הזיגזג של הנהלת מגה: רוצה לפטר כעת מעל 1,000 עובדים

המשבר ברשת הקמעונאות מגה מחריף אחרי התערבות ההסתדרות. ל"כלכליסט" נודע כי הנהלת מגה גיבשה בסוף השבוע מתווה הבראה חדש הכולל את פיטוריהם של למעלה מ־1,000 עובדים, סגירת סניפים וסגירת המרכז הלוגיסטי של הרשת בו מועסקים כ־100 עובדים — צעד עליו לא דובר עד כה. ביום חמישי כינס יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בלשכתו את נציגיהם של בעלי אלון רבוע כחול ושל עובדי מגה כדי לסייע להם להגיע להסכמות שיאזנו בין הצורך להבריא את החברה שעל סף קריסה לצמצום הפגיעה בעובדים.

הפגישה כונסה בעקבות חשיפת "כלכליסט" מהשבוע שעבר לפיה אלון רבוע כחול מתכוונת לסגור ולמכור את כל חנויות רשתות הדיסקאונט שלה — מהלך הכרוך בפיטורי 2,000 עובדים.  

"בעלי מגה מבקשים לגרום לעובדים לפוצץ את המשא ומתן כדי שיוכלו לפנות לפירוק החברה ולהטיל את האחריות על כך על העובדים", אומר גורם המעורה בפרטי המשא ומתן. המתווה החדש כולל מהלכים דראסטיים אשר כלל לא נדונו בפגישה שכינס ניסנקורן ביום חמישי, ובהם כאמור סגירת המרכז הלוגיסטי של מגה בקיבוץ אייל המשרת את סניפי הרשת. בנוסף לכך הוצגה כוונה לפטר כ־150 עובדי מטה — תוכנית שנחשפה ב"כלכליסט" לפני כחודש.

צילום: עמית שעל, אוראל כהן

הצדדים צפויים היו להיפגש אתמול בערב עם צאת השבת בלשכתו של ניסנקורן, שרק ביום חמישי אמר ל"כלכליסט" כי "אלון רבוע כחול לא תפנה להקפאת הליכים. יש כוונה לייצב את הרשת ואני מזהה רצון משותף ומחוייבות".

מגעים למתווה

ברקע הדברים עומדת ההרעה המתמשכת והמחמירה במצבה של מגה. בדיון בנושא שהתקיים לפני כשבועיים החליט דירקטוריון אלון רבוע כחול להנחות את דירקטוריון מגה להציג לו תוכנית הבראה בת־קיימא. ההחלטה התקבלה אחרי דיון ממושך במסגרתו נדונו חלופות שונות ובהן פירוק הרשת. בזמן שחלף מאז לא הצליחו הצדדים להגיע להסדר המקובל על כולם, כאשר ההצעה האחרונה היתה כאמור למכור את כל חנויות הדיסקאונט בצעד שמהווה פגיעה קשה באלפי עובדים.

אבי ניסנקורן מגיע לפגישה בנושא עובדי מגה, ביום חמישי צילום: עמית שעל

למרות שבתום הפגישה ביום חמישי הוציאה ההסתדרות הודעה לפיה חלה התקדמות במשא ומתן, המחלוקת הקשה התבטאה גם בדיון במשרדיה. בשלב הראשון ישבו נציגי כל אחד מהצדדים בחדר נפרד למשך כשעה, ורק עם הגעתו של ניסנקורן התכנסו כולם יחד בלשכתו. המחלוקת אינה רק בין ההנהלה לעובדים, אלא גם בין נציגי הבעלים עצמם. בעוד המנכ"ל אביגדור קפלן חתר לחתימה על ההסכם שהוצע בהסתדרות, נציג הקיבוצים עו"ד צורי לביא הציג פחות גמישות בתנאים. גורמים שנכחו בדיון מתארים כי כבר בתחילתו איימו נציגי הבעלים כי יפנו לבית משפט בבקשה להקפאת הליכים, דבר שהוביל לפיצוץ השיחות ולהפרדת הצדדים לחדרים שונים.

אחרי התייעצויות שנערכו במסדרונות ההסתדרות ושיחה שניהלו נציגי העובדים עם קפלן, שבו כל המשתתפים לחדרו של ניסנקורן להמשך הדיון. הפגישה הסתיימה כשהעובדים הסכימו למתווה לפיו 200 מהם יצאו לפנסיה ולפרישה מוקדמת בנוסף ל־175 העובדים שעל פיטורם כבר הוסכם. בנוסף, הוסכם כי הנהלת הרשת תסגור ותמכור 30 חנויות הפסדיות תוך התחייבות שהקונים יעסיקו את עובדי אותן חנויות תחת תנאי ההסכם הקיבוצי של מגה. הקונה הפוטנציאלי ששמו הוזכר בדיון על ידי קפלן כמי שהצעתו נבחנת הוא רמי לוי, ובכל מקרה ההסכם לא חל על עובדי הקונה הפוטנציאלי.

בנוסף הסכימו כי החברה תפטר כ־70 בכירים במטה מגה המועסקים בחוזים אישיים ובשכר גבוה ותצמצם את תנאי העסקת העובדים שיישארו תחת ההסכם הקיבוצי בהיקף של כ־200 מיליון שקל בפריסה ל־5 שנים. בתמורה, יועברו מניות של החברה לעובדים ו־200 מיליון שקל יוזרמו אליה על ידי הבעלים. קפלן כאמור הביע תמיכה במתווה, אך לביא ביקש לבחון את הסעיפים מהפן הכלכלי בטרם יוכל להביע את עמדת הקיבוצים ולכן נקבעה בנושא פגישת המשך. כעת, כאמור, גיבשה הנהלת החברה מתווה חלופי חריף יותר.

הספקים מבקשים עזרה

החשש מקריסת מגה כמו גם ההרעה בתוצאות שופרסל מערערת את יציבותם של בעלי מפעלי המזון הקטנים והבינוניים. במכתב ששלח לחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'י ליאור לוי, מנכ"ל ביסקויל ויו"ר אגף מפעלים קטנים ובינוניים באיגוד המזון של התאחדות התעשיינים, הוא ביקש את הגנת המדינה מפני קריסת רשתות השיווק. "אני פונה אלייך בבקשה בהולה לשקול לאלתר הקמת כלי בערבות מדינה, שיאפשר ביטוח אשראי על חובות של רשתות השיווק לספקים קטנים ובינוניים", כתב. "לכלי כזה תהיה תרומה בהבטחת המשך פעילותם השוטפת של מאות יצרנים קטנים ובינוניים, בזכות הקטנת רמת החשש שלהם להמשיך ולמכור לרשתות. ובמקרה של חדלות פירעון חלילה של אחת הרשתות — הכלי יבטיח את שרידותם. תהיה לכך השלכה חיובית ישירה להבטחת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי הצריכה ומניעת פגיעה קשה בתעסוקה".

מאלון רבוע כחול נמסר: "אנו פועלים להגעה להסכם עם ועד העובדים וההסתדרות שיסדיר את תרומתם של העובדים לתהליך ההבראה מתוך הבנה משותפת בצורך להבריא את החברה ולשמור על פרנסתם של אלפי עובדינו".