בבריטניה הבינו: בסוכר צריך להילחם עם מסים

ממשלת בריטניה ירתה בסוף השבוע את הירייה הראשונה בקרב על הסוכר במדינה. מסמך מדיניות רשמי שהוציאה הממשלה, ושנועד להתוות את הדרך להורדת שיעורי ההשמנה בקרב ילדים בממלכה, קובע הטלת מס על משקאות הכוללים תוספת סוכר. מדרגת מס ראשונה תוטל על משקאות המכילים 5%–8% סוכר ומדרגה שנייה על משקאות המכילים 8% סוכר ויותר מכך.

המשמעות היא שמיצי פירות טריים לא ימוסו מאחר שאינם מכילים תוספת סוכר, וכמוהם משקאות המכילים אחוז גבוה של חלב שמכילים סידן וחומרים מזינים אחרים. שיעור המס המדויק ייקבע בחוק התקציב הקרוב ל־2017. התקנות ייאכפו החל מאפריל 2018, כדי לאפשר ליצרניות לשנות את תרכובות המשקאות ולהתכונן לחוק. בעוד בממלכה המאוחדת מבינים כי בסוכר יש להילחם בצעד אגרסיבי של מסים, בישראל הודיע שר הבריאות יעקב ליצמן כי לא יטיל מס ונראה שיתמקד בצעדים רכים יותר של סימון אריזות ורגולציה על פרסום לילדים.

היצרנים יוכלו להוסיף סוכר, אך יידרשו לשלם

מסמך המדיניות הבריטי דורש מיצרניות המזון להפחית את כמויות הסוכר במשקאות ובמזון ב־20% עד 2020 והחל מיישום התוכנית ב־2018 ב־5% בכל שנה. בניגוד ללחץ של ארגוני הבריאות שרצו הגבלה גם על פרסום, הממשלה הבריטית נסוגה מהגבלות מסוג זה ומעדיפה לעודד הפחתת צריכה שתגיע מרצונן הטוב של יצרניות המשקאות הקלים, שיעדיפו להימנע מנטל המס. זאת ביתר בשל רצונה של ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי להימנע מלהפוך את הממלכה המאוחדת ל"מדינה אומנת" שמתערבת בבחירה החופשית של אזרחיה.

המסמך גורס כי "כל סקטור בתעשיית המזון והמשקאות יידרש להפחית את רמות הסוכר במגוון המוצרים שנצרכים בידי ילדים". הדרישה להפחתה תתמקד במזונות שמהווים את עיקר צריכת הסוכר כמו דגני בוקר, יוגורטים, עוגיות, עוגות, ריבות, מאפים, פודינג, גלידות וממרחים מתוקים. אם היצרניות לא ינקטו בצעדים באופן עצמאי או ייכשלו בהשגת היעדים, הממשלה "תשקול שימוש באמצעים אחרים" דוגמת הטלת מס. הכנסות המיסוי יופנו למימון תוכניות תזונה נכונה בבתי ספר ולהגברת שיעורי החינוך הגופני במערכת החינוך. הצהרה זו מגיעה כחודש וחצי אחרי ששר הבריאות ליצמן הודיע כי לא יוטל מס על מזונות ממותקים ומסוכרים, כיוון שצעד זה יביל להתייקרותם.

משרד האוצר הבריטי טוען כי מטרת המס היא לעודד את היצרניות להשתמש ברכיבים בריאים יותר כדי להוריד את כמות הסוכר במוצרים הנצרכים על ידי ילדים. "אם הם ישנו את תרכובות המשקאות, הם לא יצטרכו לשלם", נמסר ממשרד האוצר. לחברות ניתנו שנתיים להיערך לפני כניסתו של המס לתוקף. "הילדים הבריטיים צורכים כיום פי שלוש מהכמות המומלצת של סוכר. מומחי בריאות מסכימים כי יש בעיה במיוחד עם משקאות קלים וממותקים".

משרד הבריאות הישראלי מעדיף לברוח מעימותים

בינתיים בישראל, משרד הבריאות אמנם החל באפריל האחרון במתקפה אגרסיבית על תעשיית המשקאות הממותקים, אך שינה בתוך שבועות ספורים את הטון ועבר לנהל רב שיח עם התעשיינים סביב סימון אריזות בלבד. "בסוף עבודת הוועדה צפויות להתקבל שתי המלצות משמעותיות בלבד", חושף בכיר בענף המזון את הערכות התעשיינים על הצפוי להם בנושא הרגולציה על מזון ממותק ומומלח. "תקבע נורמה של סימון אריזות ותהיה רגולציה על פרסום לילדים. יש כבר הסכמה כללית בנוגע לסימון והוועדה תידרש לקבוע מה בדיוק יסומן ואילך, וייתחמו שעות לפרסום עבור ילדים".

שר הבריאות יעקב ליצמן. התקפל צילום: אלכס קולומויסקי

גורמים רבים מישראל ומחו"ל הופיעו בפני ועדת האסדרה שהוקמה לריכוז הנושא. פרופ' מריון נסל, תזונאית חוקרת מאוניברסיטת ניו יורק שוחחה עם הוועדה על תפקיד משרד הבריאות ברגולציה מול תעשיית המזון וטענה כי אנשיו יידרשו להתמודד עם עימותים כדי להגיע לתוצאות. את דבריה סיכמה פרופ' נסל ב"לכו תעשו בעיות", כשכוונתה לחייב את התעשיינים לשנות את הרכב מוצריהם. מנגד הביאו התעשיינים לוועדה את נציגי הארגון הבינלאומי Epode הנלחם בהשמנת ילדים בגישה הוליסטית המבוססת על חינוך, תזונה ושינה, ודוגלת בשיתוף פעולה בין התעשייה והרגולטור.

אף שהוועדה טרם סיימה את עבודתה, נראה כי נוח יותר היה לה לבחור בשיתוף פעולה על פני עימות עם התעשיינים. פרק הקמפיינים האגרסיביים פינה את מקומו להבנה וקבלת החלטות בשיתוף פעולה עם התעשיינים. אלו מצדם מראים נכונות לשפר מוצרים, אולם לא על חשבון הטעם, מה שצפוי להוביל לשינוי אטי אם בכלל. מרגע שנושא המיסוי ירד מהפרק, חברות המזון הבינו שגם בנוגע לסימון האריזות תהיה להן השפעה מכרעת על היקף וסוג הדרישות.