שהובלנו להגבלת הרווחיות על פירות וירקות, היינו יכולים להיות הרבה יותר זולים".

החוק להגבלת מחירי הירקות נתקע בכנסת

אמיתי מתייחס לחקיקה שהוביל ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) להגבלת הרווחיות על מכירת פירות וירקות. החוק שכונה "חוק פערי התיווך" עבר אמנם בקריאה טרומית, אך נתקע בשל הקדמת הבחירות. כלפה ביקש להחיל על החוק דין רציפות כך שיעבור לוועדת הכנסת, אך ועדת ההסכמות, האחראית על הנושא, סירבה לבקשה והחוק לא יקודם.

בתוך כך מקדמת חברת שוק סיטוני לישראל בשיתוף עם משרד החקלאות פיילוט של איסוף מחירי הפירות והירקות בשוק הסיטונאי בצריפין ואצל החקלאים. זאת במטרה ליצור מערכת אובייקטיבית ואמינה שתפרסם סקר מחירים על בסיס יומי. כל הנתונים שייאספו בסקר יוזנו לתוך מאגר סטטיסטי שייקבע על ידי חברת הסקרים שתיבחר. כך ניתן יהיה להציג תמונת מצב עדכנית של מחירי הפירות והירקות בשוק, הנתונים יופיעו באתר החברה כך שיונגשו לכלל הציבור, והצרכנים יוכלו לדעת מהו המחיר הריאלי של כל פרי או ירק.