בלעדי לכלכליסט
תנובה תפטר עד 500 עובדים בתוך שנתיים בהוראת הסינים
בכירי ברייט פוד הסינית, בעלת השליטה בתנובה, גיבשו תוכנית התייעלות לשינוי מבנה החברה בשל הירידה בהכנסות וברווח התפעולי. את עיקר המחיר ישלמו העובדים, שטרם עודכנו בפרטים
דירקטוריון תנובה צפוי להחליט בימים הקרובים על יישום תוכנית התייעלות אגרסיבית שתכלול פיטורים של 400-500 עובדים - כך נודע ל”כלכליסט”. ראשי חטיבת החלב של קונצרן ברייט פוד הסיני - בעלי השליטה בתנובה - הם שגיבשו את התוכנית, ובימים אלה הזעיקו את המנכ”ל הנכנס של תנובה אייל מליס לשנגחאי. מליס, שעדיין שוהה בסין, השתתף גם הוא בגיבוש התוכנית שעיקריה מובאים כאן לראשונה.
- תנובה ואסם נלחמות גם על המנהלים
- העסקה הגרועה שברייט פוד עשו כשקנו את תנובה
- מחלב לדלק: אריק שור מונה לדירקטור בפז של צדיק בינו
התוכנית כוללת קודם כל צמצום של שלוש היחידות הארגוניות של תנובה - תשלובת החלב, תשלובת הסחורות ותחום המוצרים הממותגים - לשתיים בלבד. תשלובת הסחורות צפויה להתמזג עם תחום המוצרים הממותגים, כך שתנובה תכלול שתי יחידות ארגוניות - החלב והיחידה המאוחדת סחורות־מוצרים ממותגים.
כל אחת משלוש היחידות הארגוניות מחזיקה כיום מערך לוגיסטי משלה, שבו מועסקים מאות עובדים. התוכנית קובעת כי שלושתם יצומצמו למערך לוגיסטי אחד משותף ויעיל שיתבסס על מיכון חדיש וידרוש השקעה של עשרות מיליוני דולרים. בברייט פוד טרם החליטו כמה הם מוכנים להשקיע לטובת האיחוד הזה. בנוסף, לכל יחידה ארגונית חדשה ימונה מנכ”ל שיפעל תחת מליס וכל פונקציות המטה של החברה, שמחולקות כעת לשלוש יחידות, יאוחדו.
המהלכים הללו צפויים להוביל לצמצום משמעותי בכוח האדם של תנובה, בהיקף של 400-500 עובדים. הפיטורים לא ייכנסו לתוקף באופן מיידי אלא יתפרסו על פני שנה־שנתיים ויבוצעו בהדרגה, עם התקדמות יישום התוכנית לאיחוד המערכים. תנובה מעסיקה כיום כ־6,000 איש, כך שכמות כזאת מהווה כ־7%-8% ממצבת העובדים של החברה - כמות דרמטית גם כשמדובר בפיטורים שנעשים בהדרגה. ועד עובדי תנובה בראשות אחיאב שמחי לא עודכן עדיין בפרטי התוכנית הסופית, וצפוי כמובן להתנגד.
התוצאות העסקיות שאכזבו את ברייט פוד
זו הפעם הראשונה שבכירי ברייט פוד נוקטים מהלך התייעלות כלשהו מאז שרכשו את תנובה במאי 2015. שמועות והערכות על תוכנית ההתייעלות האגרסיבית מלוות את תנובה זה כחצי שנה, אולם עד כה לא ניתן להן כל אישור. ברקע המהלך הדרמטי המסתמן עומדות התוצאות העסקיות של תנובה, שהידרדרו משמעותית בשנה האחרונה והציבו סימן שאלה גדול מעל כדאיות העסקה שעשתה ברייט פוד והאפשרות המעשית להחזרת ההשקעה בטווח זמן הנראה לעין.
ברייטפוד רכשה את השליטה בתנובה במרץ 2015 לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד שקל. העסקה היתה רווחית ביותר לשני המוכרים - קרן אייפקס בראשות זהבית כהן וחברת מבטח שמיר של מאיר שמיר. העסקה גילמה לתנובה מכפיל 12 לשווי הפעילות (הסכום ששולם לאיפקס ומבטח שמיר עבור מניותיהם, בתוספת החוב הפיננסי של תנובה) על הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של החברה ב–2014.
