אמזון נכנסת למכירות בישראל: האם נאבד את הפטור ממע"מ ומכס?

אם אמזון תחליט להיכנס לישראל, סביר להניח שהיא תידרש לשלם מכס ולגבות מע"מ על המוצרים שתמכור בארץ, אולם ייתכן שתנסה לאתגר את רשות המסים בניסיון להימנע מכך.

לקריאת הכתבה בגרסה אנגלית לחצו כאן

כיום, כשישראלים מזמינים מוצרים מאמזון, הם נהנים מפטור ממע"מ על רכישות של עד 75 דולר ופטור ממכס עבור רכישות של עד 500 דולר. אולם הקמת מחסנים בארץ על ידי אמזון צפויה להיחשב מבחינת רשות המסים מוסד קבע של החברה בארץ, מה שהופך אותה ליבואנית שנדרשת לגבות מע"מ.

אך ישנה אפשרות שהחברה תטען כי המחסנים בישראל הם לא מוסד קבע, אלא רק צינור מעבר להזמנות שמבוצעות בפועל בארה"ב ושלכן אין צורך לשלם מע"מ, בדומה למצב כיום. לחברה כמו אמזון יהיה קשה לשכנע את המדינה שהמחסנים אינם מוסד קבע רלבנטי למכירותיה.

להערכת מומחי מס, אם אמזון תבחר לפנות למסלול זה, רשות המסים תתקשה לקבל את טענתה והמחלוקת עלולה להיגרר לבית המשפט.

חברות הקניונים נכנסות לכוננות

המניות של שלוש החברות המובילות בתחום הקניונים והמרכזים המסחריים רשמו אתמול (א') ירידות שערים חדות על רקע חשיפת "כלכליסט" כי אמזון נערכת לכניסה לפעילות בישראל - קבוצת עזריאלי ירדה ב־4.4%, מליסרון נפלה ב־6.1% וביג רשמה ירידות של 4.8%. כך הפכה חגיגת בלאק פריידיי לתוגת בלאק סאנדיי עבור המשקיעים.

החשש של המשקיעים מתרחיש שבו המהלך שנבחן על ידי אמזון אכן יבשיל לכדי פעולה של ממש מוצדק, אולם הוא צפוי להשפיע על כל אחת משלוש החברות בשלל אופנים.

מימין: בעלת השליטה בעזריאלי דנה עזריאלי, מנכ"ל ביג איתן בר־זאב ובעלת השליטה במליסרון ליאורה עופר צילום: עמית שעל, אוראל כהן

קבוצת עזריאלי

17 הקניונים של הקבוצה אחראים ל־57% מה־NOI

אם אמזון אכן תיכנס לישראל, קבוצת עזריאלי, שבבעלותה 17 קניונים בשטח של 331 אלף מ"ר, עלולה להיפגע קשות. שווי הקניונים במאזן של החברה, שמסתכם ב־12.4 מיליארד שקל, מהווה 42% מהנכסים של החברה, שפועלת גם בתחום המשרדים בישראל (31% מהנכסים), בנדל"ן מניב בארה"ב (7% מהנכסים) ובדיור מוגן בישראל (7% מהנכסים).

אף שהקניונים מהווים 42% משווי הנכסים, המשקל שלהם ברווח של הקבוצה גבוה משמעותית. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 מרכזי המסחר והקניונים היו אחראים ל־57% מה־NOI (כלל ההכנסות התפעוליות מהנכסים בניכוי כלל ההוצאות התפעוליות, למעט הוצאות פחת) של קבוצת עזריאלי. נתון זה מעיד על המרכזיות של הקניונים עבור הקבוצה.

בשנים האחרונות פעלה הקבוצה, בראשות המנכ"ל יובל ברונשטיין (שפרש לאחרונה), להקטנת התלות שלה בקניונים. לשם כך רכשה עזריאלי ביוני 2016 את אתר המסחר האלקטרוני Buy2 תמורת 61 מיליון שקל.

בפברואר השנה האתר הושק מחדש, ובמסגרתו עזריאלי מאפשרת פתרון כולל לשיווק ומכירה מקוונים לבתי עסק שמבקשים למכור מוצרים ושירותים באתר החדש. בנוסף, הקבוצה השקיעה בפיתוח תחום הדיור המוגן, שאליו נכנסה ב־2015. נכון להיום, לעזריאלי יש שני בתי דיור מוגן פעילים ושלושה פרויקטים בשלבי ייזום והקמה.

מליסרון

פעילות הייזום הופכת מיתרון לחיסרון

ביום חמישי האחרון רכש מנכ"ל מליסרון אבי לוי מניות של החברה ב־24.4 מיליון שקל. ספק אם הוא היה מבצע את הרכישה, שהעלתה את שיעור אחזקתו בחברה ל־3.1%, אם היה יודע על כך שאמזון בוחנת כניסה לישראל.

