בעקבות טרנד הבריאות: המדען הראשי מחפש מזון חדשני

חומוס ללא חומרים משמרים, ביסלי ובמבה שהומלחו בגבישי מלח חלולים ושניצלונים צלויים ולא מטוגנים, הם רק חלק מממוצרי המזון הבריאים יותר שכבר הגיעו למדפי החנויות או מצויים בשלבי פיתוח מתקדמים. למימון הפיתוחים הללו אחראי בין היתר המדען הראשי, ששם לו למטרה לתמוך בתעשיות המסורתיות.

מטרת התוכנית היא לנקוט העדפה מתקנת ולעודד חברות מתחומי התעשייה המסורתית, כגון מזון, טקסטיל וחומרי בניין, לבצע מו"פ לשיפור התחרותיות שלהן באמצעות יצירת יתרונות טכנולוגיים. במסגרת התוכנית הזו החברות פטורות מתשלום תמלוגים על מכירת המוצרים המפותחים, והפרויקטים נבחנים על פי הקריטריונים המקובלים בקרן המו"פ: איכות הפרויקט, החידושים שהוא כולל, הפוטנציאל הכלכלי הגלום בו ויכולותיה של החברה. עם זאת, נשמעות שתי ביקורות עיקריות כלפי פעילות הרשות:

הפניית תקציבים גדולים מדי לחברות גדולות ומבוססות, כגון אסם ושטראוס, ופקפוק במידת החדשנות של הפיתוחים שזוכים לתמיכה.

מאז השקת התוכנית ב־2008 הושקעו במסגרתה 970 מיליון שקל. 560 חברות השתתפו בתוכנית ו־1,360 בקשות לתמיכה אושרו. חברות קטנות ובינוניות בשלוש השנים הראשונות לתמיכה פטורות מתמלוגים, והחברות והתוכניות שאינן פטורות מחזירות תמלוגים בשיעור מופחת, שמשמעם החזר המענק כאחוז מממכירות המוצר המפותח. לדברי המדען הראשי אבי חסון, מרבית החברות הפונות לתמיכת המדען הראשי במסגרת תוכנית זו הן חברות קטנות ובינוניות ללא תשתית מחקרית מבוססת או גישה למו"פ. התוכנית פותחה לפני עשר שנים בעקבות דו"ח ועדת מקוב, שבחנה את הדרכים לעידוד התעשייה המסורתית והפריפריה, והגיעה למסקנה כי ענפי התעשייה המסורתית סובלים מהיעדר השקעות במו"פ, מה שמוביל לצמיחה נמוכה ואף שלילית בתפוקה לעובד, לחוסר יכולת להציג מוצרים חדשים ולקושי להתמודד בתחרות העולמית.

מפעל אסם ביוקנעם. באמת זקוקה לתמיכה מהמדינה? צילום: ערן יופי כהן

חברות המזון מגלות עניין

לדברי אבנר שדמי, מנהל תוכנית התעשייה המסורתית ברשות החדשנות, המסלול אמנם פותח זה מכבר אולם רק בשנה החולפת נרשם זינוק במספר החברות מתחום המזון שהצטרפו למהלך. "תעשיית הייצור בישראל נמצאת בשנים האחרונות במגמת שחיקה, ורשות החדשנות מובילה לשינוי באמצעות מגוון כלים ייעודיים כמענה לצורכי תעשייה זו", הוא אומר. שטראוס למשל השקיעה בחודשים האחרונים 10 מיליון שקל בחומוס ללא חומרים משמרים, כ־2 מיליון שקל מהם היא קיבלה מהמדען הראשי.

בינתיים עוד מדובר בקטגוריה נישתית, אולם היא מהווה בסיס לייצור מוצרים נוספים. באופן דומה אסם הצהירה כי בתוך שנתיים תפחית ב־15% את כמות הנתרן בחטיפים המלוחים באמצעות פיתוח גבישי מלח חלולים, ששטח המעטפת שלהם זהה לגבישים הרגילים ולכן יוצרים אפקט טעם זהה לזה של הגבישים הרגילים. המהלכים של שתי חברות המזון הגדולות הללו יצאו לדרך מיד אחרי קמפיין משרד הבריאות שתקף את תעשייני המזון על עודף הסוכר, המלח והשומן במוצריהם.

הצצה לתוכנית המו"פ של התעשייה המסורתית ברשות החדשנות מגלה כי חברות המזון הגדולות אינן לבד. יצרנית הקפה והפיצוחים סובחי נחל'ה מצויה על סף סיום שני פיתוחים. החברה פיתחה שיטת ייצור פריקה, דגן העשוי מגרעיני חיטה ירוקה שטרם הבשילה, שתאפשר להפוך את המוצר לתעשייתי, כלומר מעבר מקצירה ידנית של הפריקה לקצירה ממוכנת, שיגדיל את התנובה מ־40 ק"ג בשעה ל־4 טון גרגרים בשעה. התפתחות זו תאפש לנחל'ה להתחיל לשווק את הפריקה לרשתות כבר בעוד כשבועיים, ובהמשך לייצאה לארצות הברית, שם היא מוגדרת כמזון־על. במקביל סיימה נחל'ה פרויקט במפעל הפיצוחים בשפרעם, שבמסגרתו היא תייצר 16 מוצרים בו בזמן בהיקף של 9 טון בשעה. בין היתר פותחו שם כפות למניעת שבר של האגוזים והשקדים ותוכנת מחשב שמשמרת את הטריות של הפיצוחים בחנקן. ייצור תערובות פיצוחים אוטומטיות ללא מגע יד אדם מאריך את חיי המדף במידה ניכרת, והזנה לחמש מערכות ייצור בו זמנית מגדילה את כושר הייצור ב־700% ומחזקת את התחרותיות.

המדען הראשי אבי חסון. בוחן את החידושים של הפרויקט ואת הפוטנציאל הכלכלי שלו צילום: עמית שעל

אחת הביקורות על פעילות הרשות לחדשנות היא התמיכה הנרחבת בחברות הגדולות והמבוססות אסם, שבבעלות נסטלה, ושטראוס, שכמחצית מפעילותה מתקיימת בחו"ל ובשותפות עם קונצרנים כגון פפסיקו ודנונה, שלא חסרים להן תקציבי פיתוח. על כך מגיב שדמי שלכל חברה יכולות וצרכים שונים של מו"פ, ועיקר התמיכה מופנה לחברות קטנות. "נכון שלא דין חברת סובחי נחל'ה כדין שטראוס, אבל אם נעלה השנה את סובחי נחל'ה מדרגה אחת ובעוד שנתיים עוד שתי מדרגות, נצמצם פערים עם החברות הגדולות", הוא אומר. לטענתו, התמיכה בחברות הגדולות נדרשת במהלכים שיש בהם סיכון כלכלי. "גם קונצרנים גדולים חוששים מכניסה להשקעות ופיתוחים שיש בהם סיכון טכנולוגי, ויש לעודד אותם לעשות זאת". לדבריו, אם אסם תצליח להוריד כמות מלח בחטיפים עם טכנולוגיה שאפשר לייצא, תהיה למהלך השפעה כלכלית גדולה: "גבישי המלח החלולים צריכים להיות מסוגלים לעבור את כל תהליכי הייצור, בישול ואפייה, ולשרוד אותם תוך פיזור שייצר טעם אחיד לכל אחד מהחטיפים בשקית, כי אחרת המוצר לא יהיה אטרקטיבי, כך שמדובר בפיתוח משמעותי".

על פי שדמי, חוק המו"פ, שמתוקפו פועלת רשות החדשנות, נועד לייצר תשואה עודפת למשק. "אנחנו שואלים מה המשק ירוויח מעבר למה שהיזם ירוויח אם התוכנית תצליח, ויש לכך קריטריונים כגון מוצר או טכנולוגיה שניתן לייצא, מוצר או טכנולוגיה שמחליפה יבוא, עידוד תעסוקה באזורי פיתוח ושיפור בריאות הציבור.

חדש או חדשני?

ביקורת נוספת על פעילות הרשות לחדשנות היא רמת החיוניות של הפיתוחים שזוכים לתמיכה. "נוצר כאן טשטוש בין המונחים 'חדש' ל'חדשנות'", טוען יוחאי בן זכרי, מנהל הפיתוח של מילועוף, המצויה במהלך פיתוח עם רשות החדשנות. לדבריו, החדשנות בתעשיית המזון בישראל קשורה לפאניקה: "רוב העולם מתנהל בשפיות בכל הנוגע לחדשנות, אבל כאן יש תחושה שהחדשנות נובעת ממקום של מחול השדים שמתנהל בתקשורת ותעשיית המזון נותנת לזה יד". לטענתו, היכולת לפתח חדשנות ממשית היא מוגבלת: "אם הוצאת החומר המשמר בחומוס גבה מחיר בקיצור חיי המדף לימים ספורים, צריך לשאול אם זו חדשנות".

"אוכל זה לא תרופה"

בן זכרי, השוקד על פיתוח נגיסי עוף ללא טיגון, טוען כי אוכל אינו תרופה: "החדשנות שלנו לא באה לתת מענה לצורך של בריאות כי אוכל הוא לא תרופה. אני לא בטוח שעוף מכובס בריא יותר ממטוגן, אבל אני מפתח את השיטה החדשה כדי להגדיל מגוון ושהציבור יחליט מה טוב לו. זה פחות שמן וגם קצת פחות טעים, אבל אם זה מה שהצרכנים מבקשים, אנחנו מפתחים".

כששואלים את בן זכרי כיצד היה מגדיר חדשנות במזון הוא מספר על פרויקט שניהל במשך שנתיים, אולם בשל היעדר תקציבים הוא נעצר. "יש בעיקר במסעדות מתקדמות בישול תחת ואקום, שמייצר חדשנות כיוון שהוא מבשל את החלבונים בבשר בטמפרטורות שלא פוגעת בהם. זה דורש המון השקעה מעבר לפיתוח ולמיכון בלימוד צרכנים. אולי בגלל זה אף חברה לא השכילה להקים קטגוריה ולשפוך עליה הרבה כסף. עשינו עבודת נמלים שנתיים, אבל כדי להפוך את זה מעבודה מחקרית מדעית לתעשייתית היה צורך להשקיע 4-3 מיליוני יורו, וזה בלי ההשקעה בשיווק של כ־10 מיליון יורו נוספים. לכן זה לא מומש. המדינה באמצעות המדען משקיעה בשכר העבודה של הפיתוח כדי שאם יצליח תקבל תמלוגים על זה, אבל לא בייצור ובשיווק". שדמי מאשר שהסיוע לא יכול לספק את מלוא ההשקעה הנדרשת לעתים במיכון ובשיווק: "במקרה האמור נדרשות מכונות אחרות, ומסלול התמיכה שלנו נוגע לפן של פיתוח החדשנות ולא בהשקעה הנדרשת ליישומו".