אולם כבר בדו”חות 2014 ניתן היה לראות ירידה של 5% בהכנסות וירידה של 15% ברווח התפעולי - זאת כתוצאה מהכנסת הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח ומהפחתת מחירי המוצרי המפוקחים, שגרעו 80 מיליון שקל מהרווח התפעולי התזרימי.
בעיצומו של המו”מ עם הקיבוצים, שנשארו שותפים עם 23% ממניות תנובה, התחייבו הסינים שלא לפטר עובדים של תנובה “כל עוד מצבה של החברה יאפשר זאת”.
בשנה שחלפה מאז הרכישה עברה תנובה שני זעזועים פרסונליים. הראשון היה פנים ארגוני סיני, כשיו”ר ברייט דרי (החברה־הבת של ברייט פוד, שמרכזת את פעילות החלב) בן הנג גואו הודח ולפי הערכות נשפט ונכלא בחשד לשחיתות. אף שעד היום לא התקבל כל אישור לכך שעסקת תנובה מהווה חלק מהחשדות נגדו, הרי שגורמים סינים סבורים שגם רכישה השפיעה על הצעדים נגדו. במקומו מונה לתפקיד ביולי האחרון צ’ונג־ג’יאן ג’אנג, שמנהל כיום בפועל את הדירקטוריון בשיתוף עם הישראלי הבכיר בדירקטוריון יוסי שחר.
מי ששילם את מחיר התוצאות המאכזבות היה מנכ”ל תנובה דאז אריק שור, שהדחתו היתה לזעזוע השני שעבר על החברה מאז הרכישה. בכירי ברייט פוד תפסו את שור כמי שנחשד במצגי השווא שהובילו אותם לרכישה. יממה אחרי שקיבל בטקס חגיגי את פרס התעשייה מידי נשיא התאחדות התעשיניים שרגא ברוש ויו”ר אסם דן פרופר “כאות הוקרה על תרומתו המשמעותית לתעשייה בישראל, על שהביא להפיכתה של תנובה, מותג ישראלי מיתולוגי, לחברה בינלאומית, ועל היותו מנהל מקצוען, בעל חזון, כושר מנהיגות, תעוזה אישית ויד מכוונת ובוטחת” - נקרא שור בינואר האחרון לשיחה עם צ’ונג־ג’יאן והודח.
במקומו מונה מליס שהיה אז מנכ”ל תשלובת החלב, וזמן קצר לאחר מכן הודיע גם סמנכ”ל המכירות של תנובה איל ארד על עזיבה אחרי 12 שנה.
הניצחון של מליס על שור
עוד לפני שהוחלף ביקש שור להתמודד עם ההרעה בתוצאות החברה באמצעות תוכנית התייעלות שונה. זו התבססה על מבנה ארגוני שטוח יותר וביטול כפילויות בתפקידי המטה כמו ריבוי סמנכ”לי הכספים בכל אחת ממחלבות החברה ובכל אחת מיחידותיה הארגוניות, ובין היתר אמורה היתה לייתר את תפקידו של מנכ”ל תשלובת החלב אייל מליס. תשלובת זו אחראית ל־80% מההכנסות, והיחסים בין שור ומליס הידרדרו.
בברייט פוד בחרו במליס ודחו את התונית של שור משום שחשבו שלא תביא לשיפור שלו קיוו ברווחיות - מבחינתם יש צורך בתוכנית התייעלות מקיפה בהרבה ובקיצוץ בתוכנית ההשקעות של תנובה - שהשקיעה 305 מיליון שקל ב–2014 ו–225 מיליון שקל בשנה בממוצע ב–2012-2013. התוכנית הנוכחית קרובה כבר יותר לתפיסה שלהם.
האיחוד בין חטיבת המותגים שכוללת את החברות הבנות סנפרוסט, מעדנות, טירת צבי, אוליביה ואחרות, ובין חטיבת הסחורות שכוללת בשר, עוף קפוא, ביצים ודגים, צפויה לארוך כמה חודשים בשלב ראשון, מאחר שמדובר בשינוי מבני עמוק. בברייטפוד מקווים שאחריו תוכל החברה למלא את התוכניות שלה, שכוללות יצוא מוצרי סנפרוסט לרשתות השיווק בבייג’ינג, שאמור היה להתבצע כבר בתחילת 2016, ולאחר מכן יצוא לסין של מאפים קפואים כמו מלאווח וג’חנון וגם של גבינה צהובה.
המהלך לא יצא לדרך בין היתר משום שנדרש אישור ליצוא מוצרים מהחי וטומן בחובו פוטנציאל להגדלת המכירות והרווח, שכן המחירים בסין למוצרים אלה אינם מפוקחים.