הבשר הצמחוני המדמם מגיע לסופרים בישראל

מותג ההמבורגרים מן הצומח ביונד מיט (Beyond Meat), המדמה חווית אכילה של בשר, נערך לכניסה לרשתות השיווק הגדולות בישראל, כך נודע ל"כלכליסט".

בחודשים האחרונים נערך פיילוט, במסגרתו נכנסו מוצרי ביונד מיט למסעדות נבחרות בישראל. השבוע נכנס המותג לפעילות רשמית בפריסה ארצית במסעדות. במקביל, הגיעה החברה להבנות עם רמי לוי, לפיהן ההמבורגר יושק בסניפי הרשת במסגרת העמקת החדירה לשוק המקומי, דרך סניפי הרשת הקמעונאית. בנוסף, מתקיימים מגעים מול רשת שופרסל לשילוב המוצר בסניפיה.

מדובר במהלך שצפוי לקחת כחצי שנה, שכן, בשוק הקמעונאי המותג משווק רק במדינות בהן חל התקן האמריקאי, כמו ארה"ב, אוסטרליה והונג קונג. הגרסה הקמעונאית לפי התקן האירופאי המקובל בישראל, תושק בחודש מאי ואז צפויים המוצרים להגיע למדפי רשת המזון.

למכור 250 גרם צמחי ב־30 שקל

בשלב זה, עדיין קיימת מחלוקת בין הקמעונאים למשווקי המוצר, על רקע מחירו הגבוה. בכיר בענף קמעונאות המזון אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי ישנה משמעות רבה להתעקשות של הקמעונאים על הורדת המחיר, כיוון שהמחיר בו ייכנסו המוצרים לשוק המקומי יקבע האם המוצר יצליח או יהפוך למוצר נישה.

ההמבורגר של ביונד מיט. הפיתוח מאפשר לבשר הצמחי "לדמם"

"כשהצרכן רגיל לקנות תחליף בשר של טבעול בכ־30 שקל לק"ג, אי אפשר יהיה למכור לו שני המבורגרים מבשר מהצומח במשקל 250 גרם באותו מחיר. היזמים חייבים להבין שתמחור המוצרים יקבע את עתידם בשוק הקמעונאי ולעשות את ההתאמות הנדרשות, ולכן עדיין לא נחתם הסכם עם אף אחת מהחברות".

ביונד מיט הוא רק אחד מהפיתוחים של בשר מהצומח, המציע חוויית אכילת בשר הבאה לידי ביטוי לא רק בטעם, אלא גם בניחוח ובמרקם. החברה אספה את הארומה של הסטייק וניתחה את המולקולות שיצרו את הריח והטעם ויצרה בשר מחלבון אפונה מבודד, שמן קנולה, שמן קוקוס מזוכך ומיץ סלק שגורם לבשר "לדמם" כמו בשר בצלייה. לפי החברה אין בבשר כולסטרול, סויה או גלוטן והוא מכיל 5 גרם של שומן רווי.

ביונד מיט שנוסדה בקליפורניה ב־2009 על ידי אית'ן בראון, נערכת להנפקתה בנאסד"ק בעוד כחודש, לפי שווי של 100 מיליון דולר. בתשקיף שפרסמה, חשפה החברה כי מכירות מוצריה צמחו בין השנים 2015־2017 – מ־8.8 מיליון דולר ל־32.6 מיליון דולר, בצמיחה שנתית ממוצעת של 92%. בתשעת החודשים שהסתיימו ב־28 בספטמבר 2018 גדלו הכנסות החברה ב־167% ל־56.4 מיליון דולר.

רמי לוי צילום: ענת זכאי טמיר

בשלב זה מתמודדת החברה עם הפסד נקי של 22.4 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, על רקע השקעותיה בהמשך פיתוח מוצריה, בעיקר במרכז מחקר ופיתוח שהקימה. ההמבורגר של החברה נמצא בפריסה של למעלה מ־25 אלף חנויות בארה"ב, ובהן הול פודס וקרוגר.

ברשימת המשקיעים של החברה ניתן למצוא את ביל גייטס, לאונרדו דיקפריו, מייסדי טוויטר וחברת הבשר טייסון.

מי שהביא את המותג לארץ הם חברת KAYA בבעלותם של יואב אלגרבי, והשף עדי ריכטר, לשעבר שף לאגו ואושן. חברת ההפצה השותפה הינה "סברא", בבעלות עמית סלובטיק ובניהולה של אנה בדוס ריכטר.

חברות הבשר מחזרות אחר הסטארט־אפים

שוק תחליפי הבשר נחשב לחוד החנית בתחום חדשנות המזון כיום, כיוון שהוא מתמודד עם אתגר הזנת האנושות בעוד שניים־שלושה עשורים. בשל כך התחום מושך אליו סטארט־אפים רבים והשקעות מצד חברות הבשר הגדולות בעולם. "חברות הבשר הגדולות בעולם מבינות שלשם העולם הולך ומשקיעות כסף בטכנולוגיות האלה. הסטארטאפים שלנו

מחוזרים על ידי ענקיות הבשר בעולם כדי שיוכלו לתת מענה לצד הפעילות המרכזית שלהן", אומר יונתן ברגר, מנהל החממה של שטראוס.

בישראל שוקדים כיום מספר סטארט־אפים על פיתוחים דומים בתחום הבשר מן הצומח. אחד מהם פועל בחממת The Kitchen של שטראוס, תחת המותג ריל בייט (Rilbite).

