שרת המשפטים על דחיית פתיחת התאגיד הציבורי: "החלטה תמוהה"

"החלטה תמוהה", כך הגדירה היום (ד') שרת המשפטים איילת שקד את החלטת ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו בשיתוף יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לדחות את פתיחתו של תאגיד השידור החדש - מאוקטובר 2016 לשנת 2018.

לדבריה, ההודעה נפלה עליה בהפתעה גמורה, כמו גם על כל שרי הממשלה כולל משרד האוצר שלא היה שותף למהלך. "אני חושבת שזו החלטה תמוהה ולא ברור מה עומד מאחוריה. התאגיד עצמו הודיע שהוא יהיה מוכן בזמן ואין שום צורך בדחייה. הדחייה עצמה תעלה מאות מיליונים למדינה, כסף מכספי המסים שיזירק לזבל", אמרה שקד בראיון לגלי צה"ל. היא הוסיפה כי אין במדובר באמת בדחייה, אלא בחיסול התאגיד, והיא אינה מבינה מה הלוגיקה מאחורי המהלך.

כדי שנתניהו יוציא את תוכניתו אל הפועל, הוא צריך להביא את החוק לכנסת. משרד התקשורת אף אמר שהוא מתכוון להניח את החוק החדש על שולחן ועדת שרים לחקיקה עד לתאריך 31 ביולי. שקד אמרה בנושא כי "ראש הממשלה יביא את זה לממשלה, נקיים דיון, ראש הממשלה יסביר את מניעיו ומדוע זה דרוש. נשמע ונחליט מה עושים. על פניו זה נראה החלטה שאינה נכונה, היא תפגע ולמעשה תחסל את תאגיד השידור הציבורי".

שרת המשפטים איילת שקד צילום: אלכס קולומויסקי

בנט מתנגד

שר החינוך, נפתלי בנט, כתב אתמול בערב בחשבון הטוויטר שלו ביחס להחלטת ראש הממשלה כי "בשעות האחרונות הולכת ומתחוורת לי התמונה. הצבר החוקים להגבלת התקשורת מעורר דאגה עמוקה לעתיד חופש הביטוי. תקשורת חופשית היא הבסיס לדמוקרטיה".

כלפי חוץ, תאגיד השידור הציבורי לא התייחס להודעת הדחייה. בישיבת עובדים שכונסה במשרדי התאגיד בתל אביב אתמול בבוקר, יו"ר התאגיד גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ אמרו כי הוא ימשיך לעבוד כרגיל — גיוסי העובדים ממשיכים כסדרם, הפעילות הדיגיטלית ממשיכה כהרגלה והתחייבויות משרד האוצר עדיין נשארו אותו הדבר. אלא שבקרב ההנהלה הרוחות סוערות, שכן גם שם מבינים את משמעות ההחלטה.

"אם נתניהו היה מעוניין בהקמת התאגיד", התבטא גורם בתאגיד, "הוא היה נועץ בהנהלה ושומע את דבריה. לביבי ברור ש'דחייה' של שנה וחצי משמעה קבורת התאגיד, שהרי ברור שאף עובד ראוי לא ישב בבית שנה וחצי ללא עבודה. באשר להתעקשות על שידור מירושלים, אם לביבי כל כך חשוב שהתאגיד ישדר מיומו הראשון מירושלים, מדוע הוא מיהר להורות על מכירת האולפנים ברוממה?".

כחלון מופתע

שר האוצר משה כחלון הופתע, לדבריו, לשמוע על התוכנית החדשה של נתניהו וההסתדרות מכלי התקשורת. "אף אחד לא דיבר איתי באופן אישי", אמר. באוצר מעוניינים לראות איך נתניהו מגבה את החלטתו במעשים. לצורך המהלך ידרש להקצות כ־800 מיליון שקל נוספים לרשות השידור כדי שתמשיך לפעול. באוצר לא מתכוונים כרגע לממן את פעילותם המקבילה של רשות השידור והתאגיד החדש, ומפילים את האחריות התקציבית על משרד התקשורת. "לא אאשר שזה יושת על הציבור, יש לנו מה לעשות עם הכסף", אמר כחלון. "לא אתן לכסף הציבורי להיזרק למקומות שאינם משרתים את הציבור. אם מתכוונים לבקש כסף מהאוצר, הייתי צריך לדעת מזה".

אבי ניסנקורן צילום: יוסי זליגר

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שסיכם על המהלך עם אבי ניסנקורן, נימק אותו בטענה שלא נותרה למשרד ברירה מאחר שהפלטפורמה של התאגיד לא מוכנה. לגבי המימון של רשות השידור והתאגיד החדש עד למועד פתיחתו, פילבר טוען שהיו מגעים ראשונים עם האוצר. בכל מקרה משרד התקשורת אינו מתכוון להקצות תקציב נוסף למימון הדחייה, אלא להסיט את התקציב השנתי של התאגיד, שעומד על כ־640 מיליון שקל, אל כונס הנכסים של רשות השידור כדי שתמשיך לפעול בינתיים.

המשרד החל לעבוד על הצעת החוק שתסדיר את הדחייה, ושתונח על שולחן ועדת השרים לחקיקה עוד החודש. במשרד התקשורת לא אמרו היום מה יעלה בגורל העובדים שחתמו על חוזים בתאגיד ועובדי רשות השידור שאמורים לעבור לעבוד בו. במשרד מסתפקים בתגובה הרשמית ולפיה "התאגיד ימשיך בתהליכי ההקמה לקראת עלייתו לאוויר".

בתוך כך, יו"ר ההסתדרות ניסנקורן אמר אתמול בערב לקרן מרציאנו ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2 כי "אני לא מסכים שזה נראה כמו קומבינה. אמרו לי שהתאגיד עוד לא מוכן והוא לא מוכן, תבחנו את זה. אמרו לי 'אתה יכול להציל 1,200 משפחות', ברור שיו"ר הסתדרות יעשה את זה. זה התפקיד שלי וזה הייעוד שלי".

היום צפויה להתכנס ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל לישיבה מיוחדת שתעסוק בהחלטת הדחייה. כבל אמר שמשמעות הדחייה היא מות השידור הציבורי.

ממועצת תאגיד השידור נמסר: "תאגיד השידור יהיה מוכן לשידור רציף בדיגיטל, בטלוויזיה וברדיו ב-30 בספטמבר, כפי שנקבע בחוק. גוף השידור שקם בימים אלה הוא גוף עצמאי, איכותי, מקצועי ומגוון, שיביא לידי ביטוי את כלל הקולות של הציבור בישראל, יפעל למענו ויחליף את הנורמות שהיו מקובלות עד כה בשידור הציבורי. אנו ממשיכים לפעול באינטנסיביות להקמת שידור ציבורי נקי כפיים תוך שמירה קפדנית על כספי ציבור. התאגיד גייס 220 עיתונאים ועובדים, כמחציתם מרשות השידור, ויקלוט את מיטב עובדי הרשות כפי שהתחייב. התאגיד יפעל בהתאם להחלטות בג"ץ בנוגע למיקום השידורים ביום התחילה. המועצה דוחה את הניסיונות להפעלת לחצים מתוך אינטרסים שמטרתם החלשת השידור הציבורי בישראל".

מההסתדרות והכנ"ר (מפרק רשות השידור) לא נמסרה תגובה.