מנכ"ל שטראוס ישראל: "בלי חדשנות נכונה נסוגים לאחור"

הדרך המועדפת עלי היא סיעור מוחות והתייעצות. לא כל החלטה מחייבת פורום בעל מספר קבוע של משתתפים, אבל אני מאמין גדול בשמיעת דעות נוספות. בסוף ההחלטה מתקבלת על ידי.

אחד המהלכים המשמעותיים שיצא לי להוביל כמנכ"ל שטראוס ישראל ושעליו אני גאה באופן אישי הוא קביעת רף מינימום חדש לשכר עובדי החברה. לא משנה מה יהיה שכר המינימום במשק, עובדי שכר המינימום בשטראוס יקבלו תמיד 300 שקל יותר מכך.

הצורך של השוק להעסיק עובדים בקטגוריות מסוימות לפרקי זמן קצרים הוא מובן, וכך גם בשטראוס. עם זאת, כתפיסה ניהולית אנחנו עמלים על קליטה של כמה שיותר עובדי קבלן מדי שנה.

אנחנו רוחשים כבוד רב למתחרים שלנו, ודאי לתנובה שמהווה במשך שנים שחקנית חשובה בשוק המזון הישראלי.

גיאוגרפיה אסטרטגית המייצגת שותפות בחברת המים שלנו, וכן שחקנית עולמית מרכזית בכל שוקי הפעילות. מעניין לעקוב אחר הנעשה בה ועל השלכות הדברים על העולם כולו.

הרגשה שמגיעה בהזדמנויות שלא בהכרח קשורות זו לזו. אישית אני לפעמים מבסוט כשאני מצליח להגיע למשהו שלא הספקתי לפני כן, אפילו אם זו לא משימה עם חשיבות רבה במיוחד.

לתפיסתי איפה שאפשר להפחית בסוכר, עדיף להפחית. אנחנו פועלים כך כבר מספר שנים עוד לפני כניסת הרגולציה.

הדלק שמניע את העסק בארגונים כמו שלנו. בלי חדשנות נכונה לא עומדים במקום אלא ממש נסוגים לאחור. יש לנו מספר שגרות ניהוליות שמייצרות בדרגים שונים מסגרות שמחייבות את הארגון להגיע לחדשנות ברמה גבוהה.

אני מקווה שאני מצליח לאזן בין השניים, אך ודאי לא מספיק כפי שהייתי רוצה. עכשיו שהילדים גדולים יותר המצפון שלי מבחינה זו קצת שקט יותר.

יום מלא בהתרגשות. בתוך רגע נופלת עליך תחושת האחריות ויראת כבוד ממעמד שהכרתי מקרוב עוד קודם, אבל פתאום זה אחר. חששות לא מעטים ובעיקר תחושת סיפוק גדולה.

עובדים חייבים להגיע לעבודה עם תחושת סיפוק, שמגיעה מעצם העשייה, התנאים והתחושה שמקשיבים ודואגים לך. שיתוף העובדים בפעולות המשמעותיות בחברה הכרחי לתחושת המעורבות שלהם.

מימין: ציון בלס מנכ"ל שטראוס ישראל וסטודנטית המכללה למינהל ליאור שלמה צילום: עמית שעל