הנגבי ירקוד לצלילי החיוג של נתניהו

צחי הנגבי מתחיל לכהן כממלא מקום שר התקשורת לשלושה חודשים, אך לא נראה כי הוא יפגין מדיניות עצמאית, אלא יישם את זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאלץ להתפטר מהתפקיד בעקבות הבג"ץ שהוגש נגדו.

בראש ערימת התיקים המונחים על שולחנו של הנגבי יושב תאגיד השידור הציבורי "כאן". האתגר שיעמוד בפניו הוא למצוא את הדרך המהירה ביותר לסגור את התאגיד או לחלופין להחלישו משמעותי על ידי פגיעה בעצמאותו, בהתאם לכוונותיו של נתניהו, והוא כבר הצהיר כי "מרגע שרשות השידור שוקמה והתייעלה אין צורך לפטר את מאות העובדים שנשארו בה".

ביולי האחרון, חודשיים לפני פתיחת התאגיד, דחה נתניהו את תאריך היעד בטענה שהתאגיד לא ערוך כראוי, ובהסכמה עם שר האוצר כחלון נקבע כי התאגיד יחל לפעול בסוף אפריל השנה. על אף הצהרות התאגיד והגשת כל המסמכים הנחוצים, נתניהו החליט כי התאגיד עדיין לא מוכן ואף החל להשריש את הרעיון לפיו רשות השידור שוקמה ואין צורך בתאגיד. בנוסף, נתניהו בוחן את האפשרות להצר את עצמאות התאגיד ולהכניסו לפיקוח גוף הרגולציה החדש של משרד התקשורת שאמור להחליף את הרשות השנייה לטלוויזיה והרדיו ומועצת הכבלים והלוויין.

צחי הנגבי. יצטרך לתת "סוכריות" לשאול אלוביץ' צילום: עומר מסינגר

שדרוג תשתיות

תיק נוסף שעומד בפני הנגבי הוא שדרוג תשתיות האינטרנט. כיום בזק נמצאת בפריסה מלאה, HOT ב־92%, ומיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל תקוע עד אשר יימצא משקיע. בזק ספגה פגיעה קשה בעקבות חוק ההסדרים, שחייב את החברה לפתוח את התשתית שלה למתחרות כגון פרטנר. הנגבי יצטרך לייצב את השוק ולראות אילו סוכריות הוא יוכל לתת חזרה לבזק, שבשליטת שאול אלוביץ', המקורב לנתניהו. מטרת המהלך היא לעודד את התחרות בשוק האינטרנט והטלפוניה, ולשפר את מהירות האינטרנט לקצבים של יותר מ־100 מגה במחיר מוזל.

עד כה השקיעה המדינה 150 מיליון שקל במיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, אלא שהמיזם לא התרומם, וארבע שנים מההשקה הוא בפריסה של פחות מ־10%. אחת הסיבות לכך היא שמרבית השותפים במיזם דאגו בעיקר לרווח האישי שלהם, כלומר הם מכרו לו ציוד ושירותים יקרים כדי, מה שהוביל לעלויות תפעול גבוהות ולבעיות תזרים. גורם בחברת החשמל העריך כי המשקיע החדש שעתיד להיכנס למיזם יוכל לרכוש את גרעין השליטה ולבצע פריסה משמעותית של כ־70% תמורת מיליארד שקל. עם זאת, המשקיע יצטרך להתמודד עם החוזים ארוכי הטווח שיש למיזם עם סיסקו, ששותפה באופן לא רשמי ועקיף במיזם דרך חברת ויא אירופה המחזיקה בגרעין השליטה.

תיק שנחשב קרוב ללבו של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הוא תשתיות הסלולר, דור 5 ואינטרנט הדברים (IOT). הנגבי צפוי לתמוך בחזון של פילבר ולדחוף את חברות התקשורת להכשיר את הקרקע לקליטת הטכנולוגיה שצפויה להגיע לעולם ב־2020, וכן לייצב את מחירי הסלולר סביב ה־80 שקל בחודש.

עם זאת, נראה שהנגבי יצטרך להתמודד עם עלייה במחירי הסלולר. בתחילת השנה רכשה אלקטרה צריכה את גולן טלקום תמורת 350 מיליון שקל, ובמקביל חתמה על הסכם שיתוף רשתות עם סלקום. גיל שרון, מנכ"ל פלאפון לשעבר ומי שעתיד להיות יו"ר גולן טלקום החדש, אמר לפני כחודשיים כי השוק במתכונתו הנוכחי אינו רווחי והוא מתכנן העלאת מחירים. בעקבות הצהרתו החלה הרשות להגבלים עסקיים לבדוק אם אין כאן ניסיון לתאם מחירים עם המתחרים. על שולחנו של הנגבי גם מצוי הערעור של גולן טלקום על החילוט שביצע משרד התקשורת בגובה 31 מיליון שקל בעקבות פירוק רשת האנטנות של גולן מקיץ 2014 בניגוד להוראות הרישיון. הנגבי יצטרך להכריע בסוגיה אם להשאיר את גובה החילוט כפי שהוא, לבטלו או להנמיכו. הערכות הן שהנגבי ישאיר את גובה החילוט כפי שהוא.

מהפכה בטלוויזיה

שוק הטלוויזיה הוא ההזדמנות של הנגבי לעשות שינוי של ממש. כניסתה של סלקום TV בסוף 2014 עוררה ניצני תחרות. בחודשים הקרובים פרטנר אמורה להשיק את הטלוויזיה שלה, ומלחמת מחירים נראית בפתח. הנגבי יכול לאותת על הורדת חסמי כניסה, ולמשוך שחקנים חדשים שיחלישו את yes ו־HOT, השולטות ביותר מ־80% מהשוק. הפרטת עידן פלוס אף היא נועדה להגביר את התחרות, ונמצאת כיום בהליכים של הכנה למכרז, אלא שגורמים שהביעו בעבר עניין בהפרטה אומרים שהתוצר שיצא מוועדת הכלכלה ואושר על ידי הממשלה לא משתלם עבורם.

הנגבי יכול להוביל מהפכת בשוק הטלוויזיה, אם ינקוט אסטרטגיה ארוכת טווח, כמו הורדת ההשקעה בהפקות מקור לשחקנים חדשים בשוק ומתן תמריצים. בכל מקרה, הוא צפוי לקבל במלואן את המלצות ועדת פילבר: להעניק רישיונות לערוצים, להפחית בשליש את ההשקעה המינימלית להפקת חדשות, להפריט את עידן פלוס, להתיר תוכן שיווקי בערוצי הברודקסט, להוריד את חובת ההשקעה בהפקות מקור לטלוויזיה הרב־ערוצית ולהעלות את חובת ההשקעה לתאגיד.