התחרות שעשויה לייקר את המסקרה: שינוי שוק התמרוקים יוצא לדרך

הרפורמה בשוק התמרוקים, שאושרה באוקטובר 2015, תגיע ביום חמישי לישורת האחרונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שתצביע על הסעיף בחוק ההסדרים. תכליתה של הרפורמה היא צמצום הבירוקרטיה הממושכת הנדרשת כיום מיבואנים ויצרנים העוסקים בשיווק תמרוקים, ובכך לעודד ולהגביר את התחרות בענף. כיום, שיווק, יבוא וייצור תמרוקים מחייב קבלת רשיונות ממשרד הבריאות בתהליך ארוך וממושך שיכול להימשך עד חצי שנה, וכעת, בדומה לרפורמת הקורנפלקס, מבקש משרד הבריאות לאמץ רגולציה אירופית המקצרת משמעותית את קבלת האישורים.

אלא שבמקביל להורדת חסמי היבוא הרפורמה גם מגדירה מחדש את האגרות המוטלות על יבואני התמרוקים, ומגדילה משמעותית את הנדרש מהם לשלם עבור כל מוצר. היבואנים, שטוענים כי היה צריך לבטל חלק מהאגרות, מאשימים את משרד האוצר כגורם שיביא לעליית יוקר המחיה בישראל וטוענים כי נציג האוצר בוועדה, אמיר רשף, רכז תעשייה ומסחר במשרד, מטעה את חברי הוועדה. "רשף לא גילה בדיון בכנסת כי עבור מוצרים המיובאים ומיוצרים בכמויות קטנות, האגרה שדורש השר משה כחלון תגרום לכך שעלות האגרה תגולגל לצרכן", אומר עו"ד ראובן בילט, יו"ר חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר, "יש להפריד בין מוצרי טואלטיקה למוצרי קוסמטיקה - הואיל ומוצרי האיפור מתחלפים לפי אופנה, כמויות היבוא והיצור קטנות, וכך על כל מוצר תחול אגרה שתייקר את המוצרים. סכיני גילוח מייבאים בכמויות גדולות ועליהם האגרה אולי לא תשפיע, אבל כשמדובר במוצרי איפור או בשמים, שמיובאים בכמויות יותר קטנות, האגרות עשויות לייקר אותם בעד 50% ממחירם". בילט נותן כדוגמה יבואן קטן שמשווק מאה יחידות של מסקרה שעלותה לצרכן כ־20 שקל. אותו יבואן יצטרך לשלם 1,300 שקל אגרה, מה שיוביל לאגרה של 13 שקל ליחידה.

"אין הצדקה לאגרה"

תחילתה של הרפורמה בשוק התמרוקים היא באוקטובר 2015, אז אישרה הממשלה תוכנית להפחתת הרגולציה בשוק. המאבק בין היבואנים למשרד האוצר הלך והסלים, עד שהגיע לשיאו בשבוע שעבר, רגע לפני שהרפורמה מגיעה לשלבי ההכרעה.

יבואני הקוסמטיקה, כמו גם בענפים אחרים, נדרשים כיום לתשלומים גבוהים עבור בדיקות שעוברים המוצרים המיובאים. עבור כל מוצר שמשווק בישראל משלמים היבואנים למדינה אגרת רישוי בגובה 1,300 שקל, שאותה הם דורשים לבטל כעת בעקבות הרפורמה, שכן זו קובעת כי היבואן לא יצטרך לקבל עוד את אישור משרד הבריאות, וממילא לא להמתין מספר חודשים, על מנת לשווק מוצר בישראל. כל שיידרש זה להודיע למשרד באמצעות האינטרנט על כך שהוא מייבא את המוצר לארץ, ובכך גם מסיר עצמו משרד הבריאות מהאחריות על איכות המוצר והאחריות תוטל במלואה על היבואן.

בענף מציגים נתונים שמראים כי ב־2015 הגיעו תשלומי האגרות לכ־10 מיליון שקל. על פי ההצעה של משרד הבריאות, אגרות אלה צפויות להתייקר שכן השינוי מגדיר כ־2,000 מוצרים נוספים, ובהם בשמים, שיידרשו באגרה. כמו כן, ניתן יהיה לייבא לארץ מוצרי קוסמטיקה שיוצרו בטכנולוגיית ננו, שעד היום חל איסור לייבא, אך היבואנים יצטרכו לשלם לרישיון זה 6,000 שקל לעומת 1,300 שקל לרישיון רגיל.

היבואנים, כמו גם יצרני התמרוקים, טוענים כי עד היום היתה הצדקה לתשלום האגרות כיוון שמשרד הבריאות בדק כל בקשה לרשיון והקצה לכך כוח אדם. היום, כאשר ניתן לייבא מוצרים בלי לקבל עליהם רישיון ומוסרת מהמשרד הדרישה לקבל אחריות על עצמו בנוגע למוצרים, אין הצדקה לטענתם לגביית האגרה. היבואנים דורשים משר האוצר שלא להטיל אגרות שלא היו קיימות בעבר, כמו על בשמים וסבונים, ושעל יבוא ויצור של כמויות שאינן עולות על 5,000 יחידות בשנה לא תוטל אגרה.