ריל בייט מציע בשר טחון שניתן להכין ממנו מגוון רחב של תבשילים וקציצות, כיוון שהחומר עצמו מתגבש לכדי קציצה ללא הוספת חומרים מאחדים כמו ביצה. המוצר משווק כבר ב־18 מסעדות ואחרי פיילוט שכלל חברת הזנה לגני ילדים, צפוי להשתלב גם בזירת ההסעדה המוסדית וגם ברשתות השיווק. החברה מצוייה כעת בשלבי הקמת מפעל חדש שיוכל לייצר תחת אבטחת איכות גבוהה ובהיקפים גדולים ולהערכת ברק מלמד המייסד, המוצר יהיה בשוק הקמעונאי במחצית השנייה של השנה.

סטארטאפ ישראלי נוסף שמפתח בשר מעבדה הוא סופרמיט (SuperMeat), שגייסה עד כה 3 מיליון דולר. זוגלובק הודיעה בשנה שעברה שתשקיע במיזם.

אחת הבשורות הגדולות בתחום הבשר מהצומח, צפויה להגיע מקונצרן נסטלה, שמחזיק בישראל את חברת אסם, השלישית בגודלה בשוק המזון. בחודש עבר השיק הקונצרן המבורגר מצמחים בשם אינקרדיבל בורגר (Incredible burger). מהנדס המזון של החברה סטפן פלצר מסר בעת ההשקה כי, "אכילה צמחית מעולם לא היתה פופולרית יותר והיא כאן כדי להשאר, אני משוכנע בזה".

עוצמתה של נסטלה בשוק המזון בעולם, יכולה להביא להעצמת מכירות הבשר הצמחי, הרבה מעבר לחברות המתחרות, שמציעות חדשנות, אך חסרות את הנסיון והקשרים העסקיים שיש לענקית המזון ברחבי העולם.

מולקולה עשירה בברזל תחליף את טעם הדם

יזם נוסף שגייס למעלה מ־180 מיליון דולר ממשקיעים, שהבולטים שבהם גוגל, UBS, וביל גייטס הוא פטריק בראון, המייסד והמנהל של אימפוסיבל פודס (Impossible Foods), שביקש לשנות את שוק הבשר הטחון, שמגלגל מאות מיליארדי דולרים, בלי להרוג פרות. ה"המבורגר הבלתי אפשרי" עשוי מחיטה, שמן קוקוס ותפוחי אדמה. כדי לבדל עצמו ממגוון הקציצות הטבעוניות שבשוק, יש בו תוספת של מולקולה עשירה בברזל שנמצאת בדם, שאותה החברה מייצרת משמרים מותססים ומעניקה לקציצה מראה, ניחוח וטעם של המבורגר שעשוי מבשר בקר.

לצד רקיחת תחליף בשר המעניק תחושה של אכילת בשר, פועלים מיזמים המבקשים לייצר בשר של ממש, מבלי לגדל ולשחוט בעלי חיים. מדובר ב"בשר מתורבת", מלשון תרבית (Cultured Meat) שהערכות הן כי יצא לשוק רק בעוד מספר שנים. בחממת הקיטשן של שטראוס, פועל לצד ריל מיט גם מיזם אלף פארמס (Aleph Farms) הישראלי, המתבסס על נטילת תאים מהחי, בתהליך שאינו גורם סבל לחיה וגידולה במעבדה. התאים הופכים לתאי שריר ולתאי שומן ומאפשרים כבר אחרי הדגימה הראשונית של התאים, לשכפל אותם שוב ושוב מבלי להשתמש בחיות אחרות וזאת תוך שמירה על הטעם והתחושה של נגיסה בנתח בשר.

במקביל, במאי האחרון גייס הסטארטאפ הישראלי פיוצ'ר מיט (Future Meat) 2.2 מיליון דולר בהובלת ענקית המזון האמריקאית טייסון פודס (Tyson Foods) ספקית בשר העוף השנייה בגודלה בעולם, שמספקת בין השאר, לרשתות מקדונלדס ו־KFC. אל טייסון פודס הצטרפו נטו, חברת המזון השישית בגודלה בישראל, והקרנות 2G Ventures ו־BitsXBites.

בעולם פועלת גם אומפיס מיטס האמריקאית שפיתחה ב־2016 כדורי בשר מהצומח ושנה לאחר מכן הרחיבה את הפיתוח במעבדותיה לבשר ברווז ועוף. לצד מיזמים אלו, פועלים מיזמים דוגמת זה של פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית המפתח מדפסת התלת־מימד תחת השם "השף איט", אשר נועדה להדפיס בעתיד סטייקים ומזונות נוספים.

התמריץ הוא קיימות ולא חמלה לבעלי החיים

לדברי ברגר, מנהל החממה של שטראוס, המיזמים של הבשר הטחון מהצומח והסטייק מתאי בקר, לא הוקמו ממניעי חמלה על בעלי החיים, המהווה ערך מוסף חשוב, אלא מתוך מחשבה על קיימות. "כשהאוכלוסיה בעולם תגדל תוך 30 שנה ב־30%, הרגלי צריכת הבשר הנוכחים, לא יהיו ברי קיימא בכל הנוגע להיקף השטח הנדרש לגידול, צריכת המים לייצור ק"ג בשר והשפעת פליטת הגזים של הבהמות על כדור הארץ".