הכרעה בתביעה הייצוגית נגד טחינה הנסיך: "תובענת סרק שעלולה לפגוע בצרכנים"

"שוכנעתי כי התובענה הינה תובענת סרק, ואישור הסדר הפשרה במסגרתה לא יועיל לציבור הצרכנים, אלא עלול להביא לפגיעה בו": כך כותבת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, שדחתה היום (ג') הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד "טחינת הנסיך". זאת, למרות ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שאיננו מתנגד להסדר הפשרה.

צילום: אוהד צויגנברג

עניינה של התביעה בחיידקי סלמונלה שהתגלו במוצרי "טחינת הנסיך" שמייצרת חומר גלם ל"סלטי שמיר". ביום חמישי ה-11.8.2016 פורסמה בתקשורת קריאה לצרכנים להחזיר חלק מהמוצרים. ארבעה ימים לאחר מכן, ביום ראשון, כבר נחתו תשע תביעות ייצוגיות נגד "טחינת הנסיך" בכל בתי המשפט בארץ. הדיון בהן אוחד בפני אגמון-גונן. אולם, עוד בטרם הגיבה החברה לבית המשפט על התביעה, סוכמה פשרה בינה לבין התובעים. את הפשרה הזו סירבה השופטת לאשר.

את קביעתה שמדובר בתביעת סרק נימקה השופטת בטענה שלא הוכח נזק. כנראה שהתובעים לא הצליחו, בין יום חמישי ליום ראשון, להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה. הדבר הכי קרוב שהצליח אחד התובעים להציג לבית המשפט היה תור שנקבע לבדיקה, עליו העירה השופטת כי קביעת תור אינה הוכחה לנזק.

בהעדר נזק, אפשר לזכות בפיצוי בעילות כמו "עשיית עושר ולא במשפט" או "פגיעה באוטונומיה". הראשונה לא מתקיימת: לא זו בלבד שטחינת הנסיך לא התעשרה מהסיפור, אלא גם הפסידה סכומי כסף ניכרים בהשמדת טונות מהחומרים הנגועים; "פגיעה באוטונומיה" היא סוגיה שמלווה את התביעות מהסוג הזה מאז פרשת הסיליקון בתנובה. בתי המשפט פסקו מאז שלא די בהטעיית הצרכן, אלא נחוץ "דבר נוסף" שיבסס פגיעה ב"גרעין הקשה" של האוטונומיה הצרכנית - למשל, מוצר שאינו כשר ומתחזה ככזה ונצרך על ידי אדם דתי, או למשל, עוצמה גבוהה במיוחד של רגשות שליליים כ"כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע, עוגמת נפש בשל כך שחופש הבחירה נשלל". אלה לא התקיימו במקרה הנוכחי.

בנוסף, ומתוך השוואה לסיפור הסיליקון בחלב, נקבע שבעוד שתנובה ידעה והתכוונה להחדיר את הסיליקון, במקרה הנוכחי לא הוכח כל מניע שלילי מצד "טחינת הנסיך", שפעלה לפי הנחיות משרד הבריאות ומיהרה לתקן את התקלה. לכן, סיכמה השופטת, כי בהעדר נזק ופגיעה באוטונומיה מדובר בתביעת סרק. "אישור של בית המשפט להסדר פשרה בתביעת סרק שכזו עשוי לשדר מסר שגוי לציבור ולעודד הגשה של תביעות סרק נוספות אשר אין להן יסוד או בסיס עובדתי או משפטי, וכל מטרתן להפעיל לחץ על הנתבע להתפשר", סיכמה אגמון-גונן. את טחינת הנסיך ייצגו עוה"ד ניזאר טנוס והאני טנוס.