כמו לקבוצת עזריאלי, גם למליסרון יש תחומי פעילות נוספים על פעילות הקניונים, ובראשם פארקי הייטק ומשרדים, אולם פעילות הקניונים היא הפעילות המרכזית של החברה. תחרות מול אמזון היא אף פעם לא חדשות טובות לחברת קניונים, אבל במקרה של מליסרון מדובר בחדשות שהגיעו בתזמון בעייתי במיוחד. ויש לכך שתי סיבות.

ראשית, מדו"חות הרבעון השלישי (יולי־ספטמבר) של השנה, שפורסמו לפני שבועיים, עולה תמונה מדאיגה ביחס לפדיונות השוכרים בקניוני מליסרון. ברבעון זה הפדיונות רשמו לראשונה ירידה קלה, אחרי שמתחילת השנה נרשמה התמתנות בקצב עלייתם. תחרות מול אמזון עלולה להוביל לירידות חדות בפדיונות.

שנית, מליסרון, בדומה למתחרתה הגדולה עזריאלי, נמצאת בתנופת ייזום ופיתוח של מרכזי מסחר, עובדה שמעמידה את החברה שבשליטת ליאורה עופר במצב בעייתי.

עד היום מליסרון נהנתה מפרמיית ייזום שבאה לידי ביטוי בכך ששווי השוק שלה בבורסה היה גבוה מהשווי הנכסי הנקי של החברה (בהנחת שהפעילות העתידית לא תכלול מימוש נכסים).

את הפער הזה ניתן היה להסביר בייזום של החברה שעתיד היה להביא לצמיחה עתידית בפעילותה. לפי דו"חות הרבעון השלישי, למליסרון יש תשעה פרויקטים (קניונים ומרכזי מסחר) בייזום וביצוע לטווח קצר־בינוני בהיקף של 171 אלף מ"ר, שעתידים להניב לחברה NOI של 174 מיליון שקל בשנה. אם התחרות תגבר בשל כניסת אמזון, תנופת היזום והפיתוח תהפוך מיתרון לחיסרון.

ביג

גדולים בארה"ב בשטח, אבל ישראל אחראית לרווח

לכאורה, בהשוואה למליסרון וקבוצת עזריאלי, ביג רגישה פחות לכניסה אפשרית של אמזון לישראל. לכאורה. כשני שלישים משטחי המסחר להשכרה של ביג נמצאים בארה"ב ורק 28% מהשטחים הם בישראל.

אלא שהתמונה מתהפכת כשבוחנים את שווי הנדל"ן המניב של החברה ואת ה־NOI לפי אזורים גיאוגרפיים. כשבוחנים את הדברים כך, רואים שהמרכזים המסחריים בישראל מהווים כ־55% מהפעילות של ביג.

בדומה למליסרון וקבוצת עזריאלי, גם ביג נמצאת בתנופת ייזום. לחברה יש חמישה פרויקטים בקנה. התחלת הבנייה של ארבעה מהם מתוכננת למחצית הראשונה של 2018 והתקציב (כולל רכישת הקרקע) עומד על כ־1.8 מיליארד שקל, שעלולים להפוך למשקולת כבדה במקרה שאמזון תיכנס לישראל ותחולל תחרות עזה.

עם זאת, לביג יש יתרון אחד משמעותי בהשוואה למליסרון וקבוצת עזריאלי - היחס בין דמי השכירות לפדיונות של השוכרים. כלומר, עומס דמי השכירות. בעוד אצל שתי המתחרות שלה עומס דמי השכירות מגיע לשיעור דו־ספרתי, במרכזים של ביג הוא עומד על 6.8% (או 8.5%, אם כוללים בחישוב את דמי הניהול שמשולמים על ידי השוכרים).

בשקף "אסטרטגיה עסקית" במצגת של ביג מופיעה שורה שלפיה החברה מעוניינת בהקמת פלטפורמה אינטרנטית שתאפשר רכישות אונליין תחת המותג BIG+. אם אמזון תחליט להיכנס לישראל בסופו של דבר, ייתכן שביג תגלה שהיא נמצאת צעד אחד מאחור.

יש גם נסיבות מקלות

החברות השכילו לגייס חוב זול ולפרוס אותו

אם אמזון אכן תיכנס לפעילות בישראל, חברות הקניונים עשויות למצוא את עצמן ניצבות מול תחרות עזה שתביא לירידה בפדיונות ולעלייה בהוצאות השיווק. למזלן, הן השכילו לנצל את הריבית הנמוכה במשק ואת הביקוש החזק של הגופים המוסדיים כדי למחזר את החוב הפיננסי שלהן.

מיחזור החוב מביא לידי כך שמשך חיי החוב הוארך ובמקביל שיעור הריבית הממוצעת על החוב הופחת.

כך, למשל, משך חיי החוב הממוצע של קבוצת עזריאלי ב־2012 עמד על 2.7 שנים, והריבית הממוצעת שהחברה שילמה הסתכמה ב־4.8%. ואילו כיום, משך חיי החוב הממוצע הוארך ל־4.6 שנים והריבית הממוצעת הופחתה ל־1.7% בלבד.

הניהול הפיננסי של מצבת ההתחייבויות יאפשר לחברות הנדל"ן המניב להגיע לרמת יציבות גבוהה יותר לקראת התמודדות אפשרית מול ענקית הסחר האלקטרוני אמזון.

לא כולם נבהלו

דאגה לצד הבעת ביטחון: התגובות בשוק מעורבות

מתמוטטים - וחוזרים לעבודה: הפועלים הנרצעים של אמזון כתב שהסתנן למחסן של ענקית הסחר המקוון חושף תנאי עבודה מזעזעים ודרישות לא אנושיות מהפועלים, סוטים מטרידים מינית ילדים ביוטיוב, המאבק על ניטרליות הרשת מתעצם ואיך נראית רשת אנטי חברתית יוסי גורביץ, 6 תגובות לכתבה המלאה 

בניגוד לשוק ההון ששלח את מניות חברות הקניונים לירידות חדות, התגובות של בכירים בחברות הקניונים ובחברות הקמעונאות היו נסערות פחות. חלקם אף חושבים שכניסתה האפשרית של אמזון לישראל תועיל לקמעונאיות שמנהלות זה כמה שנים מלחמה מול הרגולטור על הורדת המע"מ על סחורה שהן מייבאות מחו"ל.

"זה לא ישנה ממש את המצב הקיים כי גם היום אפשר להזמין מאמזון ומעליבאבא", אמר מנכ"ל ביג איתן בר־זאב. לדבריו, "אמזון תחזיק בישראל רק את 500 המוצרים הכי נמכרים שלה. זה לא מה שישנה את כללי המשחק". לפי בר־זאב, אמזון חולשת על 40% מהשוק בארה"ב, "אז כנראה שיש מקום גם לאחרים. אתרי הקניות הישראלית יצטרכו להתמודד מול אמזון במכירת מוצרים ספציפיים. לא כל דבר נמכר באמזון. כל המותגים שקבוצת פוקס מייבאת לישראל, כמו אורבן אאוטפיטרס, לא נמכרים באמזון".

בר־זאב מדגיש כי גם העובדה שאמזון תקים פה מחסנים, מה שיקצר את זמן המשלוח של המוצרים שנרכשים דרכה, לא תיצור מהפכה בשוק. לדבריו, "קיצור זמן המשלוח לא ישנה סדרי עולם כי הם ישלמו פה מע"מ ומכס".

על האפשרות שאמזון תקבל הטבה או תצליח להתחמק מתשלום מע"מ ומכס, מה שיהפוך את הרכישה באמצעותה לאטרקטיבית עוד יותר עבור הישראלים, אומר בר־זאב כי "אין מצב שייתנו להם הטבות במע"מ. הצרכן בישראל יצטרך להחליט אם הוא מעדיף לקנות חולצה מאמזון בחו"ל ולחכות למשלוח או לקנות אותה מאמזון בישראל במחיר הגבוה ב־23% (תשלום המע"מ והמכס - י"ר וא"י) ביחס למחיר שבו הוא יכול לרכוש אותה מאמזון בחו"ל".

רמי שביט, מנכ"ל ובעלים של קבוצת המשביר 365, רואה בכניסת אמזון מהלך שייטיב עם הקמעונאים הישראלים: "היא יכולה להפיל את רמות המיסוי בארץ. כשהרגולטור יבין שמתחת לאף שלו נעלמים מסים בהיקף של מיליארדי שקלים על מכירות באינטרנט, אז או שהוא יפסיק לתת פטור ממע"מ על רכישות באינטרנט או שיפחיתו את המע"מ גם לשחקניות מקומיות".

בקבוצת אירני, הבעלים של פקטורי 54, שהודיעה אתמול על הרחבת פעילות האונליין שלה, מתקשים להבין מה אמזון מחפשת בישראל. "לא ברור לי מה ההיגיון הכלכלי להגיע לישראל שהיא מדינה קטנה שהמכירות בה נמוכות יחסית", אומר רוני אירני, המייסד ובעל השליטה בקבוצה.

עם זאת, אירני יודע ש"ברמה הצרכנית זה הולך להשתלט על העולם. אני לא רואה איך השוק הקמעונאי מייצר כלים להתמודדות עם גוף כזה שנכנס לישראל. אף קמעונאי לא יוכל למכור את המוצרים שהם ימכרו, כי עלות קניית הסחורה שלהם זולה משל כל אחד אחר. לא תהיה התמודדות אמיתית מול אמזון".

קמעונאי אחר מביע חשש גדול יותר מזה של אירני: "זה הוריקן. אמזון תשאיר את המדינה עירומה בכל האספקטים. היא לא מייצרת מקומות עבודה, והיא וחברות ענקיות מסוגה לא משלמות מסים, לא בישראל ולא בעולם. הן גורפות כסף והורסות פה תעשיות שלמות".

קמעונאי אחר חוזה כי עסקים רבים לא ישרדו את כניסתה של אמזון לישראל. לדבריו, "זה ישנה את המדינה. מצער להודות בכך, אבל הרבה עסקים לא יצליחו לשרוד. זה עצוב".