בנגישות וברגישות: נטפליקס ניצחה את הפיראטים בלי קרב

לשירות הסטרימינג נטפליקס, יש, באופן מסורתי, כמה מהסדרות החמות והמדוברות בעולם. השנה עלו בו וזכו לבאזז משמעותי סדרות חדשות כמו אבודים בחלל, מי מתגורר בבית היל, נרקוס: מקסיקו, לצד עונות חדשות של ג'סיקה ג'ונס, Daredevil, כתום זה השחור החדש ו־Big Mouth. אבל אף אחת מהן לא הופיעה בדירוג השנתי של הסדרות הפופולריות ביותר בפלטפורמת ההורדות ביטורנט, שמפרסם אתר TorrentFreak.

גם בשנים קודמות, כשנטפליקס שידרה פרקים חדשים של סדרות חזקות אף יותר כמו Stranger things, הכתר, מסע בין כוכבים: דיסקברי (שמשודרת בארה"ב ב־CBS Unlimited אך בנטפליקס ב־188 מדינות אחרות), או בית הקלפים בעונותיה הראשונות, לא נכנסו תוצרי שירות הסטרימינג לדירוג. למעשה, מאז שהתחילה לשדר תוכן מקורי ב־2013 לא נכללה ולו סדרה אחת של נטפליקס ברשימת 10 הסדרות הפופולריות ביותר בביטורנט.

הסבר אפשרי אחד הוא שהסדרות של נטפליקס לא ככל כך מבוקשות, מה שנראה לא סביר לאור הפופולריות של השירות והגידול המתמיד במספר המנויים. הסבר הגיוני יותר הוא שנטפליקס הצליחה לפצח את סוגיית התוכן הפיראטי, שמטרידה את בעלי הזכויות קרוב ל־20 שנה. זה פתרון שרבים הציעו כבר לפני שנים, וחברות מדיה היססו לאמץ.

בית הנייר של נטפליקס. בוטלה הסיבה לצפייה פיראטית צילום: נטפליקס

הפיראטים עוד כאן

כמעט מתחילתו של עידן שיתוף הקבצים, לפני כ־20 שנה, היתה לבעלי זכויות יוצרים דרך מרכזית אחת להתמודד עם הפצת תכנים פיראטיים: לתבוע. משתמשים, פלטפורמות ומפיצים, להשתמש בבתי משפט כדי לקנוס אנשים ולסגור אתרי שיתוף וסטרימינג.

לצד אלו מפעילים בעלי הזכויות מאמצי לובינג נרחבים כדי להעביר חקיקה שתגדיל את כוחם לפעול נגד מפירי זכויות יוצרים. אחד התוצרים הוא חוק DMCA האמריקאי, שמחייב פלטפורמה להסיר כל תוכן שבעל זכויות ביקש להסיר, אחרת תהיה חשופה לתביעה.

בינואר צפוי האיחוד האירופי לאשר חוק זכויות יוצרים בעייתי במיוחד, שיחייב פלטפורמות לחסום מראש העלאה של תוכן מוגן בזכויות יוצרים, ויטיל עליהן את האחריות לפרסומו גם אם לא קיבלו על כך התרעה מבעלי הזכויות — מהלך שהתוצאה שלו תהיה צנזור בקנה מידה רחב של תכנים לגיטמיים מחשש לעבירה על החוק.

ובישראל אושר אתמול החוק שיאפשר לבית המשפט לחסום אתרים שמפירים זכויות יוצרים ולהורות על זיהוי גולשים שפוגעים בזכויות היוצרים.

לכל המהלכים האלו — התביעות, החוקים, מכתבי האיומים — יש דבר משותף אחד: כולם כשלו במניעת שידור תכנים באופן פיראטי. אחרי כמעט שני עשורים של מאבק, תכנים פיראטיים זמינים מתמיד ובקלות. כל תוכן, כל סדרה וכל סרט, זמינים בתוך דקות ובאיכות גבוהה.

אין צורך לעבור את הגבול

מה שמחזיר אותנו לנטפליקס. גם התכנים של נטפליקס זמינים לצריכה פיראטית. אולם הביקוש להם נמוך. זה לא כי הם לא מבוקשים (סדרות כמו בית הקלפים, בית הנייר אוStranger things נהפכו לתופעה תרבותית משמעותית) וזה לא כי לנטפליקס יש הרבה יותר עורכי דין. זה מפני שהיא עשתה משהו אחד, פשוט וקטן: לחקות את השירותים הפיראטיים בכך שהתכנים שלה זמינים בכל העולם במהירות ובקלות. והתשלום בעבור הגישה אליהם, נמוך.

צרכני תכנים פיראטייםהם לא גנבים שמחפשים לשים את היד על משהו חינם. הם חובבי טלוויזיה וקולנוע שרוצים לצפות בתכנים מבוקשים בסמוך להשקתם; ולעשות את זה בזמן ובמקום שנוח להם. ההתנגדות של בעלי זכויות במשך שנים לאפשר זאת אילצה אותם לפנות לאפיקים אחרים, אך מרגע שהגיעה נטפליקס והגישה את כל תכניה בצורה נוחה וזולה לא היתה עוד סיבה לפנות לפיראטיות.

דברים שיש רק באמריקה

כאשר בוחנים את דירוג ההורדות הפיראטי דרך המשקפיים של זמינות התוכן ניתן להסביר בקלות מדוע דווקא סדרות אלה הגיעו לעשירייה הפותחת. כך למשל, המתים המהלכים של AMC (במקום ראשון בהורדות), ויקינגים של ערוץ ההיסטוריה (מקום רביעי), ווסטוורלד של HBO (מקום שמיני) וSuits של USA (מקום עשירי). מדובר בארבע סדרות שמגיעות מערוצי הכבלים. כלומר, אלו סדרות שאינן זמינות בקלות לכל צופה בארצות הברית והזמינות הגלובלית שלהן בשירותי הסטרימינג מוגבלת. העובדה שגם לקוחות שמעוניינים לשלם לא יכולים לצפות בסדרות אלה מסבירה את הפופולריות שלהן בזירת ההורדות הפיראטיות.

הרשימה לא כוללת סדרות של שירותי סטרימינג, מלבד אחת: Titans של DC Universe שנמצאת במקום החמישי. DC Universe הוא שירות סטרימינג שהושק בספטמבר השנה וזמין בינתיים רק בארצות הברית. זו הסדרה העלילתית המקורית היחידה שלו, לצד סדרות אנימציה וסרטים ישנים של DC. כלומר, מדובר בשירות שנמצא בחיתוליו ומתקשה להצדיק כרגע את תג המחיר שלו, 7.99 דולר לחודש.

סדרה אחת בלבד בדירוג מגיעה מרשת ברודקאסט גדולה – המפץ הגדול של CBS. למעשה זו הקומדיה המצליחה ביותר שמשודרת כיום. ההסבר להימצאותה ברשימת ההורדות הפיראטיות היא שילוב של הפופולריות שלה והקושי למצוא אותה בשירותי סטרימינג מחוץ לארצות הברית.

נוכחות גבוהה במיוחד בדירוג נרשמה לסדרות של CW. רשת הברודקאסט נחשבת לקטנה מבין חמש הרשתות, ובהפרש ניכר (ב־2018, עמד הרייטינג שלה על 0.4%, לעומת בין 1.4% ל־2.1% לרשתות הגדולות יותר). ובכל זאת, ארבע סדרות שלה נכללות ברשימה: פלאש במקום השני, Arrow בשישי, על־טבעי בשביעי ואגדות המחר בתשיעי.

לא מסובך להבין זאת: התכנים של CW פונים מראש לקהל צעיר יותר מזה שהרשתות הגדולות פונות אליו, ובפרט נערים ובוגרים בני פחות מ־30. . ביחד עם מאפיינים כמו תפוצה מוגבלת בשירותי סטרימינג בארצות הברית ברור למה חלק גדול מהביקוש לתכנים שלה נצרך באפיקים פיראטיים.

כוחות השוק יעבדו

כל זה מוביל למסקנה ברורה: אם בעל זכויות רוצה להקטין את ההפצה הפיראטית של התכנים שלו עליו פשוט לאפשר לצופים מכל העולם למצוא אותם בקלות ולגבות על כך מחיר סביר. כוחות השוק כבר יעשו בשבילו את העבודה.

אבל השינויים בעולם הסטרימינג עלולים לאיים אפילו על מודל זה, ולו זמנית. ב־2019 עתידים להיכנס לשוק כמה שירותי סטרימינג חדשים, ובראשם דיסני+, ושירותים קיימים כמו אמזון מתעתדים להגדיל משמעותית את ההשקעה בתכנים מקוריים. הדבר יוביל לפרגמנטציה בשוק ועל כל שירות יידרשו הצרכנים לשלם בנפרד — מה שיהפוך לעסק יקר מאוד. מה שעלול לדחוף צופים לצריכה פיראטית משירותים שאינם יכולים לשלם בעבורם.

ייתכן שזה לא יהיה המצב הקבוע, לא ברור בכלל אם השוק יוכל לקיים כל כך הרבה שירותי סטרימינג שמשקיעים כל שנה מיליארדי דולרים בתכנים. במקרה שכזה, כמה שירותים ייסגרו, ולצרכנים יהיה זול יותר למצוא את התכנים המבוקשים. אבל אם לא, אם השוק יגדל וייהפך למגרש שבו משחק מספר דו־ספרתי של שירותי סטרימינג גדולים ובינוניים, בעיית הפיראטיות שעד עתה פסחה על נטפליקס עלולה לפגוע גם בה. אפשר לקוות שבמקרה כזה, החברה תצליח למצוא שוב פתרון יצירתי שיעיד על הבנה עמוקה של השוק.