מנגד, טוענים באוצר כי בשלב זה עוד מוקדם לבצע שינויים בגובה האגרות. לטענתם הרפורמה מקצרת באופן ניכר את משך הזמן לקבלת אישור לשיווק תמרוק ואכן מעבירה למודל של הודעת הגורם העסקי על מוצר חדש. לפיכך, היא מביאה לחיסכון משמעותי בעלויות היצרנים והיבואנים, וכמו כן תביא להכנסת שחקנים קטנים ובינוניים לשוק. "יש לזכור שמדובר בענף שבו, לפי ניתוח הכלכלן הראשי, רווחי היבואנים הגדולים עלו ב־175% בעשור האחרון", אומרים במשרד האוצר. "בנוסף יש לציין שאמנם שיטת הרגולציה משתנה, ומרכז הכובד עובר לפיקוח בשווקים, אך הרגולציה דורשת תקצוב נוסף".

חנות של איב רושה בקניון איילון צילום: שוקה כהן

הצרכן באירופה מרוויח

מדי שנה מוגשים למשרד הבריאות 13 אלף בקשות לרשיונות. האסדרה החדשה, לטענת היבואנים, תגדיל את תשלום האגרות המוטלות עליהם ב־64%, מהלך שלא רק שלא יוריד את יוקר המחיה, אלא אף יביא לעליית מחירים בתחום הקוסמטיקה. "שר האוצר כחלון יצר אבסורד. בעוד מטרת החקיקה היתה בין השאר הורדת יוקר המחיה, התהפכו היוצרות, ולפי הצעת משרד האוצר, תוטלנה אגרות שלא היו קיימות והן יגרמו לעליית מחירים של מוצרי הקוסמטיקה", מסר בילט. "עד היום לא נדרש רישיון ליבוא בשמים, ואילו מעתה, כל יבוא בושם או סבון יחויב באגרה בסך של 1,300 שקל".

"רוצים להתאים את הרגולציה בישראל לרגולציה האירופית אבל באירופה ובעולם אין מדינה שמטילה אגרות רישוי על תמרוקים", מוסיף בילט. "חמור עוד יותר, הרפורמה מיטיבה עם הצרכנים באירופה ולא בישראל. לפני שבועיים ביטל השר כחלון את האגרות על יצוא תמרוקים מישראל. המשמעות היא שבמקום לדאוג לצרכנים בארץ, מעתה הצרכנים באירופה יוכלו לקנות מוצרי קוסמטיקה מישראל במחיר זול יותר".

חילוקי הדעות וההאשמות הללו מתועדים גם בהתכתבויות בין בילט לבין רשף שהגיעו לידי "כלכליסט". ב־29 בנובמבר, יום לאחר דיון בנושא בוועדת העבודה והרווחה שבה הציג רשף נתונים של האוצר על מחירים גבוהים של בשמים ודאורדורנטים בישראל ביחס לעולם, שיגר לו בילט מייל חריף: "עשית אתמול דבר שלא יעשה, הצגת בפני חברי הכנסת והנוכחים עובדות בלתי מדויקות בלשון המעטה. טענת ששוק הקוסמטיקה הוא בסך של 6 מיליארד שקל. מה הקשר בין חומרי ניקוי לבושם, ומה הקשר בין סבון כביסה לקרם פנים? כל שוק הקוסמטיקה הוא 2.2 מיליארד שקל. חמור מכך, הצגת נתון כאילו האגרה של 1,300 שקל תהווה בסך הכל תוספת של אגורות למחיר המוצר. גם בכך יש הטעיה חמורה. יבואני הקוסמטיקה לא מסתכנים ולא מייבאים כמויות שעולות על מאות יחידות, כי מדובר במוצרים אופנתיים, שמתחלפים בחורף ובקיץ".

בילט הוסיף כי הטענה של האוצר אודות הרווחים הגבוהים בענף אינה נכונה. "יוניליוור ופרוקטר אנד גמבל הן שהרוויחו, אבל עשרות היבואנים והיצרנים הקטנים, אם הם מסיימים את השנה ללא הפסד, הם מאושרים", כתב בילט, "אמרת כי העלו מחירים ב־100%. מדובר בחברות הענק, בעוד כל עשרות היבואנים והיצרנים, לא רק שלא העלו מחירים, אלא הורידו אותם כי אינם יכולים להתמודד מול הדיוטי פרי. יש צורך ליצור הפרדה בין מי שמייבא כמויות של מיליוני יחידות של סכיני גילוח ג'ילט ודאודורנטים לבין מי שמייבא 100 יחידות של קרם לפנים או 500 יחידות של לק".

בילט דרש להיפגש בדחיפות על מנת לדון בנושא האגרות אך נענה על ידי רשף: "אין מניעה להיפגש, אך בכל מקרה אין אפשרות בשלב זה לעשות שינוי באגרות ואני אכן לא חושב שהאגרות הן הסיבה ליוקר המחיה או למחירים הגבוהים של המותגים. עם כל הכבוד למחירי המסקרה והלק, אלה לא מוצרי צריכה בסיסיים ומאמצנו כממשלה מוכוונים בעיקר למוצרים אחרים בשוק התמרוקים", כתב.

ממשרד הבריאות נמסר: "כיום הבדיקה נעשית טרם השיווק התמרוק ואילו בהצעת החוק הנידונה כיום בכנסת הבדיקה תעשה לאחר שיווק התמרוק. משרד הבריאות יידרש לתשומות חדשות הדורשות מימון (מפקחים, כוח אדם, מערכות מחשוב והקמת מרכז רעלים ייעודי) ונראה אף שעומס העבודה יגדל. יש להדגיש כי משרד הבריאות ומשרד האוצר נעתרו לבקשת היצרנים וביטלו את האגרות הנדרשות בעת ייצוא תכשיר לחו"